לא האמנתי, גרושתי האשימה אותי באונס
"אני, שעד אתמול הייתי אב כשיר, אוהב ומעורב, לוקח ומביא את הילדים ממוסדות החינוך, משחק איתם, מקלח ומשכיב אותם לישון, פתאום מואשם באונס. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות"
גם ברגעים אלו, בעודי כותב את השורות הללו, אני עדיין מתקשה להאמין שמדובר בחיים שלי, בחיים של ילדי, בדברים שנעשו ונעשים במדינת ישראל, כשאין אף אחד שיעצור את מחול השדים המטורף הזה.
עוד בנושא:
נשים ותלונות שווא: מה אומר החוק?
סירוב גט, תלונות שווא, אלימות - עילות לפיצויים
כאדון לעצמו שמאבד שליטה, האם אני אנס?
הוא טען שציית לכללים, היא טענה שזה אונס
במסגרת מלחמת החורמה בין הורים בהליכי גרושים, התפתחה בשנים האחרונות מערכת שלמה של תלונות שווא אשר מגישות אמהות כמהלך "מנצח" נגד האב. רק לאחרונה הבנתי עד כמה התופעה רחבה ונפוצה, עד שחלק מעורכי הדין ממליצים עליה ללקוחותיהם. ברגע שמוגשת תלונה כנגד האב - ההשפעה מיידית, והאב מורחק מביתו בצורה אוטומטית.
כשנולדה בתי הבכורה רצינו אמה ואני להעניק לה את כל החום, האהבה והטוב שהחיים יכולים להציע. היינו משפחה קטנה ומאושרת, עם הרבה חלומות ותוכניות לעתיד. כשנה לאחר מכן נולדו לנו תאומים. שלושה תינוקות ומגורים אצל הוריי, הכבידו על מערכת היחסים שהחלה לגלות עליות ומורדות.
מבחינתי, הכול הסתיים ברגע אחד של גילוי והבנה כי האשה שאיתה חלקתי את יצועי, שאיתה בחרתי לגדל ילדים, מנהלת רומן מאחורי גבי. גמרתי אומר להתגרש ועזבתי את הבית לאלתר. כל ניסיונות השכנוע מצידה עלו בתוהו.
מבחינתי, הבגידה סתמה את הגולל על נישואים כושלים ועל מאמציי הכושלים להצילם. אם ילדי שכרה עורך דין, והחלה לדהור במדרון חלקלק ומסוכן, בצורת תלונות שווא מכוערות ובלתי פוסקות.
התלונה הראשונה – תקיפה ואיומים
תלונת השווא הראשונה הוגשה על תקיפה ואיומים. היה ברור כי מטרתה להרחיקני מביתי ומילדיי ולהציגני כהורה בלתי ראוי הן בעיני הרשויות והן בעיני הילדים. בעקבות התלונה נחקרתי במשטרה, אך למרות שהכחשתי נמרצות את טענותיה הנלוזות, הורחקתי, על לא עוול בכפי, מהבית ומהילדים.
לאחר חודשים של טרטורים ובעזרת הסנגוריה הציבורית, נקבעה לי פגישה עם התובעת המשטרתית ששערותיה סמרו למשמע סיפורי. היא ביקשה שאעבור בדיקת פוליגרף משטרתית. כמובן שהסכמתי. בדיקת הפוליגרף נמשכה שלוש שעות והייתה מתישה ונוקבת. לאחר שלושה ימים קיבלתי הודעה כי יצאתי דובר אמת בכל השאלות, וכי כתב האישום מבוטל לאלתר.
תוצאות הפוליגרף לא חסכו ממני הופעה בפני שופט, מכיוון שכבר הוגש כתב אישום ונקבע תאריך למשפט. בבית המשפט אולצתי לחתום על מסמך האוסר עלי לתבוע את המדינה בגין הנזקים שנגרמו לי בעקבות הגשת כתב האישום וההליכים שננקטו נגדי. במצב הדברים העדפתי פשוט לחתום ולסיים עם הסאגה הבלתי אפשרית, אליה נקלעתי שלא באשמתי.
אני ובני משפחתי מואשמים באלימות
בשלב הבא מינה בית המשפט פקידת סעד, שלאחר בדיקות מקיפות המליצה על הסדר של משמורת משותפת. תגובת הגרושה לא אחרה לבוא, הפעם בדמות תלונת שווא על אלימות, כביכול, מצידי ומצד בני משפחתי כלפי הילדים. התלונה גרמה למצעד נחקרים שלי ושל כל בני משפחתי בחדרי החקירות של משטרת ישראל.
אני, שעד אתמול הייתי אב כשיר, אוהב ומעורב, לוקח ומביא את הילדים ממוסדות החינוך, משחק איתם, מאכיל, מקלח ומשכיב אותם לישון, פתאום מואשם בגרימת נזק לילדים! בסיום החקירה, ולאחר בדיקה מעמיקה, נסגרה התלונה. מיותר לתאר את עוגמת הנפש והבושה אשר נגרמו לבני משפחתי ולי בגין החקירה.
השופטת הורתה על אימוץ המלצות פקידת הסעד, פסקה על משמורת משותפת, לטובת ולרווחת הילדים, וקבעה כי הגרושה ואני נשהה עם הילדים, לסירוגין, בדירה המשותפת, עד להחלטה אחרת.
הבית נראה כמו זירת מלחמה
בחילוף המשמרות הראשון גיליתי לתדהמתי כי מרבית תכולת הבית, רהיטים ומוצרי החשמל, נעלמה, והבית נראה כמו זירת מלחמה. קראתי לפקידת הסעד לתעד את הדברים. הגרושה מצידה הגישה קובלנה לבית הדין הרבני כי אני הוא זה אשר גנב את התכולה. בית הדין הזהירני כי אני עלול לשאת בעונש על כך.
