מאחורי הקלעים של העסקה: השב"כ שינה כיוון

המבוי הסתום הצבאי, העמדה של השב"כ והמוסד, ההתגמשות של חמאס, הפנייה לאו"ם של אבו מאזן, המעורבות הטורקית והתהפוכות בעולם הערבי. כל אלה השפיעו על ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל את ההחלטה להביא לממשלה את ההסכם על שחרור גלעד שליט, שיגרום גם לשחרור יותר מאלף אסירים פלסטינים.

גלעד שליט - הכתבות האחרונות ב-ynet:

• הממשלה התכנסה להצביע על עסקת שליט
• אלף אסירים ישוחררו, בהם מרואן ברגותי
• צפו: הסרטון האחרון של גלעד בשבי
• שמחה במאהל שליט: "עסקה להצלת חיים"
  

שישה סבבי "שיחות קרבה" בקהיר נערכו מאז האיתות הראשון ביולי. השליח המיוחד דוד מידן בחדר אחד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי בחדר אחר, והמצרים ביניהם. ביום חמישי חמאס הגיש מתווה לעסקה שהביא את ישראל לחלטה לאפשר לסגור עניין, וההתגמשות הסופית סוכמה. הסכם המסגרת נחתם בראשי תיבות ביום ראשון, אז הוחלט סופית על השמות.

כהן ופרדו. תמכו(צילום: גיל יוחנן )

מאחורי ההחלטה עומדים מספר "אדריכלים": העיקרי בהם הוא ראש השב"כ החדש, יורם כהן. אחריו שר הביטחון אהוד ברק ולצדו הרמטכ"ל בני גנץ וראש המוסד תמיר פרדו שתמכו בעסקה. מעל כולם - נתניהו, שקיבל את ההחלטה הפרגמטיסטית והקשה, תוך סיבוב פרסה לא פשוט. בחמאס הארכיטקט הוא ג'עברי, שקיבל אור ירוק להתגמש מראש הלשכה המדינית, חאלד משעל. מהצד המצרי העוסקים במלאכה הם ראש המודיעין מוראד מואפי, שנעזר במתווך הגרמני גרהארד קונראד.

לאחרונה הודיעו גנץ וכהן בצורה נחרצת כי אינם יכולים להציע לממשלה תכנית מבצעית מעשית שתאפשר לשחרר בחיים את שליט. עם כניסתם לתפקיד, ערכו גנץ וכהן בדיקה מחודשת ויסודית של האפשרויות המבצעיות והגיעו למסקנה אחת - הדרך היחידה לשחרור היא עסקה לשחרור אסירים.

ברק סמך ידו על מסקנה זו אחרי שבדק את הפרטים והמליץ לראש הממשלה נתניהו לדבוק בעיקרון שטבע בשעתו יצחק רבין, לפיו אם אין אפשרות למבצע צבאי יש לשחרר שבויים ישראלים בלית ברירה, באמצעות עסקה לשחרור מחבלים, קשה ככל שתהיה.

שר הביטחון מילא תפקיד מכריע בשכנוע נתניהו לקבל את העסקה. בניגוד לעבר, הפעם תמכו באישור גם ראש השב"כ כהן וראש המוסד תמיר פרדו. לדברי מקור יודע דבר, כהן הבטיח לראש הממשלה כי יש ביכולת ארגונו לפקח על מעשיהם של האסירים "הכבדים" שישוחררו לשטחי הגדה, ולמנוע מהם לחזור לסורם.

חמאס התגמש: הסכים לגירוש 203

בשעת כתיבת דברים אלה עדיין לא ידועים פרטי העסקה לאשורם, אולם ברור שהיא תתנהל בדומה למתווה שסוכם כבר לפני כמה שנים: כאלף אסירים פלסטינים ישוחררו בשני שלבים. בשלב הראשון, שיבוצע בתוך שבוע, תעביר ישראל למצרים 450 אסירים שחמאס דרש לשחררם אבל הם משתייכים לכל הארגונים. ביניהם רבים שנשפטו למאסרי עולם. אז יועבר שליט לידי שלטונות מצרים ויוחזר לישראל. בעוד חודשיים ישוחררו עוד 550 אסירים פלסטינים על פי רשימה שהכינה ישראל.

חגיגות בעזה. חמאס ויתר על רבי מרצחים(צילום: רויטרס)

כל שמות האסירים שישוחררו עדיין לא פורסמו, אך נראה שחמאס התגמש לא מעט. עד הסיבוב האחרון של המגעים סירב חמאס שמספר רב של אסירים מיהודה ושומרון יגורשו. כעת הסכים לגירוש 203 מהם. בנוסף, חמאס ויתר על דרישתו הנחרצת לשחרור רבי מרצחים כמו מרואן ברגותי, אחמד סעדאת ונוספים.

לישראל היו הישגים חשובים, שמעקרים במידה רבה את הסכנות הביטחוניות הנלוות להסכם. בין המחבלים שלא יחזרו לגדה גם כל רבי המחבלים שישראל חוששת שישקמו את תשתית חמאס בגדה. רק 103 אסירים פלסטינים יורשו לחזור ליהודה ושומרון ומבחינת ישראל, זו גזירה שאפשר לעמוד בה.

