הקרב על החלב: נשים שבחרו לא להניק מסבירות
נמאס להן להתנצל, להסביר ולהצטדק - אימהות שבחרו לא להניק את ילדיהן מבהירות לכולם שגם הן יכולות להיות אימהות מצוינות. ב-"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות" הן מספרות על הלחץ החברתי עמו הן נאלצות להתמודד
אין כמו שאלה אחת, כאילו תמימה, כדי לערער את ביטחונן המעורער גם ככה של אמהות טריות. "את מניקה"?. התשובה לשאלה הזו תחרוץ את סיווגך: אם השנה או אמא טאליבן. אם תעני "כן," תיתפסי כאמא מסורה שתעשה הכל על מנת לגדל ילד בריא. אבל אם תעני בשלילה, מיד תיחשדי באגואיסטיות ובחוסר סבלנות.
קראו עוד על הנקה :
- את בטוחה שיש לך מספיק חלב? 5 מלכודות הנקה
הייתם מצפים שבישראל 2012 נשים יהיו משוחררות לעשות עם השדיים שלהן מה שהן מוצאות לנכון. אבל איכשהו, כשיש לך תינוק, כל אחד מרשה לעצמו להשיא עצות בנושאי תזונה, חינוך ובריאות. ונשים שלא מניקות מוצאות את עצמן מתנצלות, מצטדקות ואפילו מוקעות כאמהות לא מספיק טובות.
גל יעקב, ,36 סמנכ"לית בחברת תוכן שיווקי ואם לבת שש ולבן ארבע מתל אביב, זוכרת שהייתה מתחלחלת כששאלו אותה אם היא מניקה. "זו לא שאלה לגיטימית," היא פוסקת. "זו החלטה פרטית שלי ואין לאף אחד זכות להיכנס לי מתחת לבגדים. באותה מידה אני לא אגש לבן אדם ברחוב ואשאל: אתה מאונן"?
קצת חריף, לא?
"מעולם לא אמרתי לחברה שמניקה, איכס, למה את מניקה, אבל אותי כולם שאלו: מה, את לא מניקה? - כאילו על זה יקום וייפול דבר. לא הנקתי כי כל הרעיון מגעיל אותי. זה נראה לי אקט מוזר ויש בזה משהו מאוד קושר, מחייב וטוטאלי שלא רציתי להיכנס אליו."
אבל כשאת הופכת לאמא זה מחייב, איך שלא תסתכלי על זה.
"אני אחת הטובות שבאמהות, אבל עצם המחשבה על הנקה מבחילה אותי ושלחתי את הבן שלי לגן בגיל חודשיים. אני בוחרת לתת בקבוק, כדי שגם אבא ודודה וסבתא יוכלו להאכיל. זה הילד שלי לכל החיים ואני לא צריכה עזרים פיזיים בשביל לדעת את זה, ועם כל הכבוד לזה שאני אמא, אני גם בנאדם וצריכה לשמור על האיזונים בחיי, אחרת זו טעות שגם הילדים סובלים ממנה.
"ילד שאמא שלו החליטה שהיא 'אמא וזהו' מה הוא ילמד ממנה, להיות אמא? ילד שרואה שלאמא שלו יש חיים ותחביבים ותחומי עניין ואופי שלא קשורים בהכרח רק אליו, יכול לקבל ממנה הרבה יותר מקולוסטרום. ההתייחסות ליולדת בבתי חולים מלחיצה מאוד. מסתובבות מתנדבות של כל מיני ארגונים ויושבות לך על הראש שתניקי."
לא הציעו לך בקבוק?
"לא. הן התלבשו על בן הזוג שלי והפעילו עליו לחץ, ממש רדפו אותי. מצאתי את עצמי מנסה להתחבא, בורחת מהן. יש נשים שרוצות ולא מצליחות? אז אחלה, תעזרו להן ותעזבו אותי בשקט."
"זה מחזה לא טבעי"
הסערה האחרונה בנושא ההנקה קמה לפני כחודש, כשעל השער של מגזין "טיים" הופיע צילום של אם המניקה את בנה בן הארבע, והצליח לעורר רגשות אשם בקרב כל מי שלא הניקה. תוסיפו לזה את הגישות מז'אנר "עקרון הרצף," הדוגלות בהנקה לאורך זמן, לינה משותפת עם הילד ונשיאתו צמוד לגוף ככל הניתן - ותקבלו רף אימהות טוטאלית כמעט בלתי עביר, שמצליח להלחיץ כל יולדת.
