ב.מ.וו C600: האם זה הקטנוע הטוב בעולם?

+ כן

- זה גם עולה כמו הקטנוע הטוב בעולם

שליטה מוחלטת. אפשר לומר גם טוטלית, או ללא תחרות, אבל אין צורך לסבך את העניין. את מה שעשתה ימאהה לפני עשור וקצת לעולם הקטנועים, ובעיקר לקטגוריה הכי נחשבת ויוקרתית שלו, קשה לחקות. אם אתם רוכבים, אם אתם חברים של רוכבים - ואפילו אם אתם לא סובלים כלים דו-גלגליים - אתם יודעים מה זה ימאהה טי-מקס. בדיוק, הקטנוע הדי גדול הזה שמגיע בדרך כלל קומפלט עם אגזוז מחריש אוזניים ועם רוכב בטי-שרט מקושקשת, מכנסיים קצרים וכפכפים.

כל העולם, כולל יחידות ללוחמה בפשיעה וביחידות לסגירות חשבון מאורגנות, מאוד מעריך את הטי-מקס. ובצדק. כל-כך מהר וחזק הוא חדר לשוק שהוא הפסיק להיות דגם, והפך למושג. למה? כי הוא היה הראשון להביא לעולם הקטנועים את מה שחלק גדול מהרוכבים רצו ולא קיבלו: נוחות שימוש ופשטות תפעול עם אחלה ביצועים ויכולת דינמית.

בתמורה לאמון שנתנו בו מאות אלפי רוכשים, הוא החזיר להם בשינוי הסצנה המוטורית. הוא שיכנע כל-כך הרבה רוכבי אופנוע לעבור לקטנוע, עד שהפך ללא פחות ממוביל מהפכה, ובדרך גם לחתיכת יצרן מזומנים.

עכשיו, אתם יודעים איך זה: אסי ותמיר פתחו בר יין קטן ברחוב מצחין בפלורנטין וממש הולך להם? אחרי חודשיים ייפתחו לידם עוד שלושה, כי זה הרי המקום הכי חם בתל אביב. יצרניות רכב לא שונות מהבחינה הזאת. רכב שהמציא איזו תת-נישה אזוטרית בתת-קטגוריה עלומה מצליח ונמכר בהיסטריה? יאללה, ישיבת חירום בכל מחלקת תכנון ו-R&D בתעשייה, עם דדליין רצחני להציג מתחרה ראוי.

או, הנה הגענו לב.מ.וו.

סתם צחקנו בפעם הקודמת

אחלה מכוניות עושה ב.מ.וו. פשוט מזמינים אותנו להשקות של דגמים חדשים, אז אנחנו יודעים את זה. אבל בטח שמעתם פה ושם על המכוניות שלהם גם בלעדינו, וגם על האופנועים. ואם לא, קבלו עדכון: נכון לשנים האחרונות מייצרים הגרמנים את האופנוע הנמכר ביותר באירופה, מתחרים פחות או יותר בכל קטגוריה ובהצלחה ניכרת, שולחים זרועות יעילות לספורט המוטורי, וחתומים על אין ספור חידושים והמצאות שמאיצות את האבולוציה הדו-גלגלית.

גם קטנועים הם ניסו לעשות, אם אפשר לכנות את ה-C1 המופרך בשם קטנוע. זה היה כלי שיוצר כדי לשכנע נהגי מכונית לעבור לדו-גלגלי בלי לפחד לרסק את הראש על שמשת אוטובוס; הייתה לו מעטפת בטיחות, מושב זקוף, גג וגם מנוע 125 סמ"ק. בשנת 2000 התחילו לייצר ולשווק את הקטנוע. ב-2002 עבר כנראה מכבש גדול על פס הייצור, והותיר רק חורבות. שלא יהיה זכר לבושה.

בעקבות הניסיון הכושל בוודאי נערפו כמה ראשים, ובכירי ב.מ.וו ידעו היטב שכישלון גם בטייק II, עלול להיות רע גם לתוחלת החיים שלהם וגם לתדמית המותג, אז הם החליטו לייצר את הקטנוע הטוב בעולם. ונחשו מה? הם הצליחו.

