פליטים או מהגרי עבודה: מיהם באמת המסתננים?

מפחדים או מפחידים? ראש הממשלה מתאר "זרם אדיר, שיטפון של מסתננים", שר הפנים מתריע מפני "איום קיומי", ומפכ"ל המשטרה מתאר את סוגיית המסתננים כ"בעיה אסטרטגית".

אישורה של תוכנית הממשלה ל"טיפול בבעיית המסתננים" בישיבתה השבועית מצטרף להצעת החוק הממשלתית "למניעת הסתננות" שתובא היום (ג') לוועדת הפנים של הכנסת, ותכליתה לאפשר מעצר של מבקשי מקלט עם ילדיהם לתקופת מינימום של שלוש שנים, ובמקרים מסוימים אף ללא הגבלה.

דיווחים אחרונים על המסתננים ב-ynet:

• נתניהו: אצא לאפריקה לטפל בבעיה
• הפגנה: זכויות אדם - לא על חשבוננו
• "בסוף גם המשטרה תפחד". עם המסתננים בתל אביב
  

"מסתננים", "מבקשי מקלט", "פליטים" או אולי "מהגרי עבודה"? מיהם אותם אנשים החוצים באלפיהם את הגבול הדרומי הפרוץ, ומהי אותה בעיה?

43 אלף מסתננים בישראל

על-פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים כ-43 אלף "זרים שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים שלא כחוק ונתפסו בגבול או בתוך הארץ". שנת 2005 נחשבת לקו פרשת המים. בשנה זו טפטוף של עשרות ומאות מסתננים הפך לזרם של אלפים. באותה שנה הקשיחו המצרים את יחסם למהגרים שהגיעו ממדינות אפריקניות והתקבלו דיווחים על ירי והתעללות במהגרים במצרים. בנוסף נחסמו נתיבי ההגירה מאפריקה לאירופה, לאחר ששליט לוב חתם על הסכם עם איטליה שאפשר את החזרת פליטים. כך הפכה ישראל ליעד מועדף, והשיא נרשם בחודש שעבר, כשיותר מ-2,600 אפריקנים נכנסו ארצה. 

מתקהלים בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

בד בבד פרחה תעשייה מאורגנת של הברחת המהגרים. מבריחים-בדואים שמסיעים את המסתננים דרך סיני ומסייעים להם לחצות את הגבול משתכרים סכומים גבוהים, עד ל-2,500 דולר לאדם. תשאולים שנערכו למסתננים מציירים תמונה קשה של התעללות, ניצול, אלימות ומעשי אונס עד לחציית הגבול. 

לדברי עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח בישראל,

 "ארגוני הסיוע כמעט לא פגשו בחודשים האחרונים אשה שלא דיווחה על פגיעה מינית מצד המבריחים או במקרים קשים יותר מצד חיילים מצרים".

אז מיהם עשרות האלפים? יותר מ-85 אחוז מהם הגיעו מסודן ומאריתריאה, שתי מדינות שמצב זכויות האדם בהן קטסטרופלי. חלקם הגיעו מחבל דרפור שבו מתבצע רצח עם, חלקם מדרום סודן שם הייתה עד לא מכבר מלחמת אזרחים ברוטאלית וחלקם מאריתריאה - מדינה שמצב זכויות האדם בה מוגדר כאסוני, וסכנת חיים נשקפת לכל מי שמוחזר אליה לאחר שנמלט ממנה. במדינות אירופה שיעורי הכרה בנמלטים משתי ארצות אלו כ"פליטים" נעים בין 30% ל-90%.

וסביר מאוד להניח כי לו הייתה ישראל בוחנת לאשורם את נתוני המסתננים אליה משתי מדינות אלו – רבים מהם היו מקבלים מעמד של 'פליטים'. שאר 15% מכלל המסתננים מגיעים ממדינות אפריקניות שונות, ורובם של אלה אכן מגיעים כדי לחפש עבודה.

"מבקשי מקלט" במקום "פליטים"

על-פי אמנת הפליטים הבינלאומית מ-1951, שישראל הייתה בין יוזמיה ומנסחיה, פליט הוא "אדם שיש לו חשש מוצדק לחזור לארצו מפני מה שעלול לקרות לו שם מסיבות פוליטיות, דתיות, גזעניות, התאגדותיות ומשטרתיות". האמנה מחייבת מדינות שלתחומיהן מגיעים הפליטים שלא לגרשם למקומות שבהם נשקפת להם סכנה, לדאוג לרווחתם ולאפשר להם נגישות לשירותי בריאות, רווחה וחינוך.

