מסכמים שנה אדומה: בורסות בכל העולם ירדו
שנת 2011 היא שנה שסוחרי המניות ירצו לשכוח. 37 מתוך 40 מדדים מרכזיים בבורסות לניירות ערך ברחבי העולם רשמו ירידות. מי ספג את המהלומות החזקות ביותר? סיכום כואב
הבורסה נחשבת לססמוגרף הראשי של הכלכלה. אנשים נוטים לחשוב שכאשר מדדי מניות עולים, מצב המשק טוב, ולהיפך. מחירי ניירות הערך משקפים את מצב הרוח של המשקיעים: כשהסוחרים אופטימיים, המסכים ירוקים, וכשהסוחרים מפחדים, הם נצבעים אדום. זה לא תמיד קשור למצב הכלכלי האמיתי: קורה ששוק ההון בפאניקה, אבל המכירות במפעלים ובחנויות במציאות דווקא עולות, ולהיפך. אבל לעיתים קרובות, מצבי הרוח בשוק משקפים שינויים כלכליים אמיתיים, ומכיוון שלמשקיעים יש השפעה כלכלית רבה, הנבואות הטובות והרעות עשויות להגשים את עצמן.
מדדי המניות בבורסות, בארץ ובעולם נמצאו השנה בירידה. מסקירה שערך בית ההשקעות IBI עבור ynet ובדק את ביצועי הבורסה מתחילת השנה עד השבוע שעבר, עולה כי 37 מ-40 המדדים המרכזיים בבורסות לניירות ערך ב-33 מתוך 36 מדינות בעולם רשמו ירידות, חלקן חדות, ו-30 מהם רשמו ירידות חדות של יותר מ-10%.
מי התרסק הכי חזק?
המדד שרשם את הירידה החדה ביותר היה מדד ASE בבורסת אתונה, שירד מתחילת השנה ועד תחילת השבוע ביותר מ-50% על רקע משבר החובות החמור שהביא את יוון לסף פשיטת רגל. מדד ההרמס בבורסת קהיר צנח השנה ביותר מ-40% על רקע המהפכה המצרית, שגרמה לתוהו ובוהו כלכלי במדינה הענייה.
במקום השלישי באליפות העולם בצניחה חופשית נמצא מדד מרוול (Marval) של הבורסה בבואונוס איירס, שירד השנה בכ-30%. הנשיאה הסוציאליסטית של ארגנטינה, כריסטינה קירשנר-פרננדס, מלאימה חברות, משתמשת ביתרות מטבע החוץ של המדינה למחיקת חובות ומפחידה את המשקיעים בשוק ההון. בורסת מילאנו ירדה מתחילת השנה ועד תחילת השבוע בכ-25%, על רקע משבר החובות שעוברת איטליה שמאיים על קיומו של גוש האירו.
הבורסות רשמו ירידות חדות של 22%-23% בשלוש מדינות מתפתחות - סין, הודו וטורקיה - שנהנות כבר שנים מצמיחה נאה ושעד כה היה נדמה שהמשבר הכלכלי פסח עליהן. "מדדי הבורסה בסין ירדו בשל התפוצצות בועת הנדל"ן הסינית. התפוצצות הבועה יצרה חובות ענק והם מאיימים על הבנקים הסיניים", אומר אייל קליין, מומחה לשווקים בינלאומיים ב-IBI.
"הודו סובלת מאינפלציה חמורה", אומר קליין. "לגבי טורקיה: המשקיעים בורחים מטורקיה עקב המדיניות המסוכנת של ראש הממשלה, רג'יפ טאיפ ארדואן, שמרחיק אותה מהמערב ומקרב אותה לאיראן, ובנוסף, גם היא סובלת מאינפלציה.
האוליגרכיה בסכנה, השוקים התרסקו
מדדי המניות בבורסות ביפן, צרפת, רוסיה, ברזיל, סינגפור, הונג-קונג, הונגריה, דובאי, עומן, לבנון וירדן ירדו בשיעור שבין 15.5% ל20%. הבורסות במדינות ערב ירדו יותר מבורסות מערביות משתי סיבות, ששתיהן רלוונטיות גם לישראל: ראשית, גל המהפיכות וההפגנות בעולם הערבי מאיים על האוליגרכיה הכלכלית השלטת באזור כולו.
שנית, שוקי ההון בכל העולם הלא-מערבי - אסיה, מזרח אירופה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון ירדו השנה יותר מהשוקים המערביים. זאת, בין השאר, בגלל שבשנים 2009-2008 הם ירדו פחות מהשוקים המערביים ובשנת 2010 הם עלו יותר, וכעת הם "משלימים" את הירידות ומצמצמים את הפער עם המערב.
עד השנה היה נדמה שהמשבר הפיננסי הגלובלי פגע בעיקר במערב ואזורים אחרים בעולם נפגעו ממנו פחות, ואילו כעת, עם ההאטה בצמיחה, התפוצצות בועות הנדל"ן וחוסר השקט הפוליטי, יש חשש שהמשבר זולג גם מחוץ לארה"ב ולאירופה.