שני קטנועים חדשים הציגה ב.מ.וו בסוף 2011, או ליתר דיוק קטנוע אחד, בשתי גירסאות. תארו לעצמכם טי-מקס עם פחות כוח, תנוחה יותר זקופה, עוד קצת אבזור ומקום למטען, ותתחילו להבין מה קרה כאן. לקטנועים החדשים יש שלדה מתוחכמת וקשיחה, עם זרוע חד-צידית מאלומיניום ובולם אופקי מאחור, מזלג הפוך עב-בשר מקדימה, חישוקי "15 גדולים ומנוע שני צילינדרים מוטים לפנים (מרכז כובד וכל זה), עם כמעט 650 סמ"ק ו-60 כ"ס.

הזרקת דלק כמובן, ABS כמובן. ומה עם הגיר? היה אפשר ללכת על תיבה אוטומטית כפולת-מצמד - אם כבר פורצים דרך, למה לא ללכת לקצה העליון של הטכנולוגיה - אבל הגרמנים העדיפו ללכת על בטוח, או בניסוח חלופי, על פיתרון שלא ירתיע קונים פוטנציאליים. ובחרה בגיר רציף.

גירסה אחת של הקטנוע החדש היא הספורטיבית, שנקראת די בפשטות C - אולי מישהו בכל זאת יזכור את ה-C1 הלא-יוצלח, איזה קטע. השנייה נקראת GT, והיא שאמורה להציע את כל מה שאופנועי תיור יכולים לתת היום, כולל משקף מתרומם חשמלית, חימום למושבים ולידיות הכידון ותאילנדית קטנה שקופצת מהארגזים מאחורה. סתם, ארגזים זה בתשלום נוסף.

ה-C מכויל נוקשה יותר ויש לו מושב גבוה יותר וכידון מעט נמוך שיוצר תנוחה קרבית, ככה שברמזור יראו לך את הפס העליון של תחתוני הטומי הילפיגר. ה-GT מצידו מציע מושב יותר מרווח ונמוך ותנוחה נינוחה. וזה טוב, כי החימום הזה במושב יגרום לכם לנוע באי-נוחות באמצע הקיץ הישראלי. אה, ועוד משהו: ל-GT יש מקום לשתי קסדות בלחץ, ואילו ל-C יש פטנט שמאפשר לשים עוד אחת מאחור בזמן עמידה. בשניהם מופעל בלם חניה כשהרגלית למטה, ויש הבדלים במאותתים וביחידות התאורה.

מה שאין, באופן מאוד מפתיע ומאוד לא משמח, זה הקפדה על איכות הגימור. אתם שומעים נכון. אין דרך ממש עדינה לומר את זה, אז נבחר בדרך האהובה עלינו: קטנועי ההשקה הדנדשים שעמדו לרשות ערמת חולי הנפש עם הקסדות והרצח בעיניים מכל העולם, עשו רושם די משומש. חתיכות הפלסטיק שסגרו על תאי האחסון הקטנים (והמיותרים לטעמי) נראו כאילו נגנבו מבהמה מוטורית סינית שעוד לא קיבלה תקינה לאירופה, וכך גם מכסה פתח התדלוק. המדרסים נראו מביכים בחלק מהכלים, כמוהם גם בורגי חיזוק חשופים, תמיכת מושב מתרומם רעועה והדיפון שאמור לשמור על הקסדה.

נציגי ב.מ.וו הבכירים נשבעו לי אישית שמדובר בכלים של גירסת טרום-ייצור. אוקיי, ואני נשבע כאן ועכשיו שמעולם לא נהגתי כשרמת האלכוהול בדם שלי הייתה גבוהה מהמותר על-פי חוק.

