"עשיתי הגדלת חזה". אישה חרדית מסבירה למה

שרה (שם בדוי, 40) עובדת במשרה מלאה, אם לחמישה, אוהבת שופינג וטיפוח, אישה חרדית מבני ברק - החליטה לעשות הגדלת חזה . היא ידעה תמיד שלאחר שתסיים להביא ילדים לעולם תפנק את עצמה ותגדיל את החזה. ההבדל בינה לבין מנותחת אחרת הוא ששרה הולכת ביומיום עם פאה לראשה, מכוסה מכף רגל ועד ראש ומסיימת כל משפט שני ב"ברוך השם".

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

לא רוצות למשוך אחרים

ניתוחים פלסטיים בעולם החרדי הם סוג של טאבו, משהו שלא מדברים עליו, ובוודאי שלא בפתיחות או מחוץ לחדרי חדרים. "יש דברים שהצניעות יפה להם", מסבירה שרה. "זה לא שאנחנו לא מדברים בינינו לבין עצמנו על כל מיני דברים, אבל השאלה היא מה כל אחת עושה בסופו של דבר. אנחנו לא הולכות חשוף או עם ביקיני בים, והרעיון הוא לא למשוך אנשים אחרים או לייחצן את הגוף".

אז למה בחרת לעבור ניתוח?

"פשוט בשביל תחושה אסתטית, בשביל להיות יפה בעיני עצמי, ואין עניין לשתף אחרים בזה מלבד את בעלי.

"בכל חברה יש את היותר מקפידים ואת הפחות, אני יותר מקפידה על המראה החיצוני. יש דברים שנובעים מתוך אסתטיקה נשית. מגיל קטן האסתטיקה הייתה חשובה לי מאוד. לא אצא מהבית בלי איפור, אני אישה שהכול אצלה צריך להיות מתוקתק. אחרי שהכל מתחיל לצנוח חושבים על מקצה שיפורים".

שרה מתעקשת לומר שהיא מכירה את החיים החילוניים. כמי שגדלה בקהילה מעורבת ועובדת היום עם ציבור חילוני, היא טוענת שהיא מתמצאת בעולם שלהם יותר מאשר החילונים מכירים את שלה: "אני כמעט יכולה לומר שאני מכירה את עולם החילונים ככף ידי, בעיקר את דרך החשיבה שלהם. מה שעצוב הוא שאני מבינה כמה אתם לא מכירים את העולם שלנו, בעיקר משום שלא נחשפתם אליו".

לבעלך היה חלק מההחלטה?

"בטח, איזו שאלה. החלטנו על הניתוח ביחד, לא אעשה משהו על דעת עצמי כשאני נשואה. זה משהו שתמיד רציתי לעשות, עם השנים זה התבשל ופתאום החלטתי לקפוץ למים - אבל עם מצופים", אומרת וצוחקת. "אל תביני אותי לא נכון, הכוונה שהקפדתי על איפה אני עוברת את הניתוח ואצל מי, חקרתי וקראתי במה זה כרוך. היו לי חששות, אבל בידיים של ד"ר יורם וולף הרגשתי מאוד רגועה".

הילדים יודעים?

"איתם לא מדברים על דברים כאלו, חס וחלילה".

לא סיפרת אפילו לחברה טובה?

"בדיוק לחברה אחת סיפרתי, מהטעמים שלי, וזהו. בפייסבוק, למשל, אנשים משתפים את כל העולם בכל דבר שהם עושים וזה נראה לי כל כך מוזר וטפשי. אני לא מצליחה להבין את זה".

שרה מבהירה שבעולם החרדי נושא הניתוחים אינו מקובל באופן כללי, אם לכל רב הגישה שלו, ובכל זאת ישנן לא מעט נשים שעוברות ניתוח להצרת היקפים או מתיחת פנים. "לנשים היום יש מודעות לעניין, והרפואה היא לא מה שהייתה פעם. אבל אני, גם באופן פרטי וגם כאישה דתייה, לא אוהבת לייעץ לאחרים, ובטח שלא לגבי המראה החיצוני. זה עניין מאוד אישי, ואני לא אקח אחריות על מישהי אחרת".

היית רוצה לעבור עוד ניתוח?

שרה צוחקת: "הייתי רוצה לעשות, אם זה בלי כאבים, מתיחת פנים או הזרקות למיניהן".

"החיים השתנו לגמרי"

רחל, בת 65 מירושלים, עברה 12 לידות ולאחר מכן החליטה לעשות מתיחת בטן. "קיבלתי בתיבת הדואר חוברת על בריאות אסתטית, והבנתי שזה יכול לעזור לי. הבטן הפריעה לי מכל הבחינות. היא הייתה נפולה ממש והשרירים נחלשו". 

כמו שרה, גם רחל נמנעה מלשתף את הילדים בהחלטה על הניתוח ובתהליך שעברה. "הם שמחו לראות אותי שמחה, וזהו", היא אומרת. "אף אחד לא ידע מלבד בת אחת שלי ובעלי. אנחנו פתוחים כמשפחה בהרבה דברים ועוברים יחד חוויות, אבל לא רציתי שהילדים ידעו על הניתוח. הם לא צריכים להיות שותפים בדברים כאלה".

היית ממליצה לעוד נשים חרדיות לעבור התערבות פלסטית?

"אני מאוד ממליצה. זה אמנם ניתוח משמעותי והתהליך לא קל, אבל פגשתי נשים שהיו במצב קשה יותר משלי והסברתי להן שהניתוח ישנה את חייהן מהקצה אל הקצה. את מרגישה קלה יותר, יכולה ללכת מהר יותר - וזה ממש נעים".