אבל לא כולן נלחצות. להפך. חלק ממש לא רואות שום יופי בעולל מפותח שיונק בתאווה. רותי (שם בדוי,34 ,( עורכת דין מתל אביב, אפילו די מתחלחלת. "אני לא רוצה להגיד שזה בוטה, אבל זה מחזה לא טבעי," היא מתנסחת בזהירות. "זה גורם לי אי נוחות, כאילו אני רואה תמונות שאסור לצפות בהן. הדבר האחרון שאפשר לראות שם זה חיבור טבעי."
את עידן, בן שמונה חודשים, לא הניקה ואף ביקשה כדורים לייבוש החלב. "בפגייה שטפו אותי על זה מכל הכיוונים. כל שעה באה אחות אחרת ונזפה בי 'למה את לא מניקה, הילד יהיה חולה,"' היא אומרת. "עידן נולד בשבוע ,33 עברתי לידה ממושכת וקיסרי חירום וכאבים מטורפים שאף אחד לא הכין אותי אליהם, אז הדבר האחרון שרציתי היה עוד כאבים של גודש. החיבור שלנו נעשה דרך המגע, הריח שלי, החיבוק, ולא דרך הפטמות. אני לא מוצאת לזה הצדקה כשאמא מתפתלת מכאבים. גם ככה התפיסה שהגוף שלי מספק אוכל מוזרה בעיניי."
ולשאת אותו ברחם זה לא מוזר?
"הילד הוא ישות נפרדת. כשהוא יוצא ממני הוא מקבל פינה משלו, מיטה לעצמו. בהשקפה שלנו הדגש הוא על הנפרדות - התינוק יוצף באהבה וחום אבל יפתח עצמאות. אם הייתי נשארת איתו שנה בבית זה היה חלום בלהות לכולנו. יש לי ילד חייכן שסומך על אנשים ונראה עליו שטוב לו ונעים לו, אז אין אף אדם בעולם שיספר לי שאני פחות טובה. טרור ההנקה ועקרון הרצף חייבים להיעלם. הדבר היחיד שמייסר אותי היום זה שבכלל התייסרתי."
נטע גרטי: לא מתפעמת
גם השחקנית נטע גרטי לא ממש בעניין חופשת לידה ארוכה. "גם בעולם אידאלי לא הייתי מסוגלת להישאר שנה וחצי בבית, בטח לא שלוש," היא אומרת. "אם לאמא יש מוטיבציה להישאר בבית שנה - זה חיובי בעיניי, אבל מעטות הנשים שיכולות להרשות את זה לעצמן מבחינה כלכלית ונפשית. זה סוג של פריבילגיה שלי לא הייתה ולרובנו אין. אני צריכה את העבודה שלי בשביל הגשמה עצמית וסיפוק."
גרטי עצמה הניקה את בתה בחודשים הראשונים לחייה, "בשילוב בקבוקים, בגלל העבודה," היא מבהירה, וגם היא לא ממש מתפעמת מתמונות של הנקת ילדים שיודעים להשתמש לבד בסכו"ם. "יש משהו מטריד באישה שמניקה לאורך זמן, בטח כשהילד בן שלוש," היא קובעת. "לא סתם זה מעורר פרובוקציה ולא סתם אותן אמהות הן מיעוט. יש שלב שבו המיניות של הילד מתפתחת והוא צריך את הלבד שלו."
טליה שנברגר, ,37 מקריית אונו, זוכרת היטב את הרגע שבו החליטה שההנקה הספיקה לה. זה קרה שלושה שבועות אחרי שילדה את אפריל, בתה הבכורה, היום בת שלוש ורבע. "שלושה שבועות לאחר הלידה הגעתי לדיון בבית משפט, כשפתאום אני מרגישה את החלב פורץ וגולש עד כפות הרגליים," היא נזכרת. "למזלי הייתי עם גלימה ואף אחד לא ראה, אבל הרגשתי כמו משהו חמוץ ודביק מהלך. באותו יום ניגשתי לרופאת נשים וביקשתי כדורים להפסקת החלב."
את בתה הקטנה, ים, בת שנה ורבע, גמלה בהדרגה, "ואני חייבת להגיד שהנקתי אותה בגלל המצפון. הייתי מוותרת על זה לחלוטין, זה השתעבדותי. אני יולדת אותן קטנות, אוכלות כל שעה וחצי, וזו תלות. כל שעתיים הנקה-גרפס-חיתול - לי זה לא התאים."