אפ על הכלאיים

יורדים לכבישים של ספרד, וקצת מבאס לי באוזן. יסלחו לי מגלגלי העיניים, אבל קטנוע ספורטיבי שאמור לתת בראש, פשוט לא יכול להישמע ככה. ב.מ.וו הרי יודעת לייצר קונצרטים למפלטים של מכוניות ואופנועים, כולל עבודה בעיניים עם צינורות שהולכים אחורה משום מקום. דווקא הפעם זה מתבקש, אבל לא קורה.

ואז נותנים גז. בואו נעשה את זה קצר ולעניין: אם הטי-מקס היה נושא הדגל, הקטנוע שאיפשר לרוכבים לוותר על האופנוע בלי להפסיק ליהנות מרכיבה, אז עכשיו באה ב.מ.וו וסידרה את העניין לגמרי. אפשר לוותר על האופנוע תמורת קטנוע, ולא סתם ליהנות, אלא ליהנות (כמעט) באותה מידה. כי אני מגזים טיפה. גלגלי "15 ומזלג בכל זאת של קטנוע, עם שלדה ארוכה ומשקל של רבע טון, אף פעם לא ייתנו לך את תחושת הביטחון של אופנוע ספורט. גם לא של סופרמוטו טוב, גם לא של נייקד מודרני.

אז נסגור שהכי הוגן יהיה לומר כך: "הפער בין הקטגוריות מעולם לא היה קטן כל-כך". בכבישים המצויינים של הגבעות הנפלאות סביב ברצלונה, הפגין ה-C יכולת שהותירה את רוב הרוכבים פעורי פה, ולי פתחה את התיאבון לעוד ועוד כביש. סשן הצילומים הפך למיני-מרוץ בהשתתפות חבורות של אופנוענים מנוסים - חלקם רוכבי מרוצים פעילים - שמחפשים את נקודת השיא של הכלי. והכלי, להזכירכם, הוא קטנוע בנפח 650 סמ"ק ששוקל 250 ק"ג.

האטרף הזה רשום על שמו של חלק קדמי פשוט מעולה: מזלג מעולה, מצערת מדויקת, מערכת בלמים שתביך אופנועים חזקים ומהירים וחלוקת משקל פנטסטית. גז, גז, גז, על הברקסים, לא הרבה שקיעה ופליק לימין או לשמאל. צריך לחוות את זה כדי להבין עד כמה זה מפתיע לטובה, כשזה בא מכלי עם תא מטען מתחת לתחת, מגירה לסיגריות ורישיון בפיירינג, ורצפה. אתה בעיקר מוצא את עצמך מחייך בקסדה בכל פעם מחדש, ומשנן שכן, זה בעצם קטנוע.

ה-GT אמנם רגוע יותר, אבל לא ממש עושה רושם נחות דינמית. תנוחת הרכיבה הנינוחה יותר אמנם מנתקת את הקשר המעולה בין הידיים שעל הכידון לבין הגלגל הקדמי, וגם מונעת מהתחת להרגיש מה בדיוק קורה למטה, מה שפוגע בתחושת האין-גבול-חוץ-מקוטר-הביצים-שלי. ובכל זאת, גם ב-GT - שמתנהג בתוך העיר כמו מלך ומחוץ לה כמו נסיך - יש שלדה נוקשה וכיול מתלים משובח, שמנטרלים כמעט לחלוטין את כל תנועות האורך המבאסות שאתם מכירים מרוב קטנועי המנהלים הגדולים והכבדים: המעלה-מטה-ימינה-שמאלה במהירות גבוהה או בפנייה רגועה על שיבוש אספלט קל.

חיסול ממוקד?

האם כל זה אומר שב.מ.וו עומדת לחסל את הדומיננטיות של הטי-מקס בארץ או בעולם? בהחלט לא בטוח, וגם אם כן, אז לא ברור מתי. כשרוכבים על שני הכלים המרשימים של ב.מ.וו אפשר לשכוח שימאהה נהנית מהיסטוריה ארוכת שנים של קטנועים מעולים, כולל כלי אחד שעל שמו רשומה מהפכה. אותו כלי ששיכנע את הגרמנים להתחיל לאייר דו-גלגליים עם חישוקים קטנים כאלה, ומקום לקסדה או שתיים מתחת למושב.

