ביקור חולים? תשלמו על זה ביוקר
מחירי החניונים בבתי החולים לא נתונים לפיקוח, מה שיוצר שוק פרוע שעלול להגיע למאות שקלים עבור החולה, משפחתו וחבריו. חז"ל שזיהו את תופעת הניצול הציני של מצוקת החלש, נלחמו בה בכל תוקף. עכשיו תורנו
עוד בערוץ היהדות - קראו:
מחירי החניונים נעים בין 15 שקלים (ליום קלנדרי) בפריפריה, ל-55 שקלים בתל אביב. משמעות הדבר היא שהבא לבקר חולה בתל אביב לפני חצות הלילה, וייצא מהחנייה אחרי חצות - עלול למצוא את עצמו משלשל 110 שקלים לקופת בית החולים. מכתב שקיבלתי מאזרח מתאר היטב את האבסורד: "נכדתי דנה הייתה מאושפזת ארבעה ימים בבית חולים לאחר ניתוח ראש, ולפי חשבוני, בני וכלתי, אשתי ואני והוריי כלתי - שילמנו יחדיו למעלה מאלף ש"ח עבור חניה!"
ביקור חולים זה לא מותרות
ככלל, אינני מתנגד להנהגת שוק חופשי כאשר מדובר בשירותים שבהם יש לאדם אפשרות בחירה אם לצרוך אותם או לא.
אך אני סבור כי אין לאפשר "שוק חופשי" כאשר השירות או המוצר איננו נתון לבחירה, או לחלופין תורם ליחיד או החברה.
כיהודים בעלי רגישות מוסרית, איננו יכולים להתייחס לביקור חולים כאל מותרות, משל היה זה ביקור במרכז קניות. ביקור חולים הוא חובה מוסרית בסיסית המוטלת על כולנו. הרמב"ם, מגדולי חכמינו בימי הביניים, הדגיש את החובה והחשיבות של המצווה: "ביקור חולים מצווה על הכל, אפילו גדול מבקר את הקטן, ומבקרין הרבה פעמים ביום, וכל המוסיף משובח ובלבד שלא יטריח (את החולה), וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחוליו והקל מעליו, וכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים" (הלכות אבל ד', י"ד).
התופעה של עשיית רווחים על גבם של אנשים השרויים במצוקה, איננה חדשה, והייתה ידועה לחכמי ישראל לפני דורות רבים. הם ביטאו בכל תוקף את התנגדותם לה. המשנה (כריתות א', ז') מספרת, שמוכרי עופות בירושלים היו מנצלים את החובה של היולדות להקריב קורבנות, ומעלים את מחירי העופות. רבן שמעון בן גמליאל, נשיא ישראל באותה תקופה, גילה מנהיגות ואחריות ציבורית, והודיע כי לא ינוח ולא ישקוט עד שהמחירים יֵרדו. בצעד אמיץ הוא התיר ליולדות להסתפק בפחות קורבנות, ובכך אילץ את המוכרים להוריד את המחירים.
לאחר כמה מאות שנים הלך בעקבותיו האמורא שמואל, שהחליט להקל בהלכות ארבעת המינים כדי להתמודד עם מוכרי ההדסים בבבל, שניצלו את החובה לקיים את מצוות ארבעת המינים על מנת להפקיע את מחיריהם לפני סוכות (בבלי סוכה, לד ע"ב). כך נהג גם רבי מנחם מנדל קרוכמל בפולין (המאה ה-17), כאשר הורה לבני קהילתו להפסיק לקנות דגים בעקבות הפקעת מחיריהם על ידי הדייגים, שניצלו את המנהג היהודי לאכול דגים בשבת.
פגיעה בחולה ובבני משפחתו
למותר לציין, שהמחירים המופקעים בחניוני בתי החולים פוגעים לא רק בכיס של המבקרים, אלא גם במצב הרפואי של החולים עצמם, הזקוקים לבני משפחתם וחבריהם כמו אוויר לנשימה. ביקורת על תופעה חמורה זו מופיעה כבר בדברי חכמינו: "מי שיש לו סימנים (תרופות), וחברו חולה וצריך להם, אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי".
הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חנייה במוסד רפואי), התשע"א–2011, שאותה אני מקדם - נועדה
לשים קץ לתופעה של עשיית רווחים על גבם של חולים ומבקרים, ובכך היא ממשיכה את מסורת המנהיגות והאחריות הציבורית של חכמי ישראל. על פי הצעתי, יוגבל בחוק מחיר הכניסה לחניוני בתי החולים, לא ייגבה תשלום נוסף באותו יום, וייקבע תעריף מוזל בעבור ריבוי ביקורים באשפוז ארוך.
אני מקווה שהצעת החוק תעבור במהירות, כך שביקור חולים יהיה שווה לכל כיס ולכל נפש. בכך תמלא הכנסת את חובתה המוסרית והיהודית להגן על הציבור מפני מנצלי החלשים ומפקיעי השערים.
לפנייה לכתב/ת 