חלון ההזדמנויות במצרים ובסוריה

גם המצב בעולם הערבי השפיע על ההחלטה של נתניהו. ראש הממשלה הבין שהמתווך הגרמני קונראד, מיצה את יכולותיו ושגורל המו"מ נתון בידי המשטר הצבאי במצרים. בישראל קיים חשש רציני כי משטר זה, שישראל מנהלת איתו הידברות שוטפת, עלול לאבד בעוד כמה חודשים את יכולתו לתווך ולהיות תחת השפעת האחים המוסלמים. בנוסף, גם המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים זקוקה כעת להישג בזירה הבינלאומית והערבית.

גורם נוסף הוא המצב בזירה הסורית. משטרו של בשאר אסד תמך בביצוע העסקה כדי לשפר את מעמדו בזירה הבינלאומית. הוא הפעיל את השפעתו על הנהגת חמאס היושבת בדמשק כדי שתגמיש מעט את עמדתה. בישראל היה חשש כי השפעה זו, חלשה ככל שתהיה, תיעלם גם היא אם יופל הנשיא.

זהו "חלון ההזדמנויות" שעליו דיברו בירושלים. חלון שעלול להיסגר בעקבות המשך התהפוכות בעולם הערבי. 

תומכי אבו מאזן ברמאללה. היה חשש מפגיעה במעמדו(צילום: אליאור לוי)

גם לשינוי במעמדו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בתקופה האחרונה הייתה השפעה. בעבר הביעה וושינגטון חשש כי עסקה על פי המתווה שסוכם תביא לעליית קרנו של חמאס ברחוב הפלסטיני, וכך תסכן את מעמדו של אבו מאזן ואת שלטון פתח בגדה. גורמים ישראלים היו שותפים לחשש זה.

בעקבות הפנייה לאו"ם, התחזק מאד מעמדו של אבו מאזן ואין חשש מפגיעה אנושה במעמדו בעקבות העסקה. ייתכן גם שלנתניהו היה אינטרס לגרום לאבו מאזן "להזיע" כגמול על התנהלותו לאחרונה בזירה הבינלאומית.

לחמאס היה גם כן עניין להגמיש את עמדתו. הקרקע בסוריה רועדת מתחת רגלי ההנהגה המדינית שלו בדמשק, והיא מחפשת לעצמה בסיס חדש. הנהגה זו זקוקה כעת לכרטיס כניסה למדינות ערביות מתונות, ובראשן מצרים, ירדן וקטאר. גם טורקיה, ידידת חמאס, הפעילה לחץ מסוים שסייע להתגמשות.

אור ירוק מההנהגה בכלא

לחמאס בעזה היה זה מכבר אינטרס להגיע לעסקה בשל הלחץ והתסכול של משפחות האסירים. אולם ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ג'עברי, התעקש לא לוותר על קוצו של יוד. ראש הזרוע המדינית, חאלד משעל, תמך בו.

אולם בינתיים השתנו התנאים: איראן הפסיקה לאחרונה את הזרמת הכספים לחמאס והארגון זקוק לתרומות ערביות ובינלאומיות לביסוס אחיזתו בעזה. חמאס עקב בדאגה אחרי התחזקות מעמדו של אבו מאזן, וזקוק להישג תעמולתי שיאפיל על הישגיו.

הנהגת האסירים בבתי הכלא הישראלים נתנה לאחרונה לג'עברי אור ירוק להגיע להסכם על פי הבנתו. ככל הנראה, משעל וג'עברי הגיעו למסקנה כי מיצו את המו"מ עם ישראל, וקיבלו את המקסימום שיכלו לקבל.

חמש שנים וארבעה חדשים נמשך המו"מ. יש שיטענו כי ניתן היה להגיע להסכם במתווה דומה כבר לפני שנה או שנתיים אולם ספק אם טענה זו נכונה. ההסכם מהווה אמנם כניעה ישראלית כואבת לתנאים שהעמיד חמאס, ויעניק לארגון המחבלים הישג יוקרתי וחסר תקדים שיחזק את מעמדו. אולם ישראל הצליחה כנראה להשיג כמה מדרישותיה, ולעצם המו"מ העיקש שניהלה תהיה השפעה מרתיעה.

חשש משיקום תשתיות הטרור

מה שנותר בעינו הוא החשש הממשי שרבי המחבלים ששוחררו ישקמו את תשתית הטרור של הארגון בגדה המערבית.

 צעד שיביא בעוד זמן לא רב לאבידות בקרב ישראלים, בעיקר אם תפרוץ אינתיפאדה נוספת.

חשש זה, שיש לו סיבות מוצקות, יחייב כעת את השב"כ וצה"ל להגביר בצורה ניכרת את פעילות הסיכול ואת ההיערכות הביטחונית ביהודה בשומרון, וידרוש כוח אדם ומשאבים רבים. בנוסף לכך תצטרך ישראל להקשיח את תביעות הביטחון שלה במסגרת מו"מ על הסדר עם אבו מאזן וגם אבו מאזן יאלץ להקשיח עוד יותר את עמדותיו.

אבו מאזן יאלץ גם להחליט אם לשתף פעולה עם ישראל בפיקוח על רבי המחבלים ועוזריהם, בשעה שהוא מנסה לקדם את הפיוס עם חמאס ולהתארגן לבחירות. צריך רק לקוות שחששות אלה יתבדו והחברה הישראלית לא מתחה מעבר לגבול הסביר את עקרון הערבות ההדדית.

Read this article in English