ברקליס בישראל: סמל המנדט הבריטי חוזר לארץ
הבנק הבריטי, שקיבל מהנגיד פישר רישיון לפתוח סניף בישראל, היה אחד מסמלי השלטון הבריטי בארץ. הוא הנפיק את הלירה המנדטורית ואף זכור מהשוד הגדול שביצעו המחתרות בסניף בת"א. עם חזרתו לישראל, מקווה הנגיד שהשחקן החדש-ישן יקדם את התחרות במערכת הבנקאית לטובת הצרכן
ההודעה היבשה של בנק ישראל אתמול (ב') על הרישיון שנתן הנגיד סטנלי פישר לבנק ברקליס לפתוח סניף בישראל, לא העניקה לבנק הבריטי את מלוא הכבוד המגיע לו. ברקליס זה לא סתם בנק זר שנכנס לעסקי הבנקאות בישראל. ברקליס הוא חלק מההיסטוריה של הארץ. לפני קום המדינה הוא היה ה"בנק ישראל" של ממשלת המנדט, והזרוע הפיננסית שלה שהנפיקה את שטרי הלירה הארצישראלית הצמודים לשטרלינג כמו את הגרוש עם החור.
ברקליס מצטרף ל-4 סניפי בנקים זרים, מארה"ב, הודו ודרום אפריקה, כולם בתל-אביב. לקוחותיהם בעלי עסקים חובקי עולם. אף אחד לא מאיים לנגוס מהבנקים הישראליים חלק מהנתח השמן של משקי הבית. הנגיד פישר קיווה שהזרים יכניסו תחרות אמיתית ויורידו את העמלות בבנקאות המקומית. נראה כי תקווה זו הדריכה אותו כשחתם על הרישיון לברקליס הבריטי, אשר יאפשר לו להיות בנק מסחרי לכל דבר ולכל הציבור.
נוסטלגיה
כשבגרוש היה חור
צבי לביא יצא למסע ייחודי בתולדות הכלכלה הישראלית וקלקלותיה, מימי ילדותו בתקופת הקמת המדינה, דרך הצנע והקיצוב שהולידו את תרבות השוק השחור, הפרוטקציה וה"ישראבלוף", ועבור בכמה החמצות ושערוריות, שבאופן מצער סימנו את הדרך לבאות אחריהן
ב-1927 ברקליס החל להנפיק את הלירה המנדטורית. הוא כיסה את ערכה כסוכן הבנק אוף אינגלנד, במשך 19 שנה עד להקמת המדינה והוצאת ישראל מגוש השטרלינג כעונש על סילוק הבריטים מהארץ. הסנקציה הפיננסית הפכה את הלירה הארצישראלית לפיסת נייר ללא כיסוי בינלאומי. כך החל פיחות המטבע הישראלי, משווי של לירה ארצישראלית אחת ל-3 דולר של ארה"ב ב-1948 עד ל-5,000 שקלים ישנים לדולר ב-1986.
בתקופת המנדט ברקליס היה גם הבנק שניהל את כספי הממשל הבריטי כמו גם את החשבונות הפרטיים של אנשי המושבה האזרחית והצבאית, החל בנציב העליון וכלה באנשי העסקים ועד אחרון הפקידים, השוטרים והחיילים הבריטיים. בניין מרכז הבנק הענק והמפואר ברחוב אלנבי 103 בתל-אביב, מול בית הכנסת הגדול, עדיין מעורר יראת כבוד כשעוברים על פניו ותיקי העיר והארץ.
עד כמה היה ברקליס סמל שלטוני של ממשלת המנדט, יעיד מבצע השוד הגדול של הבנק בידי לוחמי המחתרות. בצהרי יום קיץ של 1946, הם הסתערו על אשנבי הבנק בקומת הקרקע וגרפו מדלפקי הקופאים שלל של אלפי לירות במזומנים. הון תועפות במחירי הימים ההם שנועד לממן רכישת נשק לא-חוקי. אבל השוד היה יותר מבצע ראווה ומכה משפילה מתחת לחגורה של השלטון הבריטי.
סגירת מעגל
אבל ברקליס לא נטש את הארץ יחד עם הנציב העליון האחרון במאי 1948. הוא רק ירד מגדולתו ועסקיו הצטמצמו. את מקומו כמנפיק הלירה הישראלית תפס בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי לישראל, הבנק הציוני הראשון ובעצם הבנק הממלכתי של המדינה עד להקמת בנק ישראל. לישראליים לא היה מה לחפש בסניפי הבנק הבריטי כשהחוק הישראלי אסר עליהם להחזיק ולסחור במטבע זר והפך זאת לעבירה פלילית.
הפיקוח על המט"ח בוטל 30 שנה לאחר קום המדינה, בתקופת ממשלת הליכוד הראשונה של מנחם בגין. גם על ברקליס עבר מהפך. ב-1971 התמזגו סניפיו בסניפי בנק מרכנתיל, מקבוצת בנק דיסקונט של משפחת רקנאטי. המשפחה רכשה את מרכנתיל מבעליו היהודים עוד ב-1944. ברקליס היה אז שותף ותיק במרכנתיל. ההתמזגות ב-1971 היתה סגירת מעגל לקבוצת ברקליס כשהגוף המאוחד קיבל את המותג "בנק ברקליס-דיסקונט".
ב-1993 החליט הבנק המרכזי של ברקליס בלונדון לצאת מעסקי הבנקאות הקמעונאית בשלוחותיו הבינלאומיות. לקבוצת ברקליס בישראל לא נותר מה לעשות. בנק דיסקונט רכש את אחזקות הקבוצה ואת נכסיה, והמותג התחלף ל"בנק מרכנתיל-דיסקונט". הנהלת מרכנתיל קבלה את המבנה הענקי של ברקליס ברחוב אלנבי, לא רק כירושה עסקית אלא גם כאנדרטה לזכר תקופה סוערת בהיסטוריה של הבנקאות בארץ ישראל.
קבוצת ברקליס חזרה לישראל לפני 3 שנים. הבנק הבריטי הריח פוטנציאל לעסקים טובים בשוק ההון הישראלי והקים בתל-אביב נציגות קטנה ושקטה יחסית לסניפיו ב-50 מדינות. כסף גדול וזר החל להתגלגל בעסקי ניירות ערך שהיו לא מעט ספקולטיביים, והורידו את שער הדולר. האוצר נאלץ לבטל את הפטור ממס למשקיעים זרים על רווחי הון מעסקאות לטווח קצר, אך לא ביטל את תיאבון המשקיעים. בשוק הגלובלי המס הזה הוא טיפה בים.
נראה שגם לברקליס הוא לא מזיז. הבנק הבריטי הגדול חזר לתחומי הבנקאות הקמעונאית בשלוחותיו הבינלאומיות. בנק ישראל ברך על החלטתו להרחיב את פעילותו הבנקאית בישראל (ובעצם לחדש אותה אחרי יותר משנות דור). רישיון הבנק המסחרי יאפשר את ההרחבה המתוכננת שלו. פישר מתפלל שהשחקן החדש-ישן החוזר לשכונה יעדיף לשחק יותר במגרש שיקדם את התחרות במערכת הבנקאית בעיקר לטובת הצרכן הקטן.
פורסם לראשונה 15/08/2011 23:05
לפנייה לכתב/ת 
"בנק ישראל" של ממשלת המנדט
מומלצים
