ליאור נרקיס מציג: השיר הגרוע של העשור

רבותי, פורים הגיע מוקדם השנה עם "לא מוותרים" - השיר החדש של ליאור נרקיס, שמתחרה ב"ליצן קטן נחמד" הנצחי כהמנון החג המטופש. אגדיל ואכריז: לא רק שמדובר בשיר הגרוע ביותר ששמעתי בזמן האחרון - יש לנו אף מתמודד רציני על תואר השיר הגרוע ביותר בכל הזמנים בז'אנר המזרחי.

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

• איציק קלה: "כבר היה עדיף כשהאשכנזים שלטו"
• חלום לים התיכון: צעירים מפנטזים ומתאכזבים
• עומר אדם: הלך הפלא, נשאר עוד זמר מזרחי
• מביט מזרחה: אתי ביטון עוד תהיה כוכבת
  

ואני לא מגזים. באמת. תשמעו את הדבר המטומטם הזה - וכן, השתמשתי במילה מטומטם. ותאמינו לי, אני עדין. השאלה היחידה שאני רוצה לשאול את נרקיס היא "מה לעזאזל חשבת?". התחושה היא שנרקיס הולך לאיבוד בחיפוש אחר ה"ערב טוב לך" הבא, וסליחה על השפה - פשוט פתח רגליים בדרך.

נרקיס נמצא בתקופה לא טובה. לפני שנתיים הוא הטריף את המדינה הלהיט הענק שהפך כמעט להמנון לאומי, ומאז הוא לא מצליח לשחזר את ההצלחה. מרוב שהוא מתאמץ להבריק ביציאה מטורפת, כל השירים שהוציא מאז (למעט הבלדה הטובה "אם תרצי", שלא זכתה להצלחה בשטח) היו פשוט לא טובים, חלקם אפילו גרועים.

אני לא רוצה להיות ביץ', אבל אולי אייל גולן צדק כשאמר בתגובה להאשמות של נרקיס נגדו שהוא עשה זאת מתוך תסכול, הנובע מכך שהוא לא הוציא שירים טובים בתקופה האחרונה. מה שבטוח, נרקיס נמצא במדרון חלקלק שמצעיד אותו לקראת קריסה קשה, ועליו להתעשת ומהר. לא חסרות דוגמאות של כוכבים גדולים שמצאו את עצמם מגרדים את התחתית. עצה שלי לנרקיס ושות' - אם אין לך שיר מצוין ביד, אל תוציאו שירים. זה רק יבריח את הקהל, שיחשוב - ובצדק - שירדת מגדולתך.

על השיר של נרקיס חתום יוצר חדש בשם Josh. רק על זה שהוא קורא לעצמו Josh - ועוד כותב את זה באנגלית - הוא כבר לא בא לי טוב. איך שלא יהיה, יהושע - כפי שהוא רשום בתעודת הזהות - נחשב כעת לסוג של תגלית, והספיק כאמור לנדב את הזוועה המדוברת לנרקיס ולעבוד עם משה פרץ. נטען שהסינגל הראשון שלו, "אשאר", נחשב ללהיט. אני אישית לא שמעתי אותו עד לכתיבת שורות אלו.

בכל אופן, בינתיים לא אתייחס ליהושע, כי חובת ההוכחה עדיין עליו. מ"לתת יותר מידי", הסינגל השני שהוציא אתמול (ב'), לא נפלתי. אבל כן אבקש לומר לכל הזמרים הוותיקים שמחפשים כל הזמן כיצד להתחדש - לפעמים לא צריך לחפש כישרונות חדשים או צלילים לא מוכרים. בישן והאהוב יש אולי משהו מאוד בטוח, אבל גם בהחלט יותר נעים, ועם סיכויי הצלחה טובים יותר. לא חסרים יוצרים כמו דוד זיגמן, דני שושן, ארלט ספדיה ויוני רועה, שחתומים על יצירות ענקיות וכיום נאלצים לא פעם לחזר אחר זמרים מובילים שעברו לדבר הגדול הבא. לא לחינם רשום בתנ"ך - הספר האהוב עליהם, לא? - "אל תשליכני לעת זקנה".

אייל גולן, פספסת

אבל יודעים מה? כהרגלי, גם הפעם אני כנראה סתם סטיגמטי, שכן מלכה עברה מסכת חיים לא קלה בכלל, שהפכה אותה לבחורה שלא מפחדת ללכת נגד התלם. היא נולדה באשדוד לפני 28 שנה, בת לאב מוזיקאי. בעקבות טרגדיה משפחתית שפקדה אותם - מותם של אחיה וגיסה בתאונת דרכים - החליטה לעזוב את הבית בגיל 18 ולנדוד לאילת, שם נדדה בין עבודות מזדמנות עד שהחלה לעבוד כזמרת הבית במועדון מקומי.

בינתיים היא התחתנה, הפכה לאמא ובעקבות הפרסום שקיבלה בריאליטי של גולן, חזרה לגור קרוב להוריה, רזתה לא פחות מ-50 קילו (!) וחתמה על חוזה

ניהול אצל יובל ניסני, מנהלו לשעבר של ליאור נרקיס (משום מה השם שלו מופיע בכל אייטם במדור היום).