האם מגיע לכם פיצוי בשל פרסום מטעה?

רצתם לחנות בכדי לקנות מוצר במבצע ולבסוף גיליתם שזה לא מה שהובטח לכם, האם מגיע לכם פיצוי בשל פרסום מטעה?

לטורים נוספים של אורנית אבני-גורטלר

ע"פ סעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: החוק"), הטעייה בפרסום מהווה לכשלעצמה הפרת הוראות החוק, ומאפשרת לצרכן לבטל את העסקה (בהתאם לסעיף 32 לחוק) וכלשון החוק: " לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות.

(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס

....

(4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;"

בדיקת המידה בשאלה האם הפרסום מטעה או לא נבחנה לא אחת בפסיקה בבר"ע 1043/05 (איילה ברקוביץ נ' איסתא ליינס, חברת הנסיעות של הצעירים והסטודנטים בישראל) קבע בית המשפט המחוזי, כי: " הפרסום צריך להציג דברים כהווייתם. העובדה כי אנשים מנוסים או משכילים יוכלו על נקלה לקבל מושג ממשי על תוכן המוצר אינה מוציאה אי דיוק מכלל ההטעיה. אין לייחס לקורא ידיעה על הסתייגויות או שינויים שאינם מופיעים בפרסום. באותו אופן, אין לנקוט בדרך של פיתוי המגלה טפח אך מסתיר טפחיים. ...".

לפניכם התייחסות לנושא כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה עדכנית של בתי המשפט לתביעות קטנות:

הפרסום מטעה, הפיצוי - נמוך

בית המשפט לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה שהוגשה נגד חב' פרפקט ליין בע"מ בשל הטעיה בפרסום בעניין אסלה שהוצעה למכירה.ב- 8 בספטמבר 2010 התובע ראה פרסום של פרפקט ליין בעיתון, והגיע אל הסניף ברמת גן, שם החליט לרכוש אסלה מדגם "ירדן". ע"פ הפרסום, עלות האסלה עמדה על 450 שקלים. אולם במקום, התובע נדרש לשלם תוספת של 24 שקלים תשלום באמצעות כרטיס אשראי. למרות השגותיו של התובע, הוא בחר לשלם במזומן, כך שלא חויב בפועל בסכום של 24 שקלים. כמו כן, התובע נדרש לשלם 100 שקלים עבור ההובלה. התובע שילם את שנדרש.

בכתב התביעה טען התובע, כי פרפקט ליין מטעה בפרסומים שהיא מפרסמת, שכן דבר התוספת בשל תשלום בכרטיס אשראי לא מוצא ביטוי בפרסום. כמו כן, התובע התלונן על כך שחויב עבור הובלה, כאשר רצה לקחת בעצמו את המוצר מהחנות, ועל כן לא היה על פרפקט ליין לחייבו בגין הובלה. השופט יובל גזית בחן את הפרסום של פרפקט ליין בעיתון, וציין כי נכתב במודעה: "כל המחירים כוללים מע"מ למזומן". לא נכתב דבר באשר לתוספת בגין שימוש בכרטיס אשראי.

"לפיכך", פסק השופט, "סבורני כי יש בפרסום משום להטעות".

השופט הוסיף, כי נכון שהתובע לא היה מוכרח לבצע את הרכישה, וכי הוא לא ניזוק מבחינה כספית שכן בסופו של דבר שילם במזומן, אבל ניתן להניח שלקוחות רבים נאלצים לשלם את ההפרש. "סבורני כי התנהלות הנתבעת בביצוע הפרסום בדרך זו אינה תקינה וכי על הנתבעת לציין פרטים חשובים בצורה בולטת בפרסומיה", קבע השופט, וחייב את פרפקט ליין לשלם לתובע סכום של 150 שקלים. השופט הביא בחשבון את העובדה שלתובע לא נגרם כל נזק כספי. טענות התובע בעניין ההובלה נדחו.

