שתף קטע נבחר
 

איך זה עובד: אופה לחם

הוא לש, מתפיח ובסוף מכין ככר לחם טריה - אבל איך אופה הלחם הביתי עובד ולמה צריך אותו במקום סתם להשתמש בתנור רגיל?

המכשיר אופה הלחם הביתי, כמו גם אחיו המסוכן הצ'יפסר, הם אופני הכושר של עולם הבישול הביתי: בהתחלה אנחנו קונים בהתלהבות דגם עם כל השכלולים, משתמשים בו ברציפות ימים שלמים – ולאט לאט, ככל שהחידוש פג, אנחנו מתעצלים וחוזרים לאורח החיים הקודם שלנו, בעוד המכשיר היקר צובר אבק בפינה. אופה הלחם שנפרק הפעם לא זכה אפילו לגורל המשמים הזה: מנגנון סגירת הדלת שלו התקלקל והפך אותו לחסר תועלת לחלוטין, כך שהוא הושלך אחר כבוד לפחי המחזור, עם תחנת ביניים קצרה אצלי.

 

אופה הלחם, נקי ומצוחצח (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
אופה הלחם, נקי ומצוחצח(צילום: עידו גנדל)

 

השם "אופה לחם" הוא הטעיה שיווקית, כמובן: כל תנור שגרתי יכול לאפות לחם. הקונץ של המכשירים הללו טמון בכך שהם מבצעים גם את פעולות הלישה וההתפחה שקודמות לאפייה, אלה שדורשות בדרך כלל עבודה פיזית ו/או לכלוך של כלים. הן נעשות בתוך מיכל פנימי, עם וו לישה ממונע בתחתיתו. המיכל הזה לא מופיע בתמונות – תצטרכו להאמין לי שכך הוא בנוי.

 

הדלת

נתחיל, אם כן, בחלק שהתקלקל. דלת המכשיר שמצאתי דומה לזו של רוב מכשירי המיקרוגל – נסגרת כשמפעילים עליה כוח, נפתחת בלחיצה על כפתור מכני גדול, ולא מאפשרת למכשיר לפעול כשהיא במצב פתוח. הפסקת הפעולה של המכשיר מתבצעת בעזרת מתג חשמלי שמכונה מיקרו-סוויץ' (אפילו שבמקרה זה הוא גדול ומגושם). כשהדלת סגורה, לשונית המתכת שבולטת מצדה הפנימי לוחצת על פס שמשמש כמנוף מכני, אשר מפעיל את המתג וסוגר מעגל. מתג זה יכול לנתק את אספקת החשמל למנוע ו/או לגופי החימום, כך שאם משתמש כלשהו אינו זהיר ופותח את הדלת באמצע הפעולה, הנזק הפוטנציאלי לו ולמכשיר יהיה מינימלי.

 

מנגנון הסגירה של הדלת (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
מנגנון הסגירה של הדלת(צילום: עידו גנדל)

 

לשונית המתכת של הדלת, שמוצגת בתמונה הבאה, כוללת שיפוע בחלקה הקדמי (א). מנגנון הסגירה שבגוף המכשיר מציב מולה גליל מתכת אופקי דק שמסוגל לעלות ולרדת, ואשר נדחף למעלה כברירת מחדל באמצעות קפיץ. כשהדלת מתחילה להיסגר, השיפוע של הלשונית דוחק את הגליל כלפי מטה, עד שהשיפוע מסתיים בבת אחת, והגליל "קופץ" בחזרה למעלה ומתמקם בשקע מובנה (ב). זה מה שמשמיע את ה"קליק" הרם האופייני של דלתות כאלה. כעת לא ניתן לפתוח את הדלת במשיכה. לשם כך צריך ללחוץ על הכפתור הגדול, שבעזרת מנוף מתווך מושך את הגליל כלפי מטה (ראו סרטון בהמשך). הלשונית, ואיתה כל הדלת, משתחררות - והמיקרו-סוויץ' מפעיל די כוח כדי להדוף את הדלת מעט לכיוון המשתמש.

 

הלשונית של דלת המכשיר (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
הלשונית של דלת המכשיר(צילום: עידו גנדל)

 

למראית העין, המנגנון של אופה הלחם בתמונות תקין. הסיבה לאי-סגירת הדלת, שגרמה להשלכתו מלכתחילה, היא כנראה בעיה בצירי הדלת או בחיבור המנגנון: הגליל התרחק מדי מהדלת (או להיפך), ולא הצליח לעקוף את השיפוע של הלשונית ולהגיע לשקע שבה. קשה לדעת בוודאות, אחרי שכל המכשיר פורק באלימות בלתי-הפיכה. 