אבל גם הבורסות המערביות ירדו השנה. מדדי המניות העיקריים בגרמניה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, שווייץ, הולנד, ספרד ושבדיה ירדו בשיעור שבין 6% ל-15%. מדד DJ Euro Stoxx 50, המייצג את 50 החברות המובילות בשוק ההון בגוש האירו, ירד בכ-18%, ומדד DJ Euro Stoxx 600, המייצג את 600 החברות המובילות בגוש, ירד בכ-12%.
| מדד | מדינה | ירידה מתחילת השנה עד ה-26 לדצמבר |
| ASE | יוון | 53% |
| Hermes | מצרים | 42% |
| Marval | ארגנטינה | 30% |
| SAPMIB | איטליה | 25% |
| SSEC | סין (שנגחאי) | 22% |
| WST | פולין | 20% |
| הנג סנג | הונג קונג | 19% |
| קאק 40 | צרפת | 18% |
| מיסקס | רוסיה | 18% |
| ניקיי | יפן | 17% |
| דאקס 30 | גרמניה | 15% |
| AEX | הולנד | 13% |
| ASX 200 | אוסטרליה | 13% |
| SMI | שווייץ | 8% |
| פוטסי | בריטניה | 6.5% |
| מקסבול | מקסיקו | 4% |
| נאסד"ק | ארה"ב | 1.3% )(נמאז ירד ב0.7% נוספים, סה"כ עד כה ירד ב-2%) |
| דאו ג'ונס | ארה"ב | לא ירד, עלה ב-6% |
| ת"א 25 | ישראל | 16% (ירד עד אתמול ב-2% נוספים, סה"כ 18%) |
| ת"א 100 | ישראל | 18% (ירד עד אתמול ב-2% נוספים, סה"כ 20%) |
רכבת ההרים העולמית: עליות, ירידות, עליות, ירידות
גל הירידות העולמי מהווה היפוך מגמה שני, אחרי חצי שנה של ירידות תלולות ושנתיים של עליות. בחצי השני של 2008, כשמשבר הסאב-פריים הגיע לשיאו, בנק ליהמן ברדרס קרס והממשל האמריקאי הלאים חברות ענק מחשש לקריסות נוספות, נרשמו ירידות חדות בכל הבורסות בעולם. מדד דאו ג'ונס האמריקאי צנח ב-2008 בכ-30%; מדד מניות הטכנולוגיה האמריקאי, נאסד"ק, צנח ב-35%; מדד ההנג-סנג בבורסת הונג-קונג ירד בכ-40% ומדד הניקיי בטוקיו ירד בכ-45%.
השווקים התאוששו בתחילת 2009, לאחר שממשלות ארה"ב, אירופה ויפן הגדילו תקציבים והוציאו כמויות אדירות של כסף כדי להניע מחדש את הכלכלה וחילצו את העולם ממיתון. במרס 2009 החל גל ארוך ואטי של עליות שערים שנמשך שנתיים בדיוק. הדאו ג'ונס עלה מאפריל 2009 עד אפריל 2011 בכ-80%, ההנג-סנג עלה באותה תקופה בכ-75%, מדד ה-SSEC של בורסת שנגחאי עלה בכ-35%, מדד הקאק הצרפתי עלה בכ-60% ומדד הדאקס הגרמני עלה בכ-80%.
השווקים החלו שוב לרדת במאי השנה, לאחר שהתברר שרוב הממשלות במערב אינן מצליחות להחזיר את החובות האדירים ששקעו בהם כשהצילו את הבנקים.
אמריקה חזרה להיות אמריקה?
המדדים היחידים בסקירת IBI ולא ירדו השנה הם מדד סט של הבורסה בבנגקוק, תאילנד ומדד QE של הבורסה בקטאר שנמצאים במקום דומה לזה שבו עמדו לפני שנה ומדד הדאו ג'ונס שעלה מתחילת השנה ועד אתמול (ה') ב-5.5%.
מדדים נוספים שרשמו ירידות קלות בלבד הם מדד מקסבול של הבורסה במקסיקו סיטי, שירד בכ-4%, מדד הטדאול של הבורסה הסעודית ומדד NZX 50 FF של הבורסה הניו זילנדית שירדו בכ-3% ומדדי הנאסד"ק וה-S&P של הבורסה בניו-יורק, שנכון להיום (ו') לפני פתיחת המסחר, עדיין לא ברור אם הם סיימו את השנה בעלייה או בירידה.
ארה"ב שקועה כבר חמש שנים באחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה, ולכאורה, קשה להבין מדוע דווקא השוק האמריקאי לא ירד השנה. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהשוק האמריקאי ירד יותר מרוב השוקים האחרים ב-2008 ועלה פחות מרוב השוקים ב-2009 ו-2010. שנית, הכלכלה הריאלית בארה"ב רשמה השנה התאוששות אטית, ומצבה הפף מגרוע מאוד לגרוע.