בשביל זה המציאו חופשת לידה.
"אם הייתי מנצלת חופשת לידה ממשית הייתי במצב של אי שפיות. יש לי משרד עורכי דין לנהל, וגם אם לא קיבלתי על עצמי תיקים, לא יכולתי להיעלם ללקוחות. במצבים מסוימים בית דין לעבודה אפילו לא דחה לי דיון והמערכת אילצה אותי לחזור נורא מהר. אם הייתי צריכה להסתובב עם הבנות בקניונים או לחפש להן תעסוקה הייתי משתגעת.
"אני לא חושבת שלאמא שמבלה בדיאדות כל היום יש מספיק אנרגיות. אני עסוקה בהעצמה אישית ובפרנסה ומקבלת את הבנות לזמן איכות. כמה כבר אפשר להיות בגינה"?
תתפלאי.
"נשים שחיות בשביל הילד מוותרות על סיפוק של המון דברים אחרים. בהריון של ים הייתי במפגש נטוורקינג כשקיבלתי צירים. נסעתי לתל השומר, שיחררו אותי, קילחתי את הגדולה, נסעתי למשרד, חתמתי על עסקת נדל"ן עם קבוצת אנשים ובשמונה ועשרים בערב זרקתי אותם מהמשרד כי הרגשתי שתכף אני יולדת.
"הגעתי לבית החולים ברגע האחרון, סירבו לתת לי אפידורל, ניהלתי מו"מ על אקמול ואפילו את זה לא קיבלתי. ראיתי את כל הסתימות שלי יוצאות ונכנסות בחזרה מרוב כאבים. אחרי כל זה, מי יכול להגיד לי שאני לא אמא מספיק טובה"?
לגברים זה נוח
שרון מגד, ,34 עובדת בתחום המחשבים ואם לבת שש ובת שנתיים מראשון לציון, דווקא הניקה את בתה הבכורה במשך שמונה חודשים, אבל הפסיקה כשהבינה שהמצב, כדבריה, הפך למביך עבור כולם. "כשהיא רצתה לינוק היא פשוט באה והרימה לי את החולצה, גם במקומות ציבוריים. זה היה לא לעניין," היא נזכרת. "הנקה זה דבר חיובי, אבל אי אפשר שהילד יתרגל שאמא נמצאת לידו 24 שעות ביממה. לגברים זה נוח, כי תראי לי גבר שנהנה לשטוף בקבוקים עם 800 אלף חלקים.
"בגלל זה יש כאלה שאפילו מעודדים את הנשים שהילד יישן איתם ושלא יצטרכו לקום. אבל זה לא בריא מכל כך הרבה בחינות. אני לא מלינה את הבנות במיטה שלי, זה חוק מגיל אפס - רציתי לשים גבול. חוץ מזה שלילד הרבה יותר נוח בסביבה שלו וזה הורס את השינה שלו וגם את שלנו."
וגם את חיי המין, המעטים גם ככה אחרי לידה.
"יש אפס כוחות לזוגיות. אתה מגיע עם הלשון בחוץ, תוסיפי לזה ילד עם בעיות שינה שלוקח שעות להרדים אותו או שצמוד לאמא שלו, איך אפשר לקיים זוגיות בכלל"?
ובאמת, לא צריך להיקלע לצונאמי כדי להבין את מערבולות הרגש שמביא עימו יצור בגודל ואזה. "באופן כללי, ילד לא ממש תורם לחיי נישואים," אומרת יעקב. "יש הרבה נשים שמוותרות על עצמן, מבטלות את האישיות שלהן ומתמסרות כל כולן לגידול הילדים. נפגשתי לא מזמן עם חברה והיא אומרת לי 'אני מתה לפיפי כבר שעה, אבל הילד לא מפסיק לבכות ורוצה על הידיים.' אז תניחי אותו שיבכה חמש דקות, מה יקרה?
"התפיסה שקודם הילד ואחר כך אני לא מקובלת עליי. המון ילדים גדלים ככה היום, ואז הם נעשים מפונקים וחושבים שהכל מגיע להם. ילד לא יכול להרוויח מאמא שמוותרת על עצמה בשבילו, כי בסוף הוא מקבל אמא מרוטה וממורמרת."
יש כאלה שיגידו שהביחד הזה חשוב לקשר.
