סיור סליחות: מ-3:30 בנחלאות, עד 6:00 בכותל
אמצע הלילה, רחובות ירושלים שוקקי חיים. מאות מבקרים עוברים בין בתי הכנסת שבהם נאמרות ה"סליחות", לקראת הימים הנוראים. תיעוד של סיור לילי, והצעה למסלול
בימים אלו של חודש אלול - או נכון יותר, בלילות אלו של חודש אלול - מתמלאת שכונת נחלאות, בהמוני מבקרים. השכונה הוותיקה, על בתי הכנסת הנדירים והחינניים שבה, היא המקום האטרקטיבי ביותר לסיורי סליחות, שהפכו פופולריים במיוחד בשנים האחרונות. חילונים, מסורתיים, קיבוצניקים ועירוניים, אשכנזים ספרדים, חרדים ודתיים-לאומיים - כולם, כך מתברר, רוצים לשמוע "חטאנו לפניך" בשעה 4:00 לפנות בוקר.
מזה כעשור עורך אלי לינקר סיורים בירושלים ובסביבותיה. "במשך שנים הייתי עוסק בתחום קירוב הלבבות", הוא מספר, "כך, הזדמן לי לא-פעם לקחת קבוצות של יהודים חילונים לסיור שכונות חרדיות וגיליתי עד כמה הסקרנות גדולה, ועד כמה החוויות שנחשבות כמעט
טריוויאליות עבור שומרי המצוות, הן כל-כך נדירות, מפעימות ומרתקות אנשים שלא מכירים".
לינקר מספר כי רוב הסיורים נערכים בבתי הכנסת הספרדים, שכן הם מתחילים לומר סליחות מראש חודש אלול, וההגייה שלהם אף נגישה יותר למבקר הישראלי, שלא תמיד מצליח להבין את הנוסח האשכנזי. גם המנגינות המתרוננות והקליטות, האווירה המיוחדת, והמבחר הגדול של בתי הכנסת, נותן את הבכורה לקהילה הספרדית. עם זאת, גם לביקור בבית כנסת אשכנזי יש יתרון, ששם מורגשת אווירתו הטעונה של יום הדין הקרב ובא, והמנגינה הנוגה, המלווה בתחושה של מתח רוחני ממשי (המכונה בז'רגון הישיבתי "פלצות אלול", שמותירה רושם חזק על המבקרים.
אז לטובת אלו שעדיין לא השתתפו מימיהם בסיור כזה, הנה הצעה למסלול סליחות, שאפשר לעשות גם ביותר מלילה אחד.
3:30 - בית הכנסת "בתי גורל"
בית כנסת זה שייך לקהילה תימנית שמקיימת את הסליחות בשעה מוקדמת ביותר. בבית הכנסת העתיק יש קומץ של שרידי הקהילה התימנית שהיתה פעם באיזור, וביקור במקום קמאי זה הוא כעין חזרה לימים קדומים יותר. לבית כנסת זה צמוד לביתו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין.
4:00 בית הכנסת של יוצאי העיר העתיקה - "חסד ורחמים"
בשכונת מזכרת משה (על-שם משה מונטיפיורי) ממוקם בית הכנסת שנחשב לאתר פופולרי לקבוצות הסיורים. פעמים רבות המקום עמוס, שכן היכן עוד ניתן למצא אנשים שותים כוס קפה או כוס עראק ומכים על חטא כששמחה יהודית אמיתית שורה על פניהם. התמונה הבלתי שגרתית הזו נחקקת בעיניו של כל מי שפוגש במחזה זה לראשונה.
4:15 בית הכנסת של יוצאי יוון, גן התות
בדרך לשכונת אהל משה עוברים בגן התות של יוסי בנאי (זוכרים? מתוך "אני וסימון ומואיז הקטן") אפשר לעבור בבית כנסת של יוצאי יוון, שמשמר נוסח ייחודי מתקופת הביזנטיון. אמנם יהודים יוצאי יוון כבר כמעט לא נמצאים שם, אך הנוסח הייחודי נשמר.
4:25 בית הכנסת של הצעירים של עולי פרס
נכנסים לקהילה של הצעירים של עולי פרס, שאגב, כבר אינם צעירים מזה זמן. בית כנסת זה נמצא ברחוב אגריפס. על-פי מסורת העדה, לכל אחד מבני הקהילה יש "חזקה"על פיוט מסוים. יעיש מזמר את "עננו" וגברי את "מרום ממרומים". כאן ניתן לראות את החיבור הבין-דורי בין הזקנים לצעירים, כשהראשונים דוחפים את האחרונים להגיע אל בית הכנסת והתפילה, והם ישובים משפחות משפחות.
4:40 בית הכנסת "בית יצחק"
עוברים ליד בית הכנסת של משפחת בנאי "אוהבי ציון", בדרך אל בית כנסת של הפרסים "בית יצחק" בשכונת נווה שלום. התחלת התפילה היא בשעה 4:30. אגב, בית כנסת זה הוא שקירב אל המסורת את משפחת האמנים המפורסמת בני משפחת רזאל (יונתן, אהרון, ניצן-חן). אצל הגבאי המקומי, רבי משה קיהלי, אפשר לשמוע את סיפורו של בית הכנסת שנבנה על-ידי קבוצת פועלים, בשעות שלאחר העבודה.
5:00 בית הכנסת של החלבים - עדס
מגיעים לשכונת נחלת ציון, לבית הכנסת המפואר של החלבים - עדס. ב"עדס" פועלים פייטנים מיוחדים, ו"שירת הבקשות" המפורסמת שבה מושכת לבית הכנסת בליל שבת אנשים מכל רחבי העיר.
בית הכנסת מתאפיין בציורי אמנות, עבודת יד דמשקאית של אמן מפורסם מבצלאל, ועבודות גילוף בעץ עם שילוב של צדפות מהים האדום וביצי יען. בארון תצוגה שבקיר הדרומי מוצג העתק פקסימיליה של כתר ארם צובה, שעליו גאוות הקהילה. הכתר הוא כתב היד העתיק ביותר של התנ''ך הקיים כמעט בשלמותו, ונכתב בראשית המאה ה-10 על ידי הסופר שלמה בן בויאעא. חצר בית הכנסת הומה מבקרים.
5:30 קהילת האורפלים
ממשיכים לקהילת האורפלים, שזו בעצם קהילה טורקית - אחת מני שלושה הקיימות באותו אזור, ויש הרואים באורפא - עיר מוצאם – את 'אור כשדים' של אברהם אבינו. בית כנסת זה נמצא מעבר לכביש של רחוב בצלאל. משם אפשר להמשיך לכיוון הכותל לתפילת שחרית.
- הכתבה המלאה מופיעה באתר איגוד בתי הכנסת העולמי