3 ניתוחים להארכת הפין נכשלו; בן 22 יפוצה
בן 22 לא היה מרוצה מאורך איבר מינו. האורולוג אלכס בנט הבטיח לו כי יאריך אותו ב-6.5 ס"מ בניתוח פשוט. לאחר שלושה ניתוחים הוא נותר עם צלקות, כאבים, ובעיות בתפקוד המיני. ביהמ"ש קבע כי המדינה תפצה את הצעיר
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי על מדינת ישראל לשלם פיצויים לצעיר בן 22. הסיבה: הוא נותח שלוש פעמים על ידי האורולוג ד"ר אלכס בנט במטרה להאריך את איבר המין שלו - שלא לצורך. הניתוחים הסתיימו בסיבוכים, כאבים עזים וצלקות. יש לציין כי מאז נסגרו "מרפאות אריאל", בהן נערכו הניתוחים, והאורולוג אף עזב את הארץ. בשל העובדה שהניסיונות לאתרו כשלו התמקדה התביעה באחריות מדינת ישראל לפועלו של הרופא. את התביעה ניהלה עו"ד ענת מולסון.
עוד על מיניות ויחסים:
- 15 סימנים שהגיע הזמן להיפטר מהגבר שלך
- סקר סטודנטיות: כמה פעמים עושות סקס בחודש?
- בשורה לאימפוטנטים: קונדום עם ג'ל מעורר זקפה
ההבטחה: הארכת איבר המין ב-6.5 ס"מ
הפרשה החלה כשגבר בן 22, שהיה מילדותו בעל איבר מין שתפקד באופן תקין, החליט כי אורכו, 12 ס"מ, מפריע לו מבחינה אסתטית. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי הוא פנה לאורולוג שהפנה אותו לד"ר אלכס בנט, שעסק בניתוחים אורולוגיים קוסמטיים. התובע פנה לד"ר בנט לצורך התייעצות בעניין אורך איבר מינו ובמהלך הפגישה, שהתקיימה במרפאת אריאל, ולמרות שמצא כי איבר מינו תקין, המליץ לתובע על ניתוח "מהפכני", כדבריו, להארכת הפין. הניתוח מתבצע באמצעות החדרת תותב (מותחן) מתחת לעור הפין והזרקת סיליקון שבועית, כאשר באמצעות הטיפול, כך הבטיח ד"ר בנט לתובע, ניתן יהיה להאריך את איבר המין בשישה ס"מ.לדברי התובע הסביר לו ד"ר בנט כי מדובר בניתוח פשוט ולא מסובך, בעל שיעורי הצלחה גבוהים וללא סיכונים, וכי הצלקת בניתוח הינה בלתי נראית לעין. פרט לכך לא מסר הנתבע לתובע אינפורמציה נוספת הנדרשת לצורך קבלת ההחלטה אם לעבור את הניתוח. במהלך הפגישה גם הרבה ד"ר בנט לדבר על ניסיונו ומיומנותו בניתוחים להארכת הפין, בארץ ובעולם. לשאלתו המפורשת של התובע ביחס לניסיונו בניתוח החדרת התותב ענה האורולוג כי "ביצע ניתוחים רבים מסוג זה בהצלחה מרובה".
התובע טען כי השתכנע שניתן יהיה להאריך את איבר מינו במספר ס"מ נוספים וכי האמין בניסיונו ומיומנותו של ד"ר בנט, כפי שאלו הוצגו בפניו, ובכך ששיעורי ההצלחה של הניתוח גבוהים ומאידך הניתוח אינו כרוך בסיכונים. מסיבות אלו החליט לעבור את ההליך הניתוחי.
בראשית חודש דצמבר 2002 הוא עבר את הניתוח בהרדמה כללית במרפאת אריאל. במהלך הניתוח הוכנס לאיבר מינו המותחן התת עורי ולמחרת הוא שוחרר לביתו. לאחר שהתעורר מההרדמה הוא סבל מכאבים עזים ולא יכול היה לזוז או לקום ממיטתו. התובע התלונן על כך בפני ד"ר בנט, אשר הורה לו על נטילת משככי כאבים והסביר לו כי הכאבים נובעים מהחדרת גוף זר והם עתידים לחלוף למחרת היום.
גם למחרת הניתוח, ובמשך השבוע שאחריו, המשיך התובע לסבול מכאבים עזים ומנפיחות בפין ולדבריו לא יכול היה ללכת או לבצע כל פעולה פיסית אחרת. במשך תקופה זו הוא עמד בקשר טלפוני עם ד"ר בנט, אשר שב והבטיח לו כי הכאבים יחלפו בתוך ימים ספורים - אך לא כך היה.
