האם גני הילדים ערוכים לחוק חינוך חינם?
מומחים לחינוך חוששים שהבהילות ליישם את חוק חינוך חינם מגיל שלוש, תביא לפתיחת גנים לא תקניים, בסיוע כוח אדם לא מתאים. עוד טוענים: יש כאן מסר מסוכן שהחינוך מתחיל רק בגיל שלוש, והתינוקות והפעוטות אינם חשובים
במערכת החינוך מעודדים מהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה כבר בשנה הבאה ייושם חוק חינוך חינם לגילאי 3-4. מנגד, רבים מתריעים כי החיפזון מן השטן: הבהילות עלולה להביא לפתיחת גנים לא תקניים, בעזרת כוח אדם לא מיומן. מומחים לחינוך שבים וקוראים לנתניהו להחיל חינוך חינם כבר מגיל שלושה חודשים: "הילדים בישראל לא נולדים בגיל שלוש, אסור להפקיר את התפתחותם ועתידם", אמרה מומחית לגיל הרך.
עוד על חוק חינוך חינם ב-ynet:
נתניהו ייזום 4% קיצוץ רוחבי לחינוך חינם מגיל 3
תשובה לרה"מ: חוק חינוך חינם מגיל 3 אינו מספיק
לא מיישמים המלצות בחינוך: "מפקירים הילדים"
על פי נתוני משרד החינוך, בישראל כ-300 אלף ילדים בגילאי 3-4 כאשר 220 אלף מתוכם ממילא נמצאים במסגרות חינוך עירוניות (בעלות חודשית של כ-800 שקל). כ-80 אלף ילדים נוספים נמצאים במסגרות פרטיות או שכלל אינם שוהים בגן. מרבית הילדים שאינם נמצאים במסגרות משתייכים למגזר הערבי.
מתוך כלל הילדים שכבר נמצאים במסגרות עירונית, כ-100 אלף ילדים כבר זכאים לחינוך חינם, בעקבות החלטות ממשלה קודמות שעיקרן תמיכה בפריפריה ובאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים.
בנוסף לכך בישראל פועלים כבר כעת כ-8,640 גנים לגילאי 3-4 ויש כוונה לבנות עוד כ-2,500 גנים נוספים שיצריכו את הכשרתם המהירה של כ-2,500 גננות וסייעות.
על פי נתוני המכללות להוראה, מדי שנה מוכשרות מאות גננות, ובמקביל גננות מהגנים הפרטיים צפויות להיקלט גם במערכת הציבורית. על פי התוכנית, 1,500 גנים ייכללו בפעימה הראשונה של יישום החוק, ובנייתם תתוקצב כבר בשנה הקרובה בהיקף של 1.3 מיליארד שקלים. יתר הגנים ייבנו בהדרגה במהלך שלוש שנים הבאות.
בנייתם של הגנים, שייכללו בפעימה הראשונה, עלולה להתעכב בשל בעיות אובייקטיביות של זמינות קרקע ויציאה למכרזים. במשרד החינוך מסבירים כי הליך הרישום לגנים צפוי להיפתח כבר בשבועות הקרובים ועל כן ההורים יצטרכו להתעדכן ברשויות המקומיות באשר לזמינות והנגישות של הגנים העירוניים.
נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, פרופ' לאה קסן, אומרת כי המכללות ערוכות להכשרת הגננות והכל תלוי בהקצאת משאבים. "אין ספק שמרגע שהתוכנית תכנס לתוקפה, המכללות לחינוך יצטרכו להירתם לנושא במלוא העוצמה, אך זה לא בלתי אפשרי. הידע והתוכניות ממילא קיימים במערכת ומה שיידרש זה הגדלת מכסת הסטודנטים לגיל הרך תוך שימת דגש על הכשרת כוח אדם חדש ומיומן בצורה המיטבית".
לפקח על המוסדות לגיל הרך
ד"ר בלהה פריינטה, ראש החוג ללימודי הגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך "אחווה", הוסיפה כי "החלת חינוך חינם לגילאי 3-4 חשובה גם לכיס של ההורים אבל בעיקר בהיבט הפדגוגי. הגנים הפרטיים לגילאי 0-3 אינם מפוקחים ולא עומדים בסטנדרטים של מקצועיות חינוכית .על כן חשוב ביותר שהגננות לגילאי שלוש יהיו בעלות הכשרה מתאימה ויעבדו תחת פיקוח ובקרה".
ד"ר יעל דיין, ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך "דוד ילין" וחברת האוניברסיטה העברית, הזהירה כי המהירות עלולה להיות בעוכרי הממשלה. "בנושאי חינוך, לרוב החיפזון עלול להביא לתקלות. קיים חשש כי הבהילות לפתוח גנים חדשים תביא לכך שהמבנים יהיו לא תקינים וכוח האדם לא מיומן".
דיין התייחסה לכך שהממשלה התנערה מהמלצות טרכטנברג בנוגע לפעוטות: "חינוך חינם לגילאי 3-4 זה חשוב, אך יש כאן מסר מסוכן שהחינוך מתחיל רק בגיל שלוש, והתינוקות והפעוטות אינם חשובים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תישא באחריות לכלל מערכת החינוך, מגיל שלושה חודשים, ותדאג למימון ופיקוח גם על הגיל הרך בישראל".
שולמית ביסמנובסקי מארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, הוסיפה: "מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו של הילד. זו התקופה בה הוא מסוגל ללמוד באופן המהיר ביותר והאיכותי ביותר. לכן, תמוה מדוע ההחלטה שמתקבלת היא להשקיע אך ורק בבני שלוש ומעלה. יש צורך להפוך את הפירמידה ולהשקיע את מרבית המשאבים בגיל הרך, כפי שהמליץ פרופ' טרכטנברג".
לפנייה לכתב/ת 
