ויכוח האבולוציה: מה ישעיהו ליבוביץ' היה אומר?

הד"ר הרב מיכאל אברהם והסופר המוערך צבי ינאי ערכן כאן ב-ynet עימות סביב האלה האלמותית של אבולוציה, תורה ומדע: האם אפשר לבסס את היהדות ואת האמונה על המדע הרציונלי, או שמא מדובר בתרתי דסתרי.

הד"ר אברהם טען כי "החקירה המדעית מוכיחה את החוקים הקשיחים שלפיהם מתנהל העולם, וכי אי-אפשר לבנות תמונת עולם רציונלית האמונה

באלוהים". ינאי מצידו חלק על טיעון זה וניסה לברר בכנות "מהי ההסתברות לקיומו של האל?" הפולמוס גלש במהירות לסוגיית הדרווניסטים והניאו-דרווניסטים, כאשר בסיום השיחה הפתיע אברהם את ינאי והודה כי בנסיבות מסוימות, יכול הוא לקבל את הנחת האבולוציה שהאדם אכן נברא מהקוף.

הדיון המרתק של שני האישים הנכבדים אינו חדש, ושאלת ה"הוכחה" לקיומו של האל, הם עתיקי יומין. ובכל זאת, מאחר שרבים מאיתנו, גם הדתיים והחרדים, עברנו מתישהו סמינר כזה או אחר, ואנו מורגלים בשמיעת טיעונים והוכחות מהטבע, מגוף האדם, מגרמי השמים או מנבואות על קיומו של האל. ובכל זאת, אולי הגיע הזמן להשמיע קול חדש-ישן, שמייתר ואולי אפילו מגחיך את אינספור הוויכוחים והפולמוסים והדיאלקטיות: קולו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', שיום פטירתו יחול בקרוב.

פשוט וחד

יתירה מזו, במכתב אופייני כותב ליבוביץ': "אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאוד. לאמיתו של דבר, אין הוא אלוהים כלל, אלא אמצעי עזר לחשיבתו או להרגשתו של האדם, בדומה למושג פיסיקלי".

כל האמונה, אליבא דליבוביץ', מצטמצמת להכרעה ערכית פשוטה אחת - האם האדם מוכן לקבל הכרעה והחלטה של להדובק באלוהיו ולעבדו, או

שלא. אין כל חשיבות איפוא לדילמה האם האדם נוצר מהאדמה, מהקוף, מהשימפנזה, או שמא הוא יציר יישות עליונה כלשהי.

הוויכוחים הרבים בין אנשי הרוח השונים, כמו גם הסמינרים וההחזרות בתשובה ההמוניות אולי אינם מזיקים, הם אפילו נחמדים ומרתקים, אך הם מיותרים לגמרי. או כפי שכתב זאת ליבוביץ' עצמו: "אין אני מתנגד כלל לשאיפתו של אדם להתבדר, בתנאי שידע שלבידור הוא מתכוון. אולם אם הוא מעלה את מעשה הבידור לרמת מעשה דתי - אני רואה בכך משום חילול הקודש, או - בלשון המסורת היהודית - עבודה זרה".