חזרה למבצע קדש: "שינוי לטובה ביכולת צה"ל"

החודש מלאו 55 שנים למלחמת סיני שכונתה "מבצע קדש". בין תצלומיו הרבים של הצלם אדי הירשביין מצאתי צילומים הקשורים למלחמה ההיא. והנה הם לפניכם.

טרם מלאו למדינה עשור ונכפתה עלינו מלחמה זו. המצב הביטחוני בארץ היה בלתי נסבל: מרצועת עזה היו מגיעים מרצחים; מצרים הקימה קואליציה של מדינות ערב לתקן מה שלא הצליחו במלחמת העצמאות שלנו; רוסיה סיפקה נשק רב למצרים; והצעד האחרון - מצרים הכריזה על חסימת הכניסה לים סוף לאוניות ישראל.

ממשלת ישראל חששה לצאת למלחמה ללא גיבוי של מעצמות נוספות. אנגליה וצרפת שנפגעו מהלאמת תעלת סואץ בידי נאצר בחודש יולי 1956, חברו למדינת ישראל הצעירה לצורך מלחמה זו.

הצילומים מתארים את מה שניתן היה לצלם. אין כאן את צילומי הקרבות עצמם שבהם גם נפלו חיילינו, ולכן אין כאן תאור שלם של מה שהתרחש, מלחמה היא תמיד דבר רע. יש בכתבה מראות מהתנהגות הציבור, מפקדי צה"ל וחייליו, מנהיגי הציבור ונופים של אז, כך צריך להתייחס לכתבה. מכיוון שהחומר רב, אביא בשבוע הבא תצלומים נוספים של אותם ימים.

1. בתקופת המתח הביטחוני לפני פרוץ מבצע קדש, הציבור נקרא להתכונן למלחמה. על לוח המודעות: "חוק ההתגוננות האזרחית תשי"א 1951, תקנות בדבר איפול".

2. ליד חנות רדיו בן-גל בירושלים. טלוויזיה עוד לא הייתה. מכשיר הרדיו היה הקשר העיקרי.

3. ישיבת תיאום של הממשלה והנהלת הסוכנות בניהול דוד בן-גוריון.

4. שרת החוץ, גולדה מאיר, מכנסת בדחיפות ישיבת שגרירי ישראל מרחבי העולם לקראת מהלך הסברה.

6-5. ישיבת השגרירים אצל גולדה. אבא אבן שגרירנו בארה"ב ובאומות המאוחדות. נראים גם: יעקב צור, ולטר איתן.

6.  בישיבת משרד החוץ עם גולדה. מימין לשמאל: ארתור לוריא, גולדה מאיר, אליהו אילת-השגריר בלונדון, אבא אבן השגריר בארה"ב ובאו"ם, יעקב צור-השגריר בצרפת, יוסף אבידר-השגריר במוסקוה, ולטר איתן מנכ"ל משרד החוץ (תודה ליחיעם וויץ על הסיוע בזיהוי).

7. דוד בן גוריון מלווה באשתו פולה, מגיע לבניין הכנסת.

8. נאום ראש הממשלה ושר הביטחון מר דוד בן גוריון בפני הכנסת. ממש ערב פרוץ המלחמה, 15 באוקטובר 1956 נעשתה עסקת נשק גדולה עם צרפת. דוד בן גוריון מקריא מעל הדוכן, את שירו של נתן אלתרמן:

"עוד יסופר לחרדה ולפלא איך ניצבו תולדות העם בין ים אילת וים תיכון על כברת ארץ ראשונה ואחרונה כמו על צוק ישראלי בים ערב, וקהל אויבים אשר אך תמול הכה ושב למאורתו עלי גחון שופע מחדש כלי-אש בל ידעם, נכון לזנוק בכל משטמותיו ומכונותיו.

"אולי זה לילה שהיה, או לילה שיהיה, זה לילה שכיום אין תיאר לו אך בבוא עת - יקום גלוי. נקוב בתאריך, והוא אולי הסף אשר מעבר לו - המרחבים והשלום, ליל חול פשוט אשר עודו אלם אך כל אשר ראהו או יראהו, כה יאמר: ראיתי ליל בו הכרעה הכף. אולי זה לילה שהיה או ליל חלום, בחלומו-ברזל, ברזל חדש, נושא קנים מאורכים, רועם על שרשרות פלדים, מגיע מרחוק, עולה על חוף, ובעוד כולו דמיון, כבר הוא כולו ממש, ועם נגיעתו הראשונה באדמה הוא נהפך לכח יהודי".

בסיימו לקרוא את השיר הוסיף בן-גוריון ואמר:

"עד כאן דברי המשורר. בפרוזה הדלה שלי אומר רק כי חל שינוי ניכר לטובה ביכולתו של צה"ל".

9. בתום הקרבות, צה"ל מחזיק בחצי האי סיני. בתצלום: לחוף מפרץ שארם א-שייח, כלי רכב של צה"ל ושלל מלחמה.

10. ב-6 בנובמבר 1956, הגיע הרמטכ"ל משה דיין עם כל אלופי צה"ל לשארם. בתצלום מהאויר: מפרץ שארם מבעד לחלון הדקוטה.

11. הרמטכ"ל משה דיין ולידו מח"ט 9, אברהם יפה, מקריא פקודת-יום עם דבריו של שר הביטחון, דוד בן-גוריון, לחיילי צה"ל:

"הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת , אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד. אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית".

12. משה דיין סוקר את מסדר הניצחון, מאחוריו אלוף פיקוד דרום, אסף שמחוני.

19-13. בירושלים היתה שמחה רבה. הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל צועדים ברחובות העיר ונפגשים עם עמך ישראל.

14.

15.

16.

17.

18.

לכל הכתבות במדור טיול לעבר