אלא שבקשות להכרה במעמד "פליט" בישראל כמעט שלא מתקבלות, ועומדות על מספרים בודדים. והסיבה לכך פשוטה לגמרי ונעוצה במדיניות מכוונת שמשרד הפנים נקט בשנים האחרונות: איש אינו מבצע בהם את הבדיקות הנדרשות כדי לקבל את מעמד הפליט. המסתננים נלקחים על-ידי חיילי צה"ל למתקן סהרונים הסמוך לקציעות, שם מתשאלים אותם אנשי ביקורת הגבולות של רשות האוכלוסין וההגירה תשאול בסיסי בלבד, ומי שמגיע מסודן ומאריתריאה מקבל אוטומטית מעמד של "מבקש מקלט". מעמד זה אינו זהה למעמד ה"פליט" ואינו מעניק להם זכויות כלשהן למעט הגנה קולקטיבית שלא להיות מגורשים.

אמנון בן עמי, מנכ"ל הרשות, הסביר: "התשאול נערך כדי לעמוד על המניע להגעה לישראל, והוא מעלה ש-98% הם מהגרי עבודה. רק בודדים עונים לקריטריונים שקבע האו"ם להכרה בפליטות. כל השאר מצהירים כי באו לעבוד כאן ומבררים אם אפשר לשלוח כסף למשפחה".

הדיון על הסטטוס של המסתננים הוא ליבת הוויכוח. פלר, שחולק לחלוטין על בן עמי, בוחר במילים חריפות: "כאן נמצא השקר הגדול של הממשלה. ההסכמים הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם, כמו אמנת הפליטים ואמנת העינויים, אוסרים על מדינות לגרש אנשים שנשקפת סכנה לחירותם ושלומם. אם היה מדובר על מהגרי עבודה לא הייתה שום מניעה לגרש את הסודנים והאריתראים לאלתר, אבל ישראל לא עורכת הליך תשאול ראוי, משום שהיא יודעת שרובם ככולם הם פליטים. ולפיכך המדינה תהיה מחויבת להקנות להם מעמד וזכויות".

על כך משיב מנכ"ל הרשות כי "את העובדים שלנו הדריכה נציבות האו"ם לפליטים והיא אף מבקרת אותם. בית המשפט מעולם לא קבע שהתהליך לא הגון ולא ישר. כל תהליך התשאול מלווה בביקורת שיפוטית של בית הדין למשמורת של משרד המשפטים".

חצו את גבול מצרים(צילום: יאיר שגיא)

מדיניות ההימנעות ממיון יוצרת את בעית הגטאות

תיאורטית הייתה יכולה ישראל לגרש את המסתננים לאריתריאה, איתה היא מקיימת יחסים דיפלומטים. במשרד הפנים מסבירים כי ישראל לא פועלת כך משום שהיא מחויבת בהסכמים בינלאומיים שאוסרים החזרה. ואכן, מתוך הבנה לסכנה הנשקפת לחיי מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן, נמנעת ישראל מלהחזירם. ובדיון שהתקיים לא מכבר בוועדת העובדים הזרים בכנסת (31.10.2011) אמר זאת סגן שר החוץ, דני איילון מפורשות: "באריתריאה יש שלטון שמוגדר על-ידי כל הקהילה הבין-לאומית כשלטון שלא שומר על זכויות אדם, ומי שחוזר לשם, נתון בסכנה, כולל סכנת מוות".

בעיני ארגוני זכויות האדם הדברים הללו הם בדיוק ההוכחה לכך שקובעי המדיניות בארץ מבינים שמדובר בפליטים. "המושג המפוקפק של 'מבקשי מקלט' הוא הפטנט שישראל המציאה כדי, מצד אחד, לא להחזיר את האנשים האומללים האלה לסכנת מוות, אך בו-בזמן כדי שלא להכיר בהם כפליטים", הם אומרים.

התוצאה הבלתי נמנעת של ההמנעות המכוונת ממיון יסודי של המסתננים היא שגם כאלה שאין סיבה להעניק להם מעמד של "מבקש מקלט", ושלכאורה ניתן היה לשגרם חזרה לארץ מוצאם - נשארים בארץ, תוך שהם מוגנים מכוח ההגנה הקולקטיבית. כך החלו להצטבר בשולי הערים בישראל קהילות ענק בלא שהמדינה עשתה כל ניסיון רציני להתמודד עם הבעיה. "משרד הפנים, דווקא בגלל שביקש להימנע ככל שיכול היה מלהעניק מעמד 'פליט' לחלק מהמסתננים, יצר במו ידיו את בעיית הענק של המסתננים" אומר גורם בעיריית תל-אביב.

