מומחי המחאה ממליצים: עבודה, חינוך ובריאות

הגדלת מספר הפקחים על חוקי העבודה, ביטול הגבלות על התאגדות עובדים, ביטול חברות הקבלן, הגדלת תקציב החינוך ב-30% והלאמת שירותי רפואת השיניים ובריאות הנפש; כך ממליצה הוועדה המייעצת לראשי מחאת האוהלים, בראשה עומדים המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן-גוריון, שפירסמה היום (ד') את מסקנות הביניים שלה בכנס של המכללה הכלכלית-חברתית ביפו.

• "40 שנה צמחנו - ואנחנו עם העוני החמור במערב"
• שטייניץ: צריך להנמיך ציפיות מוועדת טרכטנברג
• סוגרים חשבון: כך מממנים מחאה חברתית
• מחאת האוהלים - הסיקור המלא ב-ynet
  

"עזובה, חורבן והרס – זה המצב שנוכחנו בו כשהכנו את המסקנות", אמר יונה. "עלות התיקון של ההזנחה היא מאות מיליארדי שקלים. אנחנו פטריוטים ונוהגים באחריות ולכן אנחנו לא דורשים השקעה כספית שתערער את יציבות הכלכלה אלא רק את המינימום של המינימום שחיוני. המדיניות הזאת גורמת לאנשים סבל יום-יומי כשהם מפונים מבתיהם ואינם יכולים לשלם חשבונות".

דפני ליף, מייסדת מחאת האוהלים, הוסיפה ואמרה כי "המינימום שאנחנו דורשים הוא ביטול התקציב הדו-שנתי של האטימות ויצירת תקציב חברתי חדש לשנת 2012".

המלצות בתחום התעסוקה

בתחום התעסוקה, ממליצה הוועדה על הצעדים הבאים:

• שינוי שיטת הצבירה לפנסיה, כך שתכלול את כל מרכיבי השכר, בניגוד למצב היום שבו חלק גדול מהשכר במשק לא מחושב לפנסיה.
• מעבר להעסקה ישירה והפסקת כל העבודה בחברות קבלן, קודם כל במגזר הציבורי ואחר כך בכל המשק.
• הגדלת מספר הפקחים על חוקי העבודה והרחבת האכיפה והפיקוח, בעיקר במגזרים שסובלים מעבריינות רחבה בנושא כמו ערבים ונשים.
• עידוד התארגנות עובדים וביטול ההגבלות על ההתאגדות (המנציחות את מונופול ההסתדרות על התאגדות עובדים - ת"ג).
• שילוב עובדים בדירקטוריונים של מקומות העבודה, כמקובל בחו"ל.
• פיקוח הדוק יותר על שעות עבודה, מנוחה וקיצור יום העבודה.
• שיפור תשתיות חיוניות שיאפשרו לעובדים להגיע לעבודה - תחבורה ציבורית או הסעות.
• מאבק באפליית אוכלוסיות מוחלשות כמו ערבים, חרדים ואתיופים.
• 
  

מחאת האוהלים, שדרות בן גוריון בת"א(צילום: מוטי קמחי)

מרכז תחום התעסוקה בצוות המומחים, יאסר עוואד מעמותת סיכוי, אמר עם הצגת המסקנות, באירוע שנערך במכללה האקדמית תל-אביב-יפו: "שר האוצר שטייניץ, כל הזמן מתגאה בכך שאנו בתעסוקה כמעט מלאה. מצד שני, אתה מסתכל סביבך ורואה שאנשים עובדים משרה מלאה ולא גומרים את החודש. ההמלצות שלנו נועדו להפסיק מצב זה".

המלצות בתחום החינוך

בתחום החינוך, לצד הדרישה המוכרת להחיל חינוך חינם מגיל חצי שנה, ממליצה הוועדה על הצעדים הבאים:

• הפרדת החינוך הפרטי והציבורי כך שהממשלה לא תהיה שותפה עוד במימון החינוך הפרטי, והפסקת גביית תשלומים מההורים בחינוך הציבורי. המשמעות היא מכה קשה לחינוך החרדי ולבתי הספר הייחודיים למיניהם (דמוקרטיים, אנתרופוסופים, וכיוצא באלה).
• חיוב כל בית ספר ציבורי בהנחלת לימודי הליבה.
• הגדלת תקציב החינוך ב-30%.
• ביטול הפרטת שירותים בבתי הספר (כמו שירותי האחיות, הצהרונים, החוגים ועוד).
  

פרופסור אור קשתי, חבר הוועדה שהציג את ההמלצות בתחום החינוך, נשאל אם יש צורך להעלאות נוספות בשכר המורים לרמת ה-OECD (כ-30% יותר מאשר בארץ) ולכך הוא השיב בחיוב. באשר לחינוך החרדי השיב קשתי: "החינוך החרדי הוא סקנדל. לא צריך לבטל אותו אלא לנתב אותו למסלול שבו הוא מתקבל על ליבה של הכלכלה והחברה הישראלית".

המלצות בתחום הבריאות 

המלצות הוועדה בתחום הבריאות מדברות על הגדלה של תקציב הבריאות במיליארדי שקלים. הצוות ממליץ להלאים את שירותי בריאות הנפש, רפואת השיניים, האשפוז הסיעודי, ותחומים נוספים שהופרטו בעבר.

בנוסף, היא ממליצה להגדיל את סל התרופות כך שיכלול את כל התרופות מצילות החיים; להגדיל את מספר מיטות האשפוז, שלטענת הוועדה לא גדל מאז 1995; לקבל את כל דרישות הרופאים המתמחים; לחזק את הרפואה בפריפריה.

המומחים בצוות טוענים כי שיעור ההוצאה הממשלתית מכלל ההוצאה, על הבריאות ירד מאז 1995 מ-75% ל-62%, בעוד שהממוצע ב-OECD הוא של 72%. כלומר, הציבור הישראלי משלם כ-30% יותר על שירותי בריאות מהממוצע בעולם המערבי.

התוצאה, לטענת חברי הצוות, היא שתוחלת החיים בקרב השכבות החלושות, בפריפריה, ובקרב האוכלוסייה הערבית, נמוכה בכמה שנים מזו של האוכלוסייה המבוססת. כך שמערכת הבריאות מצילה פחות חיים ממה שיכלה להציל.

המלצות הוועדה בתחומי המיסוי והדיור יפורסמו בשבוע הבא. ככל הנראה הן יהיו דומות לדרישות שפורסמו כבר ביולי אך בהבדל אחד משמעותי: הצוותים יוותרו לחלוטין על הדרישה להוריד את המע"מ.