"ארה"ב איבדה השנה את דירוג האשראי המושלם שלה והממשל כמעט הגיע לחדלות פירעון", מציין קליין. "אבל החברות האמריקניות, בניגוד לחברות במקומות אחרים, קיצצו בהוצאות, פיטרו עובדים והתייעלו במידה רבה. רוב החברות האמריקניות הן בינלאומיות, והן והשכילו לנצל את הצמיחה במדינות שונות בעולם כדי להרוויח, יותר מהחברות המקומיות".
"השוק העולמי, ובעיקר האמריקאי, התאפיינו בפער גדול בין סקטורים שונים", אומר קליין. "מניות של חברות אמריקאיות בענפי התשתית, הבריאות והצריכה הפרטית עלו ביותר מ-10%, ואילו מניות הבנקים המשיכו לרדת כמעט ב-20%".
ישראל חטפה כמו כולם
גל הירידות העולמי לא פסח על הבורסה המקומית. מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה ועד אתמול (ה') בכ-20%. מדד ת"א 25 ירד בכ-18%.
בהשוואה לבורסות אחרות בעולם, מצב הבורסה התל אביבית השנה היה גרוע מהממוצע. מבין 40 המדדים בסקירת IBI, המדדים הישראליים הגיעו למקום ה-11 וה-15 בהיקף הירידות, (כשהמקום הראשון הוא הגרוע ביותר).
הירידות בארץ, לפי כל המדדים, היו פחות גרועות מאלה שנרשמו במצרים, ביוון, באיטליה, בהודו, בסין ובפולין, אבל יותר גרועות מאשר בארה"ב, מקסיקו, בריטניה, שוייץ, הולנד, ספרד, גרמניה, רוסיה, הונגריה וירדן. המצב בתל אביב היה דומה למדי למצב בבורסות פאריס, הונג-קונג, דובאי וביירות. זאת, מכיוון שכמו אותן בורסות, הבורסה באחד העם עלתה יותר מרוב הבורסות המערביות ב-2009 וב-2010 וירדה יותר ב-2011.
המצב בבורסה אינו משקף בהכרח, כאמור, את המצב הכלכלי האמיתי. האבטלה בישראל ירדה בשנים האחרונות בתלילות וכיום היא מהנמוכות בעולם המערבי. המשק הישראלי צמח השנה בשיעור גבוה מהממוצע במערב וגם מהממוצע במזרח התיכון.
אבל העובדה שאווירת הפחד שאחזה בשוקים העולמיים מאז מאי השנה הגיעה גם לתל אביב מלמדת דבר חשוב: ישראל אינה מקרה יחיד ומיוחד ואינה שונה משאר מדינות העולם. המשבר הפיננסי הגלובלי לא פסח על ישראל. ישראל קטנה מדי מכדי שזעזוע עולמי כה גדול יפסח עליה. היא ירדה יחד עם מדינות אחרות ועלתה יחד אתן.
הטייקונים מאיימים על יציבות המשק
"שוק ההון הישראלי ירד הרבה כי יש בו בעיות לא פשוטות", אומר קליין. "הקבוצות הגדולות במשק, אלה שמכונים 'טייקונים', צברו חובות די גדולים שמערערים את היציבות הכלכלית".
המשק הישראלי עבר תהליך נוסף שהתחולל גם במקומות אחרים: המגזר העסקי גלגל את נזקי המשבר על הציבור. חברות המשיכו לצמוח ולהרוויח, בזמן שהמחירים עלו, השכר נשחק והשירותים הציבוריים הוזנחו. החברות סיפקו מקומות עבודה והאבטלה ירדה, אבל רמת החיים דווקא ירדה. הבורסה, שמעצם טיבה דואגת לחברות ולא לאנשים, חגגה. כל זה נגמר השנה. ההפגנות והחרמות הצרכניים שעוררה המחאה החברתית אותתו לחברות ולממשלה שלציבור נמאס. הממשלה הגיבה ברגולציה והמגזר העסקי נאלץ להגיב בהורדת מחירים ששחקה את רווחיו.
התהליכים הללו היו כלל עולמיים. לא לחינם, איש השנה של המגזין "טיים" היה "המפגין" שהשתתף בתנועות המחאה שהציפו את העולם. אבל בישראל, כמו בישראל, הכל היה חד וחריף יותר מאשר במדינות מערביות אחרות: העושק וההזנחה היו חמורים במיוחד, המחאה הייתה גדולה במיוחד ובעקבותיה הגיעה אגרסיבית. הבורסה הגיבה לתהליך הראשון בעליות ולשני - בירידות.
"הרגולציה התערבה השנה בשוק באופן שחיזק את הצרכנים על חשבון החברות", מציין קליין. "התקנות החדשות בשוק הסלולר, הגבלת היקף המשכנתאות, ועדת שני, ועדת טרכטנברג, הוועדה הזאת וההיא, יצרו אווירה שטובה לצרכנים, אבל לא טובה לחברות. גם בתחומים שבהם הרגולציה עדיין לא התערבה, עצם ההמלצה להתערב מאיימת על החברות. זאת לא הסיבה לירידות, הירידות הן חלק ממגמה עולמית, אבל זה יכול להסביר מדוע הן חזקות במיוחד בארץ".
לפנייה לכתב/ת 