"הבן שלי קשור אליי בצורה אדיפלית למרות שלא ינק ולא ישן איתי אף לילה. ואגב, לא צריך להיות אמא קרייריסטית כדי לשלוח את הילד למשפחתון. יש נשים שכל הבייבי טוק הזה לא מדבר אליהן, אפילו מעצבן. אמהות שמגדלות את הילד קרוב לחזה לא מסורות יותר ממני. הכמות היא לא העניין פה אם הילד מקבל סמרטוט."
אז מה, שגר ושכח?
"זה לא שחור ולבן. אני בוועד של הגן ואירגנתי את המדורה של ל"ג בעומר ומכינה קאפקייקס ועושה קריירה מכובדת כסמנכ"ל של חברה. אני לא מפצה את הילדים על מה שאני עושה והם ילדים מהממים. מה שלא תעשי - בתנאי שאת לא מכבה סיגריות על הילד ומכה אותו - רוב הסיכויים שאת לא אמא רעה. גם לפצות אותם כל היום זה להיות אמא רעה.
"צריך לזכור שאני הייתי פה קודם והם הגיעו אחר כך, ובגיל 16 ממילא כולם יישבו על ספת הפסיכולוג."
זו עבודה קשה
מנגד, ותמיד יש נגד, יש את אלה שהתאהבו בהנקה ותתפלאו, לפעמים אפילו הן לא דמיינו שזה יקרה להן. כשליאת לוי קופלמן, ,35 עורכת ראשית של מגזין GOstyle ואחת ממחברות הספר OMG" אני בהריון,"! מצאה את עצמה רצה מתצוגת אופנה לישיבת מערכת עם תיק מעצבים שמשאבת חלב מבצבצת ממנו - היא הבינה שהפכה לאחת מאותן נשים שבעבר סלדה מהן.
"אני יודעת שאשמע קלישאתית ובנאלית, אבל הרגע הזה שהתינוק שלי נצמד אליי וינק, הרגע הזה שהוא רק של שנינו, הוא תמצית האושר שחוויתי אי פעם בחיי ושום דבר לא ישווה לו," מתרגשת לוי קופלמן, שהניקה את יותם, היום בן חמש, עד גיל שנה ושמונה חודשים, ואת גור, בן שנתיים וחצי, הפסיקה להניק לפני שנה.
"הנקה זו עבודה קשה, אפילו קשה מאוד," היא מודה. "היו כמה פעמים ששאלתי את עצמי אם זה שווה. סבלתי מגודש, ישנתי על מגבת כדי לא להרטיב את המיטה, הגעתי פעמיים לכירורג שד בגלל דלקות, חום גבוה וכאבי תופת, הייתי עסוקה בחיפוש תמידי אחר פינות הנקה, ויתרתי על לבישת בגדים מסוימים כי היה קשה להניק איתם, ולכל מקום שהלכתי בלי התינוק סחבתי משאבת חלב."
אז למה?
"לראות אותו ניזון ממני, להרגיש את החיבור, זו הרגשה פלאית ששווה כל מאמץ. הייתי מאושרת מהידיעה שבזכותי התינוק שלי מקבל נוגדנים ומזון בריא, ואני מודה שהיה בזה משהו נוח כי לא הייתי צריכה לסחוב בקבוקים, מחלקי מנות, פורמולות ומים מזוקקים. הכל היה זמין, נגיש ובחינם. זה דירבן אותי להמשיך גם כשהיה קשה."
איך הגיבה הסביבה?
"היו לא מעט משפטים כמו 'הוא לא קצת גדול בשביל זה'? אני בן אדם שלא מתרגש מהערות של זרים, אבל נדהמתי כמה עניין ההנקה מייצרת. לכל אחד יש מה להגיד. דווקא את רוב התגובות קיבלתי מנשים. גברים מקסימום מגניבים מבט, שזו אגב אחת הסיבות שאני משתדלת לא להניק בפומבי. זה גורם לי אי נוחות ואני מניחה שגם מהצד השני זה קשה לעיכול, כך שאני משתדלת למצוא פינות מבודדות.
"התגובה הכי מעליבה הייתה כשהנקתי פעם את יותם על ספסל מבודד בגינה כשהיה בן שנה וחצי. הוא מאוד גבוה ונראה כפול מגילו, ושמעתי שתי נשים מרכלות שזה ממש חולני להניק ילד בן שלוש ושבטח משהו ממש לא בסדר איתי. החזקתי את עצמי ממש חזק לא להתנפל עליהן."
לפנייה לכתב/ת 