בהיעדר כל ניסיון אמיתי להתמודד עם הבעיה, מיד לאחר התשאול השטחי משוחררים המסתננים ממתקן סהרונים, מוסעים לבאר שבע, שם הם מקבלים שובר נסיעה ועושים את דרכם לערים במרכז הארץ, לאילת או לערד. הם מצוידים ברישיונות שהייה זמניים (שאותם עליהם לחדש מדי שלושה חודשים) אך מעמד "מבקשי המקלט" שהם מקבלים הוא למעשה מעמד נטול כל זכויות. ריכוזם בשכונות מסוימות בערים הגדולות, יצר אפוא "גטאות" בלתי נמנעים של עוני ומצוקה, ולא בכדי נזעקים ראשי ערים כרון חולדאי ותובעים פתרון.

העסקת "מבקשי המקלט" היא חוקית

ראוי להיאמר כי ל"מבקשי המקלט" זכות לעבוד והעסקתם היא חוקית. זאת, בניגוד לרושם שדוברים שונים מבקשים ליצור. זכותם לעבוד מוקנית להם מתוקף פסק דין של בית המשפט העליון שקבע כי כל עוד לא יינתן פתרון מקיף לבעייתם העסקתם היא לגיטימית וחוקית. ואכן בינואר 2011 השיב משרד הפנים לעתירה נגד הכוונה לקנוס מעסיקים של "מבקשי מקלט", והודיע שלא יקנוס מעסיקים עד שיוקם מתקן שהייה שם יקבלו המסתננים שירותים שונים, כך שלא יוותרו ללא מקורות מחייה. בנובמבר 2010, קיבלה המדינה החלטה על הקמת "מתקן שהייה", שיספק שירותי הזנה, בריאות ורווחה לכ-11 אלף "מסתננים". במקביל הושלמו כ-65 ק"מ מתוך 240 של גדר הגבול עם מצרים.

אמנון בן עמי אמר ל-ynet כי המתקן והגדר הם חלק מהפתרון, לצד אכיפה נגד מעסיקים ומו"מ עם מדינות שלישיות שאליהן יהיה ניתן בעתיד לגרש את המסתננים. "מדובר במתקן פתוח, אם המסתננים לא ירצו הם לא יהיו חייבים להישאר בו. מתקנים כאלה קיימים בכל רחבי אירופה". לדבריו, ההצלחה הגדולה תהיה בהרתעת עשרות האלפים שבדרך לישראל.

ראוי לציין שאין בכל העולם מקלט בסדר גודל שכזה. המתקן הגדול ביותר המוכר כיום נמצא בארצות הברית והוא מוגבל ל-3,000 איש. "זה מטורף לגמרי. ישראל הולכת להקים מתקן שינוהל על-ידי שירות בתי הסוהר לאנשים, למשפחות ולילדים - שאינם פושעים ושכל חטאם הוא ניסיון נואש לחיות", אומרים בארגוני הסיוע, ומציינים ש"גם אם המתקן יקלוט 11 אלף איש, עדיין יהיו 35 אלף שלא יהיה מה לעשות איתם".

עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, הסבירה: "ישראל תכלא מבקשי מקלט לתקופה של שלוש שנים, גם אם הם ניצולים של רצח עם. נשים, ילדים, משפחות, בלי חריגים. כל זאת בעלות גבוהה, תוך בחירה בכלי שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק. מי שנמלטים על נפשם לא יפסיקו לבוא רק משום שצפוי להם מעצר. ובהיותם פליטים הם ימשיכו להגיע לכאן. הכספים שיכולים היו להגיע לשכונות דרום תל אביב לרווחת הכלל - ותיקים וחדשים כאחד - יירדו לטמיון". על כך אמר בן עמי כי "במצרים אנחנו מדברים על מאות אלפים שיכולים להגיע לכאן. אם לא נעצור את הזרם הזה, גם הפתרונות האלו לא יעזרו".

"אין ספק שזכותה של ישראל להגן על גבולותיה ולמנוע הגעת המסתננים לישראל", מסכמים בארגוני זכויות האדם, "ומבחינה זו הקמת הגדר מבורכת. אבל מי שכבר נמצאים כאן צריכים לעבור מיון אמיתי ומי שזכאי למעמד 'פליט' יש לתת לו אותו. כך גם תיפתר בעיית המצוקה, שכן הם יוכלו לעבוד בעבודות ראויות, להיות מוגנים ובעלי אמצעי מחייה אלמנטריים - וכך יחוסלו מוקדי העוני, המצוקה והאלימות".

Read this article in English