עושים גלים
הכוריאוגרפית אנדראה מילר, מהקבוצה הצעירה של להקת בת שבע, יוצרת את להקת המחול "גלים", אחת מלהקות המחול המודרני המובילות בניו-יורק
כשהגיע לבסוף רגע ההשראה, הוא שטף אותה בפתאומיות ועוצמה. "יש את הקירות האלו שאנחנו בונים סביב הלב שלנו. הסמקה זה הרגע בו החום של הדם פתאום ממוסס אותם, ומהתקרב לפני העור, היכן שהחיים נוגעים בך". מסבירה מילר את שם היצירה הלפני אחרונה שלה : הסמקה (Blush).
כחלק מכנס ה- APAP) Association of Performing Arts Presenters ) , בו יוצגו יותר מ-1000 קטעים או הופעות מלאות משלל תחומי אומניות הבמה, הכוראוגרפית אנדראה מילר, המקימה והמנהלת האומנותית של
"גלים" היא אחת מלהקות המחול המודרני המובילות בעולם. היא הוקמה על ידי אנדראה ב-2007, וזכתה במהרה להוקרה ולתשומת לה עולמית בזכות סגנון התנועה היחודי שלה- חסר רסן, מתפרץ ומלא חיים - הביצוע הטכני המועלה והדימויים הפיסיים החודרים שהיא משתמשת בהם.
"המשימה של 'גלים' היא לשחק בתוך הדמיון, ליצור הצלבה בין מחשבה לגוף שתהדהד בנפש, לחקור את המגבלות ואת התענוגות שלנו, ולממש את את הפוטנציאל האנושי האינסופי להשראה", כותבת אנדראה באתר הלהקה.
מילר, ילידת סולט לייק סיטי, התחילה לרקוד בגיל חמש, בתמיכת הוריה, שניהם רופאים. בגיל 10 עברה עם משפחתה לקונטינקט, והחלה ב"חיים הכפולים" שהם מנת חלקם של ילדים מחוננים או ספורטאים": לצד בית הספר וחוויות הילדות הרגילות, אנדראה הקדישה שעות וימים לשיעורי מחול, חזרות, הפקות, נסיעות. זה בא כמובן על חשבון הזהו החברתית. היא נשאה את צלב ה"אאוטסיידרות" בתיכון, אבל כבר אז תוויות חברתיות נורמטיביות החלו להפוך עבורה חסרות משמעות: בשלה הזה החלה לבין שהיא מתחברת לעולם דרך המחול, והשפה היחידה שמעניינת אותה היא התנועה.
שאנחנו עומדים זקוף אנחנו מרגישים גאים. כשאנחנו מתקפלים עם הברכיים לבטן, אנחנו מרגישים קטנים ומתגוננים. הגוף והתפיסה הן שתיי ישויות נפרדות, שכרוכות זו בזו: תנועה היא השפה הטבעית בה הגוף והתפיסה משוחחים ומשפיעים זה על זה. תנועה היא השפה הכי אינטיאוטבית, מיידית, וישירה שיש, ודרכה אנדראה חוקרת את טבע הקשר בין השתים.
במהלך הלימודים שלה בג’וליארד (בית הספר הנחשב לאמנויות שבמרכז לינקולן במנהטן) זאת גם פגשה את אוהד נהרין, מנהלה האמנותי של להקת בת-שבע, ואחד הכוראוגרפים המובילים בעולם. אחרי סיום הלימודים מילר חברה לנהרין, ועברה לגור בארץ, תחילה בנווה צדק ואחר כך בסמוך לכיכר רבין. היא הצטרפה לאנסבל להקת בת שבע (הקבוצה הצעירה של להקת בת שבע), וגיבשה את אוצר המילים הפיסי שלה באמצעות טכניקת ה"גאגא" הנסיונית, הכלי הלימודי שאוהד נהרין המציא.
יותר מאוצר מילים, "טכניקת הגאגא" זו שפה, מסבירה אנדראה בראיון ל - charlestoncitypaper , זאת שפה שמאפשרת לה "לקחת את מה שיש לי בפנים ולשים את זה בעולם בחוץ" - זה התפקיד שמחול ממלא עבורה.
על ישראל אנדראה מעידה כי כמו אצל אמריקאים רבים אחרים, הישירות הצברית נתפסה בעינייה לפעמים כחודרנית או חסרת רגישות. אבל לאט-לאט למדה להעריך את המזג הים-תיכוני ואת הצד הפרקטי שלו. לא הזיק גם שהשותף שלה לדירה, קיבוצניק בנשמה כהגדרתה, הפך גם לחבר שלה ונתן לה צינור פרטי לצפונות נפשו של הישראלי המצוי.
הרעיון לשם הלהקה עלה תוך כדי טיול על חוף הים בתל אביב. "ראיתי את הגולשים על חוף הים" היא מתארת באתר שלה "איך הם רכבו על הגל התופח וציירו את המסלול האישי שלהם עליו. הרגשתי שזה מקביל לתהליך היצירתי שלי : להקשיב למומנטום התופח של החברה האנושית, של הדור שלי בפרט, ואז למצוא את הקול הפרטי שלי שעולה מתוך הגל".
להקת גלים תופיע ביום שבת, ה-7 לינואר, בשעה 8:00 בערב.
ב-
Skirball Center for the Performing Arts566Laguardia Place
לפרטים וכרטיסים:
http://skirballcenter.nyu.edu/calendar/dance_gotham_2012
