שתף קטע נבחר
 

וצדק לכל: הכוכב העצום חוזר

יום שישי לפנות בוקר זה זמן מושלם לצפייה בכוכב צדק ומשקפת שדה מספיקה כדי לראות אותו ואת ארבעת ירחיו הגדולים. וגם: הסופה הגדולה סנדי מתגמדת לנוכח הסופה שמתחוללת על הכוכב מאות שנים

מי שמביט לכוון מזרח בשעות הלילה המוקדמות, אינו יכול שלא להבחין בכוכב זוהר, שלעצמת אורו אין מתחרים, למעט הירח. למי שבכל זאת מתקשה, תימצא הזדמנות בלילה שבין ה-1 ל-2 בנובמבר (בין חמישי לשישי השבוע) שבו יחלוף הירח הכמעט מלא כמעלת קשת אחת דרומית לכוכב הלכת צדק. קוטרו הזוויתי של הירח הוא כחצי מעלת קשת, ולכן התקבצות זו תהיה קרובה מאוד. שיאה של ההתקבצות יהיה לפנות בוקר יום שישי בשעה 3, כך שבשעות הערב של יום חמישי הירח יהיה מעט רחוק יותר, מערבית לצדק, כשהוא אט אט נע מזרחה לכיוון צדק.

 

 

 (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
(צילום: Gettyimages)

 

צדק מצוי השנה בקבוצת שור. ראשו של השור נראה כמשולש, שקודקודו פונה מערבה ואילו בסיסו פונה לכיוון צדק. קודקודו הדרום מזרחי של המשולש הוא הכוכב הבהיר אלדברן, הזוהר בגונו הכתום-אדום. זהו כוכב ענק, שקוטרו גדול מקוטרה של השמש פי 65, הזוהר בעצמה של כ-150 שמשות ומצוי במרחק של 65 שנות אור מאיתנו. יתר כוכבי המשולש מוכרים גם בשמם האחר – ההיאדות. על פי רוב, כוכבים המצויים בקבוצת כוכבים מסוימת נראים לנו כאילו הם מצויים באותו מקום בשמים, אולם בפועל, מרחקם של כוכבים אלה מאיתנו שונה, לעתים עד מאוד, ואנו רואים רק את ההיטל של מקומם על כיפת השמים.

 

צביר היאדות לעומת זאת הוא צביר אמיתי של כוכבים, שבו הכוכבים אכן קשורים זה לזה. זהו אחד מצבירי הכוכבים הקרובים למערכת השמש ומרחקו נאמד בכ-150 שנות אור. הצביר מונה כמה מאות כוכבים וגילו מוערך בכ-600 מיליון שנים "בלבד" (ביחס לשמש שגילה הוא כ-5 מיליארד שנים). סריקה במשקפת שדה תגלה כמה עשרות כוכבים בצביר, כאשר כמה מהכוכבים הבהירים הנראים בעין המצויים על צלעות המשולש הם כוכבים כפולים הנראים גם בעין.

 

אם נביט מעט צפונה למשולש היאדות נראה קבוצה קטנה שמונה 6 כוכבים שבמבט ראשון נראית כעננה וצורתם של כוכביה מזכירים את הדובה הקטנה. היא מציינת את כתפו של השור ושמה העברי המקובל הוא כימה. ביוונית היא קרויה על שם הפליאדות, 7 האחיות החורגות של שבעת ההיאדות, בנותיו של אטלס. שמה היפני הוא המוכר יותר והוא סובארו, כאשר צורת הצביר היא הסמל של מכוניות אלה. גם הפליאדות הן צביר כוכבים. בעין נראות רק 6 מהן (בעבר נראו 7 כוכבים) ומבט במשקפת יגלה כמה עשרות. גם בטלסקופים קטנים אפשר לראות כמה עשרות כוכבים, אם כי רצוי להשתמש בהגדלה קטנה, כדי לא לאבד מיופיו של הצביר.

 

 צביר הפליאדות מונה כ-250 כוכבים ומרחקו מאיתנו 370 שנות אור. גילו מוקדם יותר מגילו של צביר הפליאדות ומוערך בכ-60 מיליון שנה בלבד. בצילומים או בצפייה בטלסקופים במקומות חשוכים, אפשר לראות הילות סביב הכוכבים הבהירים בצביר, אלו הן ערפיליות גז ואבק האופפים את כוכבי הצביר. ייתכן ואלו ערפיליות שנותרו מיצירת הצביר או שמדובר בערפילית שהצביר עובר דרכה כעת.

 

צדק עצמו הוא אובייקט מצוין לצפייה במשקפות ובטלסקופים. מבט במשקפת שדה יראה את ארבעת ירחיו הגדולים, הקרויים גם הירחים הגליליאניים, על שם גלילאו גליליי שצפה בהם לראושנה. הירחים משנים את מיקומם ביחס לצדק. מבט בטלסקופ יראה את חגורות העננים של צדק וכן, מדי פעם, צל שאחד הירחים מטיל על צדק עת הוא חולף בינו לבין השמש. צדק הוא הגדול בכוכבי הלכת במערכת השמש וביחס לכדור הארץ הוא יכול להיקרא בקלות ענק – קוטרו גדול פי 10 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1000. אולם, למרות גודלו העצום, הוא משלים סיבוב סביב צירו אחת ל-10 שעות בלבד.

 

לצדק עוד עשרות ירחים קטנים. מי שיעקוב אחר צדק מדי לילה יוכל לראות כיצד הוא נע ביחס לכוכבי השבת, כאשר אלדברן הכתום יכול לשמש כנקודת ציון טובה לשם כך.

 

צדק בהתקבצות עם כוכב חמה ומאדים (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
צדק בהתקבצות עם כוכב חמה ומאדים(צילום: Gettyimages)

 

ואין כמו ההשוואה הבאה בכדי להמחיש את גודלו ועצמתו של הענק בכוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. כולנו צפינו בהוריקן סינדי שהיכה השבוע בחופי ארה"ב. על צדק משתוללת מזה כמה מאות שנים לפחות סופת הוריקן הקרויה – הכתם האדום הגדול. סופה זו נצפתה לראשונה ממחצית המאה ה-17 ומאז היא נצפית ברציפות. זו מערבולת ענקית, שקוטרה גדול פי שלוש מקוטרו של כדור הארץ (לשם השוואה, קוטרה של סינדי היה יוצא דופן – כ-1500 ק"מ) ואפשר לראותה גם בטלסקופ חובבים בינוני. המערבולת משלימה סיבוב אחד (היא סבה נגד כיוון השעון) אחת ל-6 ימים בקירוב, כך שמהירות הרוחות בשפתה מגיעה לכמעט 1000 ק"מ בשעה. כמו כן, אפשר לראות על פני צדק מערבולות קטנות יותר שקוטרן "רק" כמה אלפי ק"מ ומהירות הרוחות הנורמלית שעל פניו מגיעה לכמה מאות ק"מ לשעה.

 

מידע נוסף על ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet .

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צדק מקרוב. צילום הדמיה
צילום: shutterstock
מומלצים