ווגה: קודקודו של משולש הקיץ
בימים אלה של שלהי הקיץ אפשר לראות בשעות הערב המוקדמות את אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר של שמי הקיץ. זהו המשולש הגדול של העונה הבנוי משלושת הכוכבים הבהירים ווגה, דנב ואלטאיר שיחדיו יוצרים משולש כמעט ישר זווית. היום נלמד להכיר את הקודקוד ווגה
כוכב זה הוא הכוכב השני בבהירותו בחצי כדור השמים הצפוני (לאחר ארקטורוס ברועה הדובים המצוי בראשית הערב בכיוון צפון מערב). צבעו של ווגה הוא לבן ולכן כוכב זה שימש לאיפוס מערכות כיול של מדידת אור הכוכבים וצבעם.
את עצמת האור של הכוכבים אנו מודדים בסולם מעריכי הקרוי "סולם הבהירות" ובו ההבדל בין 2 דרגות בהירות הוא 2.5 (הערה: מכאן ואילך הכוונה בבהירות ובעצמת האור של גרם שמים היא העצמה שבה הוא נראה לצופה מכדור הארץ). כך, כוכב שדרגת הבהירות שלו גבוהה ב-5 דרגות מכוכב אחר יאיר בעצמה הגדולה פי 100 (2.5 בחזקת 5) מחברו. ווגה היה הכוכב שבהירותו נקבעה כבהירות 0.0.
אגב, סולם הבהירות הוא סולם יורד, כלומר, ככל שהמספר המציין את בהירות הכוכב גדול יותר, הבהירות נמוכה יותר. העין יכולה להבחין בלילה חשוך עד בהירות של 6 ומשקפת שדה יכולה להבחין בכוכבים בבהירות 9 או 10.
כיוון שיש גרמי שמים שעצמת אורם גדולה מזו של ווגה, אזי יש לבהירות מספרים גם מצדו השני של ה-0. לדוגמה, בהירותה של השמש היא 26.72- ושל כוכב הלכת צדק הזורח בימים אלה לקראת חצות היא 2.2-.
כמובן, שהפער העצום בין הבהירויות של שני הגופים נובע מההבדל העצום במרחקם של השמש וווגה מאיתנו; שמש רחוקה מאיתנו 150 מיליון ק"מ ולכן לאור הגומא מרחק של 300 אלף ק"מ בשנייה נדרשות 8.3 דקות לעבור את המרחק מהשמש אלינו.
מרחקו של ווגה מאיתנו, לעומת זאת, הוא 25 שנות אור. כלומר, היחס במרחקים בינינו לבין השמש ובינינו לבין ווגה הוא בדיוק היחס בין 8 דקות ל-25 שנים. לו היינו שמים את ווגה במקום השמש הוא היה זוהר פי 50 ממנה.
איך מודדים את צבעו של כוכב?
ווגה שימש גם כנקודת כיול לצבעי הכוכבים. צבעם של כוכבים תלוי בטמפרטורה של פניהם: ככל שפני הכוכב חמים יותר צבעם יהיה כחול יותר ולהיפך. לכן כוכב קר יהיה אדום יותר.
אחת השיטות למדוד את טמפרטורת הכוכב היא לצלם אותו מבעד לשורה של מסננים תקניים המעבירים אורכי גל בתחום הכחול, הצהוב והאדום (שיטה הקרויה – אינדקס צבע). אם עוצמת הכוכב באור הכחול גבוהה יותר מתחום הצהוב למשל, אזי הכוכב כחול יותר ולכן גם חם יותר.
ההפרש בין עוצמות האור של כוכבים בעת שהם מצולמים מבעד מסנן תקני בתחום הכחול (B) או התחום הצהוב (V) מצביע על צבעם ומכאן שגם על הטמפרטורה שעל פניהם. ווגה שימש לאיפוס אינדקס הצבע וההפרש בין עצמת אורו בתחום הכחול לעצמת אורו בתחום הצהוב (B-V) היא 0.
בזאת לא מסתיימת הייחודיותו של כוכב זה: ליד ווגה מצויה גם הנקודה בשמים אליה נעה מערכת השמש בתנועתה בגלקסיה (נקודת האפקס). לכל כוכב בגלקסיה יש תנועה עצמית ביחס לכוכבים המצויים בסביבתו (מלבד התנועה הכללית סביב מרכז הגלקסיה) ולכן השמש, כוכבי הלכת ויתר הגופים הסובבים אותה נעים לכיוון נקודת האפקס.
ולסיום – לווגה גם נקודה הקשורה בהיתכנות קיום חיים בחלל. כוכב זה הוא אחד הכוכבים הבודדים שמוקף בדיסקת אבק שרדיוסה מוערך בכ-100 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ והשמש). שני הכוכבים הבהירים הנוספים שמוקפים בדיסקה-טבעת כזו הם הכוכב פומלהו בקבוצת דג דרומי והכוכב ביתא בקבוצת צייר, שהוא אולי הדוגמה המפורסמת ביותר.
טבעות אבק אלה, שנראות בעיקר בצילומים הנעשים בתחום התת-אדום, הם קרוב לוודאי שרידים של ערפילית האבק ממנה נוצר כוכב הלכת וכנראה שבמהלך תהליך זה נוצרו גם כוכבי לכת וגופים אחרים, כגון שביטים.
ייחודו של ווגה הוא בכך שלמרות שהוא מצוי הרבה מעבר לשלב היווצרותו, הוא עדיין מוקף בדיסקת אבק. לימוד מעמיק של טבעת זו עשוי ללמד אותנו על המנגנון של יצירת מערכות שמש סביב כוכבים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .