מדריך: איך לשפר את אחיזת העיפרון של הילדים?
בעוד עשרה ימים תחל שנה"ל וילדים רבים יחלו את כיתה א'. כחלק מההכנה למעבר חשוב גם לבדוק כי הם אוחזים בעיפרון בצורה נכונה - על מנת להקל עליהם את מלאכת הכתיבה. מהי אחיזה לא יעילה וכיצד ניתן לתקן אותה? מדריך מיוחד
עד כה הילדים ציירו להנאתם בגן, הביאו את הציורים הביתה ואנחנו, ההורים, התגאינו בתוצרים הנפלאים. לרגע לא נתנו את הדעת לשאלה האם הם אוחזים בטוש, בצבע או בעיפרון כראוי. אך לקראת הכניסה לבית הספר כדאי לבדוק את אחיזת העיפרון של הילדים ולשפרה במידת הצורך, על מנת להקל עליהם את מלאכת הכתיבה.
במדריך זה נפרט מהן השיטות הנפוצות לאחיזת עיפרון וכיצד ניתן לסייע לילדים לשפר את האחיזה.
אחיזות יעילות
- אחיזת טריפוד: אחיזת טריפוד היא האחיזה הנפוצה והיעילה ביותר. זוהי אחיזה עם שלוש אצבעות שרוב הילדים רוכשים עד גיל חמש.
- אחיזת קוואדריפוד: אחיזה עם ארבע אצבעות, בה ישתמשו חלק מהילדים. גם כאן מדובר באחיזה יעילה שאין צורך לנסות ולשנות.
אחיזות פחות יעילות
ישנן אחיזות שהן פחות יעילות כיוון שהן מאפשרות פחות תנועתיות באצבעות ופחות שליטה בעיפרון. אלו אחיזות ראשוניות יותר, כאשר לרוב אחיזת האגרוף היא הכי ראשונית ומשתמשים בה עד גיל שלוש לערך. אלו אחיזות שבהן כל האצבעות מחזיקות את העיפרון, כולן מעורבות, ולכן התנועה לא עדינה. התנועה מגיעה מכל היד, מהכתף או משורש כף היד, וקשה מאוד להגיע עם אחיזות אלה לדיוק ולתנועה עדינה, כלומר תנועה מופרדת - רק של האצבעות.
- אחיזת מברשת
- אחיזת אגרוף
- אחיזות לטרליות
כיצד ניתן לעודד אחיזת עיפרון יעילה?
1. אל תתחילו מוקדם מדי: לא מומלץ לשנות אחיזת עיפרון לפני גיל ארבע.
2. לא לכולם: לא כל ילד יאפשר לכם לשנות את האחיזה שלו. עליכם לכבד זאת.
3. לא תמיד נכון לשנות אחיזה: יש לבדוק עד כמה מסרבלת האחיזה את שליטת הילד בכלי הכתיבה. אם שיטת האחיזה מאפשרת לו שליטה טובה בעיפרון אין טעם לשנותה.
4. אין לכוון פיזית את אצבעות הילד על העיפרון: יש לכוון אותו לכך מילולית או על ידי הדגמה: "תאחז את העיפרון באופן שיהיה לך נוח", "תאחז את העיפרון כך שתוכל לדייק".
5. מיקום: יש לאחוז את העיפרון על החלק הצבעוני (לרוב צהוב) של העיפרון. כוונו את הילד לאחיזה כשהאגודל והאצבע מייצבות את העיפרון, כשהן ניצבות אחת מול השנייה. ניתן להדגים, אך כאמור רצוי לא לכוון פיזית את אצבעות הילד ולאפשר לו להחליט.
6. זמן: תהליך השינוי עשוי להימשך זמן רב. אין טעם ללחוץ, אלא שוב ושוב להציע לשפר את האחיזה בדרך של משחק ודיאלוג עם הילד. ניתן, למשל, לבדוק יחד עם הילד אחיזות שונות, כאשר קודם ינסו הילד וההורה את אחיזת הילד ולאחר מכן ינסו שניהם את אחיזת ההורה. ניתן להשתמש באמירות כמו: "נראה כמה זמן תוכל לאחוז את העיפרון בצורה שהדגמתי". במשחק נוסף ניתן להדגיש את יציבות האצבעות (אצבע ואגודל אחת מול השנייה) על העיפרון. הילד יאחז את העיפרון בצורה יציבה וההורה ינסה למשוך את העיפרון מידו של הילד. חשוב לכוון את הדברים כך שכשהילד אוחז נכון - ההורה לא יצליח לשלוף את העיפרון מבין אצבעותיו וכשהילד לא אוחז נכון - העיפרון יחליק החוצה.
7. אחיזונים: ניתן להעזר באחיזונים לשם אחיזה דינאמית ויציבה ולשם עיבוי האחיזה (מניעת החלקת האצבעות מהעיפרון). המטרה היא ללמד את הילדים למקם את האצבעות בצורה שתאפשר להם טווח תנועה רחב ויציבות בציור ובכתיבה. החיסרון הוא שרוב הילדים מתנגדים להשתמש באחיזונים.
8. התארגנות: לפני שמציירים חשוב להתארגן. צריך לשבת בצורה נוחה ולמקם את האצבעות על כלי הכתיבה באופן שיאפשר יציבות. חשוב לייצב גם את הגפה ולהניח אותה על השולחן.
9. ציור עיגולים: לאחר ההתארגנות לציור מומלץ לצייר יחד עם הילדים עיגולים קטנים (אבנים, מסלולים, בריכת כדורים ועוד). כוונו את הילד לצייר ולצבוע בשימת לב והדגימו באופן מהנה כיצד אתם עושים זאת. לדוגמה, אם צובעים אריה והצביעה לא מוקפדת אפשר לומר: "אוי, לאריה חסרה פרווה (במקום שאינו צבוע), כדאי שנלביש אותו היטב". על ידי הצביעה 'תלבישו' יחד את האריה.
10. פעילויות שמעודדות את יכולת התנועה בכף היד ועשויות לשפר אחיזת עיפרון:
- משחק בטפטפת.
- משחק בפלסטלינה/בצק – גלגול כדורים או נחשים קטנים בקצות האצבעות, מריחה של חומר על ציור בעזרת האצבעות.
- הסתרה של חרוז בתוך פלסטלינה/בצק.
- איסוף מטבעות/גולות עם יד אחת בלבד, ככל שהיד מכילה - בלי להפיל. לאחר מכן, החזרת המטבעות/גולות אחת אחת למקום, ללא עזרת היד השנייה.
- איסוף קורנפלקס עם פינצטה.
- תלייה של אטבי כביסה על חוט או דופן קופסה.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק, "לאומית שירותי בריאות" מחוז מרכז
לפנייה לכתב/ת 