מצד שני, אם יכבשו את השוק ואם לא - עניין שתלוי גם בכמה מרתיע יהיה תג-המחיר הסופי של הכלים בספטמבר - שתי גירסאות הקטנוע האלה יימכרו אצלנו היטב, עם או בלי תוספת נחירות ויללות אקרפוביץ' באמצע הלילה. בשאר העולם, במדינות שרוכבים לא צריכים למשכן בהן את אחותם פלוס כליה כדי לרכוש כלי ראוי, זה יצליח עוד יותר.

וכן, ברור שבסוף זה מגיע לכסף. לא חשבתם שב.מ.וו תמכור לכם כאן קטנוע במחיר של סאניאנג או סוזוקי, נכון? ובכלל, אם באמת חשבתם שתג המחיר של הקטנוע הגדול הראשון של מי שמייצרת גם M3 ו-M5 לא יהיה הגבוה ביותר בשוק, אתם קוראים את הכתבה הלא נכונה. הימור מושכל - טוב, הימור מבוסס דיבור עם זה שימכור אותם מספטמבר - שם את הספורט על משהו כמו 75 אלפיות פלוס, ואת ה-GT על 80 אלפיות פלוס-מינוס.

נשמע לכם הרבה? אולי, אבל אתם בכל זאת תראו לא מעט מהם על הכביש. ובצדק: נכון להיום, זה הקטנוע הכי-אופנוע שיש לתעשיית הרכב להציע לכם.

ובקצרה

מנוע: 60 כ"ס נשמע היום כמו משהו שאפשר לחבר בשקט למכסחת דשא. אז נכון שלא תקבלו כאן יציאות מטורפות מהרמזור עם גלגל מפרפר, אבל כן תקבלו יחידת מנוע-גיר רציף מצוינת עם תגובה טובה מאוד, ומספיק כוח לטפל בקטנוע ההוא של ימאהה. עם זאת תוכלו גם לפרפר על אספלט תל אביבי חלק, תגיעו ל-100 בשש שניות, ותשכיבו את המחט של מד המהירות על 170 כל היום. וזה קטנוע, כן? כזה ששוקל 249 ק"ג במקרה הטוב, ו-260 במקרה המבאס. *****

ביצועים: יחידת מנוע דו-צילינדרית חזקה ונמוכה מאוד שמציבה את מרכז הכובד קרוב לכביש, מזלג הפוך מלפנים, מתלה מצוין מאחור, בלמים מעולים ותנוחה משובחת - כל אלה יוצרים כלי שכל מה שחסר לו להרגיש לגמרי כמו אופנוע זה אינץ' או שניים בקוטר הגלגלים. אם חיפשתם קטנוע שייתן לכם הכי הרבה תחושת אופנוע, ואחרי סיבוב על טי-מקס חשבתם שמצאתם, אז יש יותר טוב. ****

נוחות: או, אין מתנות חינם בעולם בכלל, ובזה המוטורי בפרט. כי נוחות באה על חשבון יכולת דינמית, ולהיפך. במילים אחרות, אם רך לכם בתחת, אל תנסו להיות מהירים. איך פותרים את הבעיה? מייצרים שני קטנועים זהים-אך-שונים. הספורטיבי בין השניים לא שיא הנוחות, חסר כמובן את אקסטרות הפינוק של ה-GT וקסדת השואי לארג' שלי לפחות, בקושי נכנסה לתא המתאים. מצד שני, אם אתה בוחר ב-GT, תקבל בערך שתי רמות מעבר לכל מה שהורגלת עד היום. זאת אומרת, הקטנוע הכי מפנק שיצא לך לרכב עליו. ****

פוזה: סטירת עיצוב גרמנית מצלצלת ללחי היפנית, ובצד המעליב של כף היד. ליד הקטנועים החדשים נראה הטי-מקס כמו מוצג מוזאוני - ואנחנו מדברים על הסקוטר הכי מגניב על הכביש. פוזה? הקטנוע הזה המציא אותה. *****

הכותב היה אורח חברת ב.מ.וו