בעקבות טום וקייטי: עד כמה חינוך הילד משפיע?
בעקבות השמועות על המאבק בין טום קרוז לקייטי הולמס בשאלת החינוך של בתם: כל מה שצריך לדעת על מחלוקות בין ההורים, בסוגיית זרם החינוך של ילדיהם המשותפים
בימים האחרונים עוסקים כלי התקשורת בעולם ובישראל, בגירושים המתוקשרים והטעונים של השחקן טום קרוז ואשתו קייטי הולמס. מהפרסומים עולה כי הרקע לפרידה הוא רצונו של האב לשלוח את בתם המשותפת בת ה-6 לבית ספר המחנך על פי עקרונות הסיינטולוגיה, בעוד האם מתנגדת לכך בכל תוקף, ורוצה שהבת תלמד בבית ספר "רגיל".
עוד בנושא:
חינוך מיני: כיצד לדבר עם הילדים על סקס ומיניות?
להתגרש בשלום - כך תבחרו את המגשר המתאים
הפרסומים בנושא טוענים שהאם, קייטי, דורשת לקבל משמורת בלעדית על בתה. כמו שזה נראה כרגע, המאבק עתיד לעבור לפתחו של בית המשפט, שיצטרך להכריע לגבי טובת הילדה וזרם החינוך בו תלמד. המקרה של קרוז והולמס מתעורר לא מעט במאבקים בין הורים החלוקים בדעתם לגבי חינוכו של הילד.
המחלוקת מתעוררת במיוחד כאשר אחד ההורים מגיע מהחינוך הדתי והשני מהחינוך החילוני, כאשר אחד ההורים חזר בתשובה (או בשאלה) או כאשר אחד מהם דורגל בשיטת חינוך החורגת מהחינוך הרגיל, כפי שאנו מכירים.
בישראל, עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר אין הסכמה בין ההורים בעניין חינוכו של הקטין, ההורים רשאים לפנות לבית המשפט, שמצידו ינסה להביא אותם לידי הסכמה. אם לא יצליח בכך, יכריע בית המשפט בעצמו על פי מה שנראה בעינו כ"טובת הקטין", שמהווה שיקול מכריע בהחלטה.
על מה מסתמך בית המשפט?
כמו בכל משפט, גם כאן ההסתמכות היא בהתאם לראיות שיונחו בפני השופט, ועל בסיס חוות דעתם של מומחים שימונו ע"י ביהמ"ש ויסייעו לו להכריע בסוגיה. חשוב לציין כי חוות דעת המומחים אינה מחייבת את ביהמ"ש, אשר יכול להכריע אף בניגוד לה.
מבחינת הסדר של משמורת משותפת, הדבר מותנה לרוב בשיתוף פעולה פעיל וטוב בין ההורים. כאשר לא קיים שיתוף פעולה בין ההורים והמחלוקות קשות, יימנע בית המשפט מקביעת משמורת משותפת. מחלוקות בנושא החינוך נוצרות על פי רוב, לאחר שאחד ההורים משנה את אורחות חייו, ובעקבות השינוי מבקש לשנות את חינוך ילדיו בהתאם לכך.
אני זוכרת מקרה ידוע בו נדרש בית המשפט לענייני משפחה בת"א, לסוגיה בה החליטו הצדדים להתגרש, ערכו הסכם שאושר בבית המשפט ובהמשך התגרשו. 4 שנים לאחר הגירושין, החלה האשה, אשר במשמורתה היו הילדים, בתהליך של חזרה בתשובה, שבסופו הפכה לחרדית. האב, שהיה ונשאר חילוני, התנגד לשליחת ילדיו לגן חרדי ומאוחר יותר למערכת החינוך החרדית, וניהל מאבק מר בבית המשפט כנגד האם.
המאבק המשפטי בין הצדדים נמשך מעל ארבע שנים, במהלכן גזר האב לילדיו את הפאות, סירב להקפיד על "שמירת השבת" והלכות כשרות בעת שהתארחו אצלו, ועוד. בסכסוך היו מעורבות רשויות הרווחה, אשר ניסו להביא את הצדדים לידי הסכמה, אך ללא הועיל.
לבסוף, ביהמ"ש פסק כי על מנת לאזן בין אורח חייו של האב לזה שמקיימת האם, יתחנכו הילדים במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים, ולא בזרם חינוך החרדי. בנוסף, הותיר בית המשפט את המשמורת בידי האם, כפי שהוחלט בין הצדדים כאשר ערכו את ההסכם. במקרה זה, מדובר בהחלטה לא פשוטה במיוחד עבור הילדים, אשר מתחנכים בזרם החינוך הממלכתי דתי, בעוד שהם נמצאים במשמורתה של אם חרדית.
איזה משקל יש לרצונו של הקטין?
ובכן, תלוי בגילו של הקטין. אם מדובר בקטין בן 13 המביע את דעתו באופן ברור, הרי שבית המשפט ייתן לרצונו משקל גבוה. אם מדובר בקטין בן 5, אזי המשקל שינתן לרצונו יהיה ממילא, נמוך יותר. כמובן שראשית יבדוק ביהמ"ש אם הקטין מעוניין להביע דעתו בעניין. לעיתים מבקשים הקטינים, אף באמצעות ביהמ"ש, כי לא יערבו אותם בסכסוך.
מה יכולים ההורים לעשות כדי להימנע ממחלוקות כאלה?
הדרך הטובה ביותר למנוע סכסוכים מסוג זה, היא לערוך מבעוד מועד הסכם גירושין, בו תוסדר סוגיית החינוך. הסדר מפורט וברור בין הצדדים, ימנע מחלוקות עתידיות, גם אם נסיבות החיים ישתנו לאחר עריכת ההסכם.
חשוב לציין כי מחלוקות בעניין החינוך עשויות להיפתר על הדרך הטובה ביותר מחוץ לכותלי בית המשפט, במסגרת הליך של גישור. במסגרת הגישור נשמעים צרכיהם האמיתיים של הצדדים ורצונם, והוא נותן הזדמנות אמיתית לגשר על הפערים שבעמדות שני הצדדים.
בהצלחה!
מה חשבתם על הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
הכותבת היא עורכת דין עצמאית ומגשרת מוסמכת
לפנייה לכתב/ת 