(ת"ק 21586-10-10 שם טוב נ' פרפקט לין)

פרסום מטעה ועוגמת נפש, הדואר יפצה

תביעה אחרת בגין פרסום מטעה הוגשה לאחרונה נגד חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: "הדואר"). לטענת התובע, אשר ביקש לשלוח חפצים אישיים לפני נסיעה לחו"ל כדי שישמשו אותו שם, יש לפסוק לו פיצוי בשל פרסום מטעה של הדואר בדבר האפשרות למשלוח חבילות לארמניה בדרך הים, כאשר השירות כאמור אינו זמין, והאפשרות היחידה למשלוח חבילות לארמניה היא דרך האוויר, כאשר הדבר כרוך בתוספת תשלום.

לטענת התובע, הדואר פרסם כי הוא נותן שירותי משלוח כאמור בדרך הים והיבשה, אולם בפועל התברר כי הפרסום היה מטעה, וכי לא ניתן לשלוח חבילות לארמניה דרך הים.סגנית הנשיאה, השופטת ליה לב און, מביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת, קבעה, כי היא השתכנעה שהתובע היה בתקופה לחוצה של הכנות לקראת נסיעתו לחו"ל, וכי ההתעסקות עם קבלת החבילות חזרה מהדואר והדאגה לשילוח חלופי, היוותה מטרד והסבה לו עוגמת נפש.

השופטת פסקה, כי עגמת הנפש נגרמה כתוצאה מהפרסום השגוי וקבלת החבילות למשלוח ע"י הדואר וביטול המשלוח לאחר מכן. עוד נקבע, כי הפרסום של הדואר אודות אפשרויות המשלוח לארמניה היה פרסום מטעה, אשר גרם לתובע טרדה ועוגמת נפש, ועל כן יש לפצותו. הסכום שנפסק לטובת התובע הועמד על 800 שקלים.

(ת"ק 43272-06-11 בגיאן נ' חברת דואר ישראל בע"מ)

התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות

עם זאת, לא כל טענה ל"הטעיה בפרסום" תתקבל ע"י בית המשפט, ותזכה את התובע בפיצויים. בית המשפט יבחן, בין היתר, האם אכן הפרסום היה מטעה, האם ההטעיה היתה מכוונת ומה הנזק שנגרם לתובע, אם בכלל. כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה תביעה שהוגשה נגד מעיינות.

התובעת קנתה מתקן למים של מעיינות ע"פ פרסום שהיה בעיתון. לטענתה, היא נאלצה לשלם סכום גבוה יותר מזה שהיה נקוב בפרסום. עוד טענה התובעת, כי המתקן לא הותקן כראוי וכך נגרמה נזילת מים, בעקבותיה היא נאלצה לסגור את השיבר הראשי לדירה. לטענת התובעת, טכנאי מטעם מעיינות סירב להגיע בדחיפות אלא רק לאחר מספר ימים.

מעיינות טענה מנגד, כי התובעת שילמה עבור המכשיר את הסכום שהיה נקוב בפרסום, אולם היא רכשה אביזרים נוספים: מסננים, ברז מזיגה, מקטין לחץ ומתקן כוסות –עבורם נדרשה לשלם סכומים נוספים. עוד טענה מעיינות, כי קיים ברז המאפשר ניתוק אספקת המים למתקן, ולא היה כל צורך בסגירת השיבר הראשי לדירה בעת הנזילה.

השופטת מלכה אביב דחתה את התביעה, שכן התברר שהתובעת אכן קיבלה את האביזרים הנוספים שרכשה, כך שהפרסום של מעיינות לא היה מטעה. כן נקבע, כי ע"פ ממצאי המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, המכשיר הותקן כראוי, ואכן קיים ברז המאפשר ניתוק אספקת המים למתקן. התובעת חויבה בהוצאות של 1,200 שקלים. (ת"ק 39690-08-10 חיים נ' מעיינות)

סיכום

עבדו עליכם? הטעו אתכם? אם כן, הדרך להגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ובקשת פיצוי היא בהחלט אפשרות העומדת בפניכם. עם זאת, יהיה עליכם להראות לבית המשפט ולשכנעו שהפרסום אכן הטעה, והיה בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. ואולם, כדאי לבדוק היטב האם מדובר בהטעיה ולא בטענה בעלמא, כי אחרת אתם עלולים להיות מחויבים בהוצאות.

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.