מותר להרים ילד בשבת, בעיר ללא עירוב?
שאלה:
אנחנו מתגוררים בעיר שאין בה עירוב, ולכן לא מרימים בידיים את הילד בשבת. מישהו אמר לנו השבוע שברגע שהוא מסוגל ללכת לבד, כבר אין איסור כזה (מותר להרים אם הוא מתעייף). האם זה נכון?
תשובה:
ראשית, מספר מילים על הבעיה בטלטול בחו"ל.
איסור טלטול יסודו באחד מ-39 האסורות בשבת. מלאכה זו מוגדרת כהוצאה מרשות לרשות, והכוונה - מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך, וכן טלטול ארבע אמות (כשני מטרים) ברשות הרבים.
וכך היא לשון הרמב"ם בנושא: "הוצאה מרשות לרשות - מלאכה מאבות מלאכות היא, ואף על פי שדבר זה עם כל גופי תורה מפי משה מסיני נאמרו, הרי הוא אומר בתורה (שמות ל"ו) 'איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש, ויכלא העם מהביא'. הא למדת שההבאה מלאכה קורא אותה, וכן למדו מפי השמועה שהמעביר ברשות הרבים מתחלת ארבע לסוף ארבע הרי הוא כמוציא מרשות לרשות, וחייב" (רמב"ם הלכות שבת פרק יב, ח).
הרעיון של איסור זה, כמו שאר איסורי המלאכה בשבת - שאדם יתפנה למנוחה ועונג, ולא יהיה עסוק בהעברת חפצים. וכמו כל שאר המלאכות, גם לאיסור זה גדרים מדויקים ופרטים מרובים, חלקם מתורה שבכתב וחלקם מתורה שבעל פה.
מכל מקום, האיסור הוא דווקא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים. העירוב המקיף את היישוב מחשיב את המקום, על פי תקנת חכמים, למקום אחד, המתיר את הטלטול מהבתים לרחוב ולהיפך, וכך הוא המצב ברוב המקומות בארץ.
בחו"ל, ברוב המקומות אין עירוב, ולכן, אסור לטלטל ולהוציא חפצים מהבתים לרחוב ולהיפך. גם ילד קטן, שאינו הולך בכוחות עצמו, נחשב לענין זה כאסור בנשיאה ובטלטול בחוץ, במקום שאין
בו עירוב. אולם, אם הוא כבר הולך בכוחות עצמו, מותר לטלטלו מדין תורה, שכן ההלכה קובעת כי "חי נושא את עצמו", אלא שחכמים החמירו בכך לכתחילה כדי שלא להיכשל בטלטול דבר אסור.
לכן, נקבע להלכה, כי לכתחילה אין לשאת גם ילד שיכול ללכת בכוחות עצמו, אך אפשר לדַדוֹת אותו. במקרה של סכנה, כמו חציית כביש סואן מותר אף להרימו על הידיים (שמירת שבת כהלכתה פרק יח, נא).
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377