ביבי ושלי בדרך ליוון וספרד

לא צריך לחכות לתשדירי הבחירות של הליכוד על מנת לדעת מה יאמר ראש הממשלה. הרי הוא אומר את זה כבר מתחילת הקדנציה שלו: "איראן, ספרד, יוון". האמת, זו סיסמה יפה ואפילו מתחרזת, אבל עלינו היא לא צריכה לעבוד.

לאורך הקדנציה הארוכה של הממשלה הזו, עם ישראל הרים את ראשו בשתי הזדמנויות על מנת לדרוש את הצדק המגיע לו, ואלו היו שתי הפעמים היחידות שהצליחו לטלטל, ולו במעט, את ממשלתו של נתניהו. הראשונה, בקיץ שעבר, בדרישה לצדק חברתי, והשנייה, בקיץ האחרון, בדרישה לשוויון בשירות. שתי הדרישות הללו מתחברות לכדי דרישה אחת פשוטה ובסיסית כל כך: דאגה לאדם העובד, המפרנס, למעמד הביניים ולמעמד הנמוך והיצרני שמשרת ועובד ומשלם מסים, שנשחק עד דק ולא מצליח לסיים את החודש, בזמן שהממשלה דואגת לסקטורים מקורבים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

זה הביטחון, טמבל / זיו תדהר

איך משיגים עצמאות לאומית בהשתלת איברים? / יעקב (ג'יי) לביא

בזמן שהיינו במילואים, או בעבודה, או במס הכנסה, הוציאה ממשלת ישראל עוד ועוד כסף על הטבות בדיור למשפחות ברוכות ילדים שאינן מפרנסות, על סבסוד מסגרות חינוך בהן לא לומדים לימודי ליבה ועל הנצחת ההתבדלות וחוסר ההשתלבות בתעסוקה של רוב המגזר החרדי. מלים לחוד ומעשים לחוד.

מבין 139 ההמלצות שוועדת טרכטנברג המליצה, אותן המלצות שראש הממשלה אמר שהוא "מאמץ במלואן", אתם יכולים לנחש לבד אלו המלצות לא רק שלא יושמו, אלא אפילו לא אומצו בפועל בממשלה. נכון, אלה ההמלצות שבהן הממשלה נדרשת להפעיל אמצעים לשילוב חרדים בתעסוקה והשכלה אקדמית, לצד קיצוצים תקציביים במסגרות המנציחות את המצב הקיים.

לצד המלצות אלו שאפילו לא אומצו, עיוותה ממשלתו של נתניהו את ההמלצות בנושא הדיור לטובת הציבור שאיננו ממצה את כושר השתכרותו, כך שבפועל תוכנית כמו "מחיר למשתכן" תמשיך להיות לא רלוונטית לזוג צעיר ועובד ללא מספר רב של ילדים, וזה עוד לפני שמדברים על הנחות מופלגות בארנונה, של עד 90%, למשפחות שאינן מנסות להתפרנס בכבוד, או סבסוד עמוק של משכתנאות על ידי המדינה למשפחות הללו על חשבון משפחות יצרניות עם מעט ילדים. בקיצור, חלום רכישת הדירה יישאר על הנייר.

מנציחים את הפערים

מהממשלה הנוכחית כבר אין לי ציפיות שתתמודד עם הבעיה הזו. הספיקו לי ההיתולים של ועדת טרכטנברג, ועדת פלסנר ועוד ועדות שבוודאי עוד יוקמו וימוסמסו ברגע. אבל איפה האלטרנטיבה? איפה הזעקה של יחימוביץ' והסוציאל-דמוקרטיים? האם היא סבורה שטוב לישראל שרק מעטים עובדים ומשרתים, מה שפוגע בסולידריות החברתית ואפילו מקטין את הכנסות המדינה ממסים במיליארדים רבים ומסנדל את היכולת של הממשלה לספק שירותים חברתיים נאותים?

יחימוביץ' והעבודה השיקו בשבוע שעבר קמפיין שלטי חוצות, שמנסה לקשר בין המחאה החברתית לבין הצבעה למפלגת העבודה. לא ראיתי שם, וכנראה שלא אראה, התייחסות לסוגיית חוסר השירות והתעסוקה של החרדים. וחבל. כי אותה מדינת רווחה שכולנו רוצים שתקום במהרה בימינו לא תקום ולא תהיה כשרבים כל כך אינם עובדים ולא מנסים לעבוד. ביבי אוהב לדבר על ספרד ועל יוון, אבל הוא ויחימוביץ' נופלים בדיוק בנקודה הזו. על-פי נתוני הבנק העולמי, ב-2010 אחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בישראל עמד על 57%. בכל אותן מדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהן ההשתתפות הייתה משמעותית גבוהה יותר: שבדיה - 64%, נורבגיה - 66%, הולנד - 65%, ניו זילנד - 68% הן רק כמה דוגמאות. ספרד? 59%. יוון? 55%. הנקודה ברורה, לא?

חוסר התמודדות עם הסוגיה הקריטית הזו של שיפור הרווחה של המעמד היצרני תוך תמרוץ מאסיבי של עוד אוכלוסיות שאינן עובדות להיכנס לשוק התעסוקה, ינציח את הפערים החברתיים, יקטין את היכולת של הממשלה להקל על מעמד הביניים, ובסופו של דבר ידרדר אותנו בדיוק לנקודה בה אנחנו כל כך חוששים להיות.

אז אולי צודק נתניהו כשהוא אומר: "יוון וספרד, ספרד ויוון". רק שהוא לא מבין שהוא חלק מהבעיה.

מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים, תנועת "התעוררות".

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il