שמרתי על שתיקה וחיכיתי לדיון הקרוב, בו חזרה הגרושה על טענתה כי אני הוא זה אשר רוקן את הבית מתכולתו. לשאלת השופטת השבתי כי כל תכולת הבית נמצאת בבית משפחת הגרושה וכי כל מעשיה נועדו לסכל את המשמורת המשותפת, ולהציג אותי כאשם.
משהסיקה השופטת כי יש אמת בדבריי היא הפסיקה את הדיון ושלחה את עורכי הדין בליווי משטרת ישראל לבית משפחת הגרושה לבדוק את טענותיי. שלא במפתיע נמצאה שם כל התכולה המדוברת. הדברים תועדו ונרשמו לפרוטוקול ע"י עורכי הדין והוצגו בפני השופטת בדיון הבא.
במקביל הבינה הגרושה כי אינה יכולה לעמוד בנטל לבדה והתחילה להשאיר את הילדים אצלי ובבית הוריי ללא הודעה ותאום מוקדמים, ובניגוד גמור להסדרי הראייה שנקבעו ע"י הסיוע המשפטי.
אני מואשם באונס
לאור התנהלותה של הגרושה עם הילדים הומלץ ע"י גורמי הרווחה לקיים ועדת החלטה. בועדה השתתפו גורמי החינוך אשר היו במגע יומיומי עם הילדים, נושאות התפקידים במשרד הרווחה, ונדון בה מצבם הקשה של הילדים. כפיתרון הועלתה האפשרות להוציא את הילדים מחזקת הוריהם ולהעבירם למוסדות חוץ.
התחושה הייתה קשה ונוראה - איך הם לא רואים אותי? האם אני שקוף? באמת עדיף לילדים להיות בפנימייה מאשר להיות במשמורת של אביהם, שגם כך היה זה שגידל אותם עד לגירושין? הקשבתי ולא האמנתי. הרגשתי איך הדם אוזל מפניי ומגופי. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה, שבה קמתי ודפקתי על השולחן, ובפרץ של רגשות הבהרתי לכל הנוכחים כי המקום הנכון לילדים הוא לחיות ולגדול עם אביהם.
לאחר דיון ארוך, מקיף ונוקב אכן יצאה המלצה חד משמעית מהוועדה: הילדים יעברו לחזקתי. השופטת אימצה את ההמלצה בחום. הערכתי כי גם החלטה זו לא תעבור בשקט מצד האם, אך לא צפיתי ירידה לרמה בזויה שכזו: יום לאחר אימוץ ההמלצה ע"י השופטת, הגישה הגרושה תלונת שווא על אונס, כביכול, שקרה לפני שנים. כך מצאתי עצמי שוב, באישון לילה, בחדרי החקירות של משטרת ישראל.
תחילה נדהמתי לשמע הטענות שהוטחו בפניי, ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אך לאט-לאט הבנתי כי אין מקום לצחוק, וכי אני עומד מול טענות קשות מאוד, אשר עלולות לשלוח אותי למאסר ממושך.
נערך עימות מול הגרושה על מנת שאוכל להפריך ולהזים את טענותיה השקריות, אך למרות שבשיחת מסדרון נאמר לי שיש סתירות רבות בעדות שלה, נשלחתי למעצר בית - שבוע לפני חג הפסח, כאשר הילדים נמצאים אצלי, ואני אמור לחגוג להם חגיגת יום הולדת כיתתית שכבר נקבעה.
יום לאחר הגשת התלונה חזרנו אל מול השופטת, כאשר אני טרוט עיניים, עייף, עצבני ובעיקר לא מאמין עד להיכן הגיעה מלחמת חורמה זו שנכפתה עלי ע"י הגרושה. השופטת לא הסתירה את מורת רוחה מהתלונה, יחד עם זאת, לא היה באפשרותה לעשות דבר כיוון שזוהי חקירה פלילית לכל דבר ועניין. השופטת הורתה על "עסקים כרגיל" עד אשר תמצה משטרת ישראל את החקירה בנושא.
כך מצאתי עצמי מורחק שוב מביתי, אך המשמורת על הילדים הועברה אלי. לאחר שנה ארוכה ומייסרת של חקירות קשות מנשוא ועינוי דין, נסגרה גם תלונה זו על ידי הפרקליטות. למרות תוצאות החקירה לא ננקט עד היום שום צעד כלפי גרושתי על מעשיה.
גם במקרה של תלונת שווא, האב מורחק מביתו
משנה לשנה הולך ועולה השימוש בתלונות השווא של אמהות כנגד אבות. לצד תלונות אמיתיות על אלימות שמחויבות במלוא תשומת הלב, קיימת תופעה רחבת היקף של הגשת תלונות שווא. בעקבות כל תלונה, וללא כל בדיקה, האב מורחק מיידית מביתו.
אם וכאשר מתברר כי מדובר בתלונת שווא, אין כל הליך כנגד מגישת התלונה וכך נסללת הדרך להמשך התופעה. תלונות השווא, כלי כה יעיל כנגד האבות במהלך הגרושים, הפכו למהלך שגור ומקובל. כחברה אסור לנו להשלים עם תופעה כעורה זו, הפוגעת הן בהורים והן בילדים.
לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
- הכותב ביקש להישאר בעילום שם, והוא פעיל בעמותת הורות משותפת = טובת הילד
לפנייה לכתב/ת 
