נוח - לא צדיק גדול. הלוואי עלינו
למרות שלא היה לו איזה ניצוץ יוצא דופן, על נוח נקראה פרשה בתורה ועל אבות האומה לא. מדוע? כי הוא מצא חן בעיני ה' - לא חשב בגדול, אלא התמקד במצווה אחת
נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו. כל זה יפה וטוב, לדורות של פעם, אולי, אבל היום מי רוצה להיות נוח?
נוח, כיום, זו כמעט מילת גנאי. נוח זה בינוני, לא משהו מיוחד או ייחודי. נוח זה מונח שטומן בחובו איזו פשרה. משהו שלא מימש את מלוא הפוטנציאל שלו, או שכבר מזמן עברו ימי תהילתו. נוח זה דבר שהיה יכול להיות מוצלח יותר, אבל כרגע "זה מה יש". נוח זה משהו שאנחנו בוחרים בו כשאנחנו רוצים לפשוט מעלינו חלק בנו שחשוב לנו שיחשבו עלינו. נוח זה נעלי בית וטרנינג. נוח זה משהו נעים ומנחם שאנחנו מפנטזים לשקוע לתוכו, אבל רק אחרי שיצא ממנו קצת מהאוויר, אחרי שהתרכך משימוש.
>>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<<
אנחנו מזמן לא מעריכים "נוח", לא באמת. על סדר היום עומדים לנגד עינינו תכונות ודברים חשובים יותר. אנחנו מבחינתנו כבר מזמן ויתרנו על נוח. הג'ינס לא נוח, נעלי העקב אינן נוחות, אולי רק בלונדון הייאוש נעשה יותר נוח. וכשלרובנו נדרשת הבחירה, אנחנו בלי לחשוב פעמיים מוותרים על הקרוקס והפיג'מה, ובוחרים בסקיני ג'ינס ונעלי העקב. ואם בכל זאת לא ויתרנו עליו לחלוטין, נוח בוודאי הוא יספק אותנו, ולא נתפשר עליו מלכתחילה.
האוטו או ספה שלי, אותם אני רוצה נוחים - אבל לא רק, אלא גם...
נוח.
נוח היה צדיק, שמעידה עליו התורה שהיה אחד הצדיקים אם לא ה..., הוא זה שהציל את כל האנושות מזעמו של ה'. הוא זה שבמשך 120 שנה היה על תקן פועל בניין, שלעגו לו שכניו הרשעים, הוא זה שהאכיל את כל החיות ופינה את הצרכים שלהם. הוא זה שאנחנו צאצאים של אחד מבניו.
לא רבים עם הפלסטינים על נוח
אז איך ייתכן שאחרי כל אלו, נוח אינו נחשב כאחד משלושת אבותינו? איך זה שאין התנחלויות סביב מקום קבורתו, ריבים עם הפלסטינים על מקום עצירת התיבה, ואין עולים להשתטח על קברו אלפים בהילולתו?
מכיוון שהוא נוח, כשמו כן הוא, לא פחות ולא יותר. היו לו את מעלותיו, שבזכותן הוא זכה לגילוי ולדיבור השם יתברך (הלוואי עלי, לוקחת את זה בשתי ידיים!), אבל משהו בו היה חסר, איזה ניצוץ ייחודי שיהפוך אותו לאברהם אבינו, משה רבנו או דוד המלך. וכל מהלכיו על היותו תמים, שלם עם ה', כל אלו יחד לא הספיקו כדי להיחרט כמקים האומה. גם כאשר נכתב עליו שהיה צדיק הדור, אלא רש"י מפרש שאילו היה חי בדורו של אברהם אבינו, הוא לא היה נחשב לכלום.
איני באה להוציא את דיבתו של נוח, או לדבר בגנותו. נהפוך הוא. יש בנוח מסר גדול לכולנו, שהרי הוא, מכל מקימי אומתנו, הוא שזוכה שעל שמו תיקרא פרשה. מדוע? כי נוח מצא חן בעיני השם.
נאמר בתורה שנוח מצא חן. ומה זה אומר? נוח זכה ומצא את התועלת לבני האדם שניתן להפיק מעשיית מצווה אחת. אחת
בלבד. וזו משכה עליו חוט של חסד.
נוח מצא את השיטה. הוא התנהל בענווה. שאיפתו לא הייתה לשמיים, ששמו ייחרט בפנתיאון הענקים, אלא שאיפתו הייתה לשם שמיים. בענווה. בנחת. במצווה אחת.
דרכו הייחודית האירה אותו באור יקרות אל מול דור שלם. ברגע האמת, ה' בחר בו בזכות הידיעה שיש לו על מי לסמוך. ברגע המשבר, כשהעולם היה על סף כליה, ה' היה צריך שליח שקט תמים ונוח, שימלא את ציוויו ושינחם אותו על חורבן עולמו שברא.