 

 

הלישה

בתוך תא האפיה יש שני גופי חימום קוורץ עליונים. המיכל ללחם נמצא למטה, על תושבת שהיא בעצם מתאם בין המנוע שבתנור לבין וו הלישה שבמיכל. גם התושבת הזו קשורה לסגירת הדלת: בליטה קטנה בדלת לוחצת על מנגנון שמרים את המתאם ומצמיד אותו למיכל. כשהדלת נפתחת, המתאם חוזר למקומו ומאפשר להוציא את המיכל עם הלחם בקלות.

 

@(copy_from_editor)@מתאם וו הלישה - שימו לב לזווית האלמנט הקרוב למצלמה  (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
@(copy_from_editor)@מתאם וו הלישה - שימו לב לזווית האלמנט הקרוב למצלמה (צילום: עידו גנדל)

 

מהצד השני של תחתית התנור, המתאם מחובר לגלגל שיניים גדול שמחובר – ברצועה – למנוע חשמלי ענק עם גלגל שיניים קטן יותר.

 

@(copy_from_editor)@התמסורת בצד התחתון של אופה הלחם (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
@(copy_from_editor)@התמסורת בצד התחתון של אופה הלחם(צילום: עידו גנדל)

 

לוח הבקרה של אופה הלחם הזה אלקטרוני: מאחורי הלחצנים החיצוניים הדקורטיביים מסתתרים שני מעגלים מודפסים – אחד לניהול אספקת החשמל (מזרם החילופין הביתי החזק לזרם הישר החלש והיציב שדרוש לרכיבים האלקטרוניים), ואחד ללוגיקה של האפייה. המעגל הלוגי כולל בעיקר מיקרו-בקר גדול, מסך LCD, לחצנים מהסוג הזול ביותר, ועוד מספר רכיבים צפויים בצדו השני (שאינו נראה בתמונה) – כגון גביש עבור השעון, סוללת גיבוי קטנה ורמקול זעיר לצפצוף כשהלחם מוכן.

 

המעגלים המודפסים שמאחורי הפאנל הקדמי (צילום: עידו גנדל) (צילום: עידו גנדל)
המעגלים המודפסים שמאחורי הפאנל הקדמי(צילום: עידו גנדל)

 

כל הדברים המעניינים באמת – תזמון תהליך האפיה והשליטה באלמנטים השונים של התנור – צרובים לתוך המיקרו-בקר, רחוק מהעין. זו ה"בעיה" המוכרת של כל המכשירים הדיגיטליים: מעבר לרמה המכנית ההכרחית, הכל מסתתר בתוך הג'וק השחור, ולנו הסקרנים אין מה לעשות עם זה: לא ללמוד ולא לשנות. לטעמי, כאן בדיוק טמונה החשיבות של מוצרים כמו הארדואינו, שמאפשרים גם למי שאינו עמוק בתוך התעשייה להבין ולהתנסות בצד הלוגי של הטכנולוגיה המודרנית. כל השטויות המגניבות שהחובבים בונים בעזרתו הן רק תופעת לוואי, וככה צריך להתייחס אליהן.

 

לסיום, רציתי לראות מה אפשר לעשות עם מסך ה-LCD של התנור. כמובן, זהו אינו מסך dot-matrix עם פיקסלים, אלא מסך מותאם עם מקטעים מוכנים-מראש לתצוגת זמן, פרמטרים של אפיה ("GRILL", "BREAD"...) וכדומה. הרגליים של המסך הזה אמנם מרווחות הרבה יותר מהפסים הדקיקים של המסכים המודרניים, אך עדיין צרות מכדי לחבר ל"מטריצה" סטנדרטית. לכן, הסתפקתי בסרטון הדגמה של אפקט מעניין – כאשר מצמידים רגליים של מסך כזה, או של אפילו נורית LED פשוטה, למלחם לוהט, הם מתנהגים ממש כאילו העבירו בהם זרם חשמלי. וזו השאלה עבורכם הפעם: למה זה קורה?

  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
וזה ראה ככה בסוף?
צילום: shutterstock
מומלצים