S&P העלו את דירוג האשראי של ישראל ל-A+

כלכלה משגשגת ויציבה, בעלת מוסדות חזקים ומשמעת תקציבית מתמשכת ומוכחת. כך מתוארת כלכלת ישראל בהודעה שפרסמה היום (ו') סוכנות דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס (S&P), שהחליטה להעלות את דירוג האשראי של ישראל, לראשונה מאז נובמבר 2007, לרמה של A+ עם אופק יציב. דירוג האשראי A+ מתייחס לאגרות החוב שמנפיקה ממשלת ישראל במטבעות זרים. גם דירוג האשראי של האג"ח השקלי של ממשלת ישראל עלה מדרגה - לרמה של AA-.

המדרגים של S&P ציינו בהודעתם כי הם מבססים את העלאת הדירוג על המשמעת התקציבית המתמשכת בישראל ועל הירידה ההדרגתית ביחס שבין החוב של ממשלת ישראל לגופים חיצוניים לבין רמת התוצר במשק (יחס חוב-תוצר). ההחלטה מציבה את ישראל בעמדה של כלכלה אמינה יותר ולכן היא תאפשר לממשלת ישראל לגייס חוב למימון פעולותיה בריביות נמוכות יותר, מה שעשוי, לטווח הארוך, להפחית בנטל של החזר החובות המוטל על תקציב המדינה. בשנת 2010 היוו החזרי החובות של הממשלה יותר מ-20% מהתקציב השנתי. 

עוד ציינו המדרגים של S&P, כי הם מבססים את העלאת הדירוג על שתי הנחות: האחת, כי בשנים הקרובות קופת המדינה תתעשר מכספי התמלוגים שישלמו לה חברות הקידוח המפיקות גז טבעי בים התיכון; והשנייה, כי המחאה החברתית והוועדה הציבורית שהוקמה כדי לתת מענה לטענות שעלו במסגרתה, לא יובילו לפריצת מסגרת התקציב של המדינה.

"להערכתנו, יהיו שינויים מוגבלים אוד בתקציב הדו שנתי בעקבות המחאה", נכתב בחוות הדעת שצורפה לדירוג. "הגירעון בתקציב של ישראל יגיעה לרמה של 3% ב-2011 ו-2% ב-2012, מעט מעל ההערכות המוקדמות". המעריכים ציינו, כי לדעתם פיקוח על ענפים עם תחרותיות נמוכה ומתן עדיפות בהוצאות הממשלה לנושאים חברתיים לא יספקו את דרישות המוחים, אך אף על פי כן "קצב הצמיחה הגבוה של המשק הישראלי והקונסזוס ששורר בציבור בנוגע לצורך בשמירה על יחס חוב-תוצר פוחת, תומכים בסברה שהפחתת החוב תימשך". 

כמו כן, ציינו הסוקרים כי על אף מצוקת הדיור, הם לא צופים סכנה ליציבות של הבנקים בישראל, וזאת בשל הפיקוח ההדוק שמוט עליהם, אשר אינו מאפשר להם חשיפה מוגזמת לחובות שמקורם במשכנתאות. "הן הבנקים והן משקי הבית בישראל, נמצאים במצב נזילות טוב ביחס למקובל כיום בעולם", נכתב בחות הדעת.

המעריכים חתמו את סקירתם החיובית באבחנה, כי "היינו שוקלים להעלות אף יותר את דירוג האשראי, אם ישראל הייתה נוקטת בצעדים כדי להפחית במידה מסוימת את האיום הביטחוני שנשקף לה" והזהירו כי "כל התדרדרות נוספת במצב הביטחוני עלולה לגרום ללחצים להורדת הדירוג".

זוהי העלאת הדירוג השישית שלה זוכה ממשלת ישראל מצד S&P ב-9 השנים האחרונות. כיום, נהנית ישראל מדירוג של A1 מצד סוכנות הדירוג מודי'ס ודירוג של A מצד סוכנות הדירוג פיטצ'.

הסוכנות המדרגת: נושאת באחריות למשבר?

לפני קצת יותר מחודש, הפכה סוכנות S&P לראשונה בהיסטוריה שהורידה את דירוג האשראי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, ארה"ב, לרמה של AA+. למרות המשבר הפיננסי, האבטלה המתמשכת והחוב הציבורי הגדול, S&P היא היחידה עד כה שהעזה לפגוע בדירוג המושלם של מעצמת העל וצעד זה גרר עימו נפילות בבורסות העולם, פגיעה קשה בחברות בינלאומיות וגם ביקורת קטלנית על תפקודה של החברה עצמה.

בעקבות הורדת הדירוג, מיהרו במשרד האוצר האמריקני לטעון ש-S&P טעתה והוסיפה בטעות שני טריליון דולר להוצאות הצפויות של הממשל ב-10 השנים הבאות. ב-S&P טענו בתגובה כי לא ההוצאות העתידיות של ממשלת ארה"ב, אלא האי הסכמה הפוליטית במדינה סביב מדיניות התקציב הם שגרמו להורדת הדירוג.

כלכלנים שונים מתחו ביקורת על הורדת הדירוג בשל האי הסכמה הפוליטית והטילו ספק באמינות של סוכנות הדירוג. לכך הצטרפה הביקורת שנשמעת כבר שלוש שנים, על כך שחברות הדירוג נכשלו בתפקידן כשלא התריעו מבעוד מועד על בואו של המשבר הפיננסי הגדול של 2008. לפני כשלושה שבועות, בעקבות גלי הביקורת, התפטר נשיא החברה דוון שארמה.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין היום בסיפוק כי "מדובר בתעודת כבוד מרשימה לכלכלה הישראלית, ולהתמודדות המוצלחת עם המשבר העולמי שמאיים מזה כשלוש שנים על כלכלות המערב". לדברי שטייניץ, ההישג בולט במיוחד, על רקע משבר החובות והאבטלה הגבוהה שפגעו בדירוג האשראי של מדינות רבות בעולם.

גם נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, בירך על ההחלטה ואמר כי הוא "מברך על כוונת הממשלה והאוצר להמשיך ולשמור על מדיניות על מדיניות תקציבית אחראית". ואילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ייחס את העלאת דירוג האשראי ל"מדיניות הכלכלית הרצינית והאחראית של ישראל, הנבדלת ממגמות עולמיות". לדבריו, זו "דרך שמביאה להגדלת ההשקעות, לירידה באבטלה וליצירת מקומות תעסוקה".

בהודעה שנמסרה מלשכתו, הבהיר נתניהו כי הממשלה מחויבת להמשיך במדיניות זו, והוסיף כי גם המלצות ועדת טרכטנברג, שיביאו לשינוי בסדר העדיפויות, יעשו זאת תוך שמירה על כלכלה יציבה ובריאה.