חיים משה, כמה טוב שבאת

הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבי באלבום החדש של חיים משה היא דווקא העטיפה. בצבע חום קודר, דמותו של משה יושבת כפופה, מבטה נפול, פניה חרושות סימני גיל וכוסית שתייה, ככל הנראה ריקה, נאחזת בכוח בין אצבעותיו. אפשר לספר את האלבום כולו דרך התמונה הזו. משה, מבכירי ומייסדי הז'אנר כבר עייף. הוא ראה הכל, עשה כל דבר אפשרי בתעשיית המוזיקה הישראלית והדבר האחרון שמתחשק לו זה לדגמן מבטים מהורהרים למצלמה.

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

• מי הם הזמרים המזרחיים של המגזר החרדי?
• בני אלבז: "אני יורד מהארץ בתוך חודש"
• שיר לוי: כל ילד רוצה שאבא יפרגן לו
  

הוא רוצה לעשות מוזיקה, לשיר בשביל הכיף שלו ומתי שבא לו. בלי שופוני, חארטות או בז'רגון המעודכן: פוטושופ. הוא מדור אחר וחוקי המשחק שהציבו כל "הסטארים" החדשים לא מדברים אליו. "וישחקו הילדים לפנינו" הוא בוודאי אומר לעצמו בזמן שהוא עושה את מה שהוא הכי טוב בו - פשוט שר. ואת זה באלבום החדש הוא עושה פשוט מצוין.

האלבום של חיים משה -"איך שבאת" (עטיפת האלבום)

האלבום "איך שבאת" הוא משה בהתגלמותו. בלי פילטרים, מסכות או משחקי כבוד. הוא לא בא להתיפייף, או לנסות להתחרות בזמרים הצעירים עם שירי חפלה קצביים שאולי בזכותם יגלה אותו הקהל הצעיר שלא גדל על שיריו. הוא שומר על אותו קו מוזיקלי שמשרת אותו נאמנה כבר שלושים שנה וממשיך לבצע את השירים בצורה מרגשת ומדויקת שצריכה להילמד בבית ספר למוזיקה של הז'אנר המזרחי. משה הוא קאנון שמתבגר יפה והאלבום החדש מכבד אותו לא פחות מהאלבומים שהביאו לו את ההצלחה הענקית בשנות ה-80.

משיר הפתיחה המצוין "איך שבאת" שהוא לא פחות מקלאסיקה חדשה של משה שבמבחן הזמן תעמוד בשורה אחת עם שירים כמו "הקולות של פיראוס" וכלה בשאר השקטים כמו "זכיתי בך", ו"פרצוף של צועני". עם הטקסט המרגש של "מזל", ו"נשבעים" שהם מתנה עבור הקהל הגדול של משה שהולך אחריו כבר שנים רבות: שירי נשמה, עם טקסטים שמכבדים את שומעיהם. גם בשירים הקיצביים כשהבולטים בהם את "רואים עליי", "נדלק" ו"בגללך" מצליח משה לעשות שמח וכיף על הנשמה, אפילו כשהטקסט של "נדלק" חורג מסגנונו של האלבום ונשמע כמו פארודיה על הז'אנר.

"מולדת" יחד עם אלדד פרי ו"בחלאם ביק" שני החידושים שמשה בחר לבצע באלבום ממשיכים באותו קו ברור: משה פונה לקהל המבוגר, השבע, שגדל על השירים הללו והחידוש עבורם הוא זריקת נוסטלגיה מרגשת במיוחד. הוא נאמן למי שהולך איתו כבר שלושה עשורים והם בתמורה ממלאים אחת לכמה שבועות עד אפס מקום את אולם "רדינג 3" שם הוא מעלה כבר למעלה משנה מופע המקבץ את להיטיו הגדולים. בלי רעש הם באים, זוגות זוגות, הורים וסבתות, אבות ובנים, ונהנים ממסע מוזיקלי נדיר. האלבום החדש של משה מבטיח שהטור הזה ימשיך לרוץ עוד תקופה ארוכה.

הדבר העצוב הוא שאנחנו עם מחורבן שלא יודע לתת כבוד לדור המבוגר. "איך שבאת" ו"זכיתי בך", יצאו כסינגלים כבר לפני מספר חודשים ולמרות זאת בודדים שמעו עליהם. הרדיו, התקשורת, הערוצים המסחריים יעדיפו את הצעיר והעדכני - וכך מי שמפסיד הוא לא רק חיים משה אלא הציבור שברובו חושב שמשה כבר עמוק בגימלאות זאת למרות שהוא נמצא בשיאה של עשייה פורה ומוצלחת במיוחד. עצה ואפילו תחינה מהמדור אל המושכים בחוטים: תשמיעו שירים מהאלבום, תנו לו להגיע אל אזניי הקהל הרחב. אני בטוח שתגלו את חיים משה מחדש.