הניתוח הראשון כשל - הרופא ביצע ניתוח נוסף
לאור הכאבים פנה הצעיר למרפאתו של ד"ר בנט, אשר הוציא את המותחן מאיבר מינו. אולם בכך לא תמה מסכת ייסוריו של הצעיר: גם לאחר כשלון הניתוח הראשון המשיך ד"ר בנט והציע ניתוח נוסף, בו מבצעים חיתוך של העור מעל הפין ותפירתו מחדש. ד"ר בנט הבטיח לתובע כי ניתוח מסוג זה יכול להאריך את הפין בכשבעה עד תשעה ס"מ.ד"ר בנט הסביר לתובע כי מדובר בניתוח "פשוט יותר", לעומת הניתוח הקודם, עם אחוזי הצלחה גבוהים. לשאלתו המפורשת של התובע לגבי צלקות באזור הניתוח ענה ד"ר בנט כי בשיטות המקובלות כיום הצלקות הן מינימליות וכמעט שלא ניתן להבחין בהן. ד"ר בנט אף הציג בפני התובע תמונות המדגימות את איבר המין של מטופלים שנותחו על ידו, ללא צלקות נראות לעין.
הצעיר השתכנע ועבר את הניתוח השני, כאשר המנתח היה שוב ד"ר בנט. כחודש לאחר הניתוח נותר איזור הפין מצולק ואורך הפין לא גדל, אלא אף נעשה צר יותר במקומות שונים. בנט הבטיח לצעיר כי ניתן יהיה לאמוד את אורך הפין הסופי רק בתום תקופה של ארבעה עד שמונה חודשים.
מאז הניתוח - מתקשה בתפקוד המיני
מספר חודשים לאחר הניתוח התפתחה הידרוצלה (נוזל המצטבר בכיס האשכים מסביב לאשך) באשך השמאלי של התובע, אשר הלכה וגדלה באופן משמעותי עם חלוף הזמן. ד"ר בנט הציע לו לעבור ניתוח כריתה של ההידרוצלה בבית החולים וולפסון משום שהניתוח כלול בסל שירותי הבריאות. הוא גם הבטיח לתובע כי באותה הזדמנות ניתן יהיה לתקן את הצלקות שנגרמו בניתוחים הקודמים.באוקטובר 2004 עבר הצעיר את הניתוח לכריתת ההידרוצלה והסרת הצלקות אולם כיום הוא סובל מנזק אסתטי ומכאבים באיזור הפין, אשר מקשים עליו בתפקוד המיני. בנוסף הוא סובל לדבריו מנזקים נפשיים עקב הניתוחים.
מומחה לאורולוגיה קבע בחוות דעתו כי אין לבצע ניתוחים להגדלת הפין כאשר אורך הפין מעל שישה וחצי ס"מ וכי אורך איבר מינו של התובע במצב מתוח הוא 12 ס"מ בחלק הגבי ותשעה וחצי ס"מ בחלק התחתון. עוד קבע המומחה כי על פי הספרות הרפואית ניתוחים להארכת פין כרוכים באחוזי הצלחה נמוכים עם סיבוכים קשים ותחלואה משמעותית. בין הסיבוכים – הצטלקות ושינוי צורת המין כפי שאירעו לתובע, ללא אפשרות לניתוחים נוספים לשיפור הנזק שנגרם.
כאמור, הואיל ומרפאת אריאל כבר אינה פעילה וד"ר בנט לא ניתן היה לאיתור, בית המשפט התמקד בטענות נגד המדינה, שלה מיוחסת אחריות ישירה לנזקי התובע עקב כל שלושת הניתוחים. עוד נטען שהמדינה חבה בשל הפיקוח הלקוי שפיקחה על עבודתו של ד"ר בנט ועל הפעילות במרפאה. לאור כל זאת קבע בית המשפט שהמדינה חבה פיצויים כלפי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בניתוחים וכי התביעה מתקבלת.
את תגובתם של מרפאות אריאל מקבוצת שורש וד"ר בנט לא ניתן היה להשיג.
מבית החולים וולפסון, שם בוצע הניתוח השלישי, נמסר בתגובה: "המטופל עבר שני ניתוחים במסגרת המערכת הפרטית לפני שפנה למרכז הרפואי וולפסון. מעיון בפרטי המקרה, עולה כי כעבור כשנתיים המטופל פנה לבית החולים וולפסון לטיפול במחלקה האורולוגית - טיפול שמטרתו רפואית ואינה קשורה לניתוחים שעבר. בטרם עבר טיפול בוולפסון המטופל קיבל הסבר מפורט על מהות הטיפול וחתם על הסכמה. הניתוח, אשר בוצע על ידי צוות מיומן ומקצועי, הסתיים בהצלחה והשיג את התוצאות המקוות. לאור כל זאת, הטענות נגד המרכז הרפואי וולפסון אינן מבוססות ואינן מוצדקות".
לפנייה לכתב/ת 
