חורבן הבית: מסע תת-קרקעי עם המורדים היהודים

2,000 שנה לאחור. העולים לרגל עוברים בבריכת השילוח, ומשם ממשיכים במעלה הרחוב אל עבר בית המקדש - שם מעלים הקורבנות ריח ניחוח. אבל בתשעה באב, שנת 70 לספירה, טיטוס פורץ לירושלים, מכניע את העיר ומחריב את המקדש.

מתחת לרחוב הראשי, שבו צועדים הליגיונרים הרומאים, מסתתרים חלק מהמורדים היהודים. התעלות, מעט צרות אך גבוהות למדי, משמשות את הלוחמים כמסתור, אך לא לזמן רב. כשהחיילים הרומים מגלים את הנמלטים, הם שוברים את אבני הרחוב, נכנסים לתעלות והורגים את כל מי שנמצא.

רק לאחרונה התגלו תעלות הניקוז הללו בעיר דוד שבירושלים. בימים אלה נערכות עבודות פיתוח לצורך הכנת המקום למבקרים, ובינתיים - הצטרפו אלינו למסע תת-קרקעי בעקבות ההיסטוריה של עם ישראל.

אתמול פורסם כי לפני תשעה באב, סמוך לכותל המערבי בירושלים, נמצאו חרב עתיקה וכן נמצאה חריטה נדירה של מנורת בית המקדש. הממצאים הנדירים אותרו במנהרות המסתור, שם נמצא לפני כמה שבועות פעמון זהב טהור, שככל הנראה היה שייך לאדם בבעל שיעור קומה בירושלים.

החרב, באורך כ-60 סנטימטרים, הייתה שייכת כנראה לליגיונר רומאי. היא עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עור. כמו כן נמצאו חלקים מהחגורה שבה נישאה החרב. "השתמרות החרב מפתיעה בטיבה. לא רק באורך אלה גם בהשתמרות נדן העור, חומר שטיב השתמרותו רע בדרך כלל, ומעט מעיטוריו", הסבירו מנהלי החפירה אלי שוקרון מרשות העתיקות, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה.

באותה חפירה, בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה נדירה של מנורה. "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של

מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים", מעירים שוקרון ורייך. "לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה".

לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיופיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השרבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2,000 שנה.