בעל הבית השתגע: מרק אדום ללא בשר

אתם שמכירים אותי היטב כבר יודעים שאני אוהב להיות בבית, ממש כדברי השיר. חולה על השגרה שלי ואוהב לאכול באותם המקומות כך, אתה יודע בדיוק על מה אתה משלם ואיזו תמורה תקבל. אני לא ממש אוהב הפתעות פשוט כי לרוב הן לא טובות. מצד שני אני גם אוהב לנסוע, לטייל ולנסות מזלי במקומות אוכל חדשים. איך זה מסתדר -  מי יודע, אולי למר זיגמונד פרויד הפתרונות.

עוד בערוץ האוכל:

מלאה בכל טוב: קדירת עוף ופירות יבשים

 פתאום שמענו בום

הבת דודה האיטלקייה של ממליגה: מתכוני פולנטה

תרופת קסם. ברנדי(צילום: טל שקד)

וכך אני יושב ספון בכורסתי, אווירת סוף השבוע בפתח ושקט שורר בבית. מוזיקה חרישית מתנגנת ברקע וכוס קפה מחוזק במעט ברנדי נח בידי (איני יודע מי המציא את התאוריה שברנדי טוב נגד הצטננות אבל, זה עובד. שבוע ימים, בקבוק ברנדי ושבוע ימים שאני כבר לא מצונן). אידיליה. חלומו של כל גבר מעל גיל חמישים.

הגברת פוסעת פנימה מביטה בי ושואלת: "אולי ניסע לטייל בסופ״ש?", אני מחזיר לה מבט עייף ועונה: "עם מנוף לא יזיזו אותי עכשיו".

"אתה מתכוון בגלל המשקל?", היא עוקצת בשאלה ויוצאת מהחדר. אחרי כשעה השפעת תרופת הפלא נגד ההצטננות מתחילה לפוג ויצר ההרפתקנות שלי מתחיל להתעורר. התנערתי מהשקט ומהעייפות ואמרתי לגברת בספונטניות: ״מתאים לי, קדימה לצפון״.

יום שישי, שעת ערב מוקדמת. העיר נהריה קידמה את פנינו בשלל מעקות מתכת לבנים ועם טיילת דרומית חדשה ומרשימה. טיול נעים של ערב והרעב כבר מתחיל לתקוף. אנחנו מגיעים למסעדה שממוקמת בתחנת דלק בשם "רוסטי". המקום מהווה הפתעה נעימה, מסעדה לא מתיימרת עם שירות חייכני ואדיב. 

צלוי פריך וטעים. עוף עם תפו"א(צילום: רפי אהרונוביץ' )

ברקע יש מתקן רוטיסרי שחור, ממש כמו בצרפת, בו נצלו עופות שזופים. במבט ראשון המקום נראה כמזנון עופות בגריל ותו לא. לא שאני מזלזל בז'אנר - בייחוד אם עושים אותו טוב אבל, מבט נוסף בתפריט מגלה שיש כאן משהו מעבר לזה. התחלנו עם ״מסבחה״ מבשר טלה קצוץ מתובלת היטב ומוגשת על חציל קלוי ומעל הכל, נגיעות של טחינה. מנה מעולה מאוד ובלתי צפויה. בהחלט הברקה.

אכלנו חצי עוף צלוי במתקן המשובח וכאן בפירוש אין חוכמות - מתקן טוב מביא לתוצאות טובות כלומר, עופות טובים. המרינדה הייתה טובה והתוצאה בהתאם, העוף היה פריך ועסיסי עם תוספת של תפוחי אדמה אפויים. זה מסוג העופות שהייתי שמח לקחת גם בטייק אוויי הביתה. בנוסף, אכלנו גם מנה של אסאדו עם ירקות שורש ממתקן הרוטיסרי, שספגו שם שפע של טעמים. מנה חורפית פשוטה וטובה וכל זה הוגש עם סלט ירקות טרי ורוטב הבית שהוא רוטב חלפיניו, שהחמיא הן לעוף והן לבשר.

עם נגיעות טחינה(צילום: רפי אהרונוביץ' )

בשבת בבוקר אנחנו מגיעים לשוק תרשיחא. בין דוכני הבגדים של השוק, מסתתרים ממתקי "אבו ג'ימי", שם אין כמות מוגזמת של סירופ סוכר, שלרוב בא לכפר על טריות וטעם חלשים. צלחת קטנה, קפה אמיתי וממשיכים בדרך.

בסוף השוק שמאלה, אנחנו מגיעים לחומוס אלחייט שאליו אני הולך בייחוד בשביל החציל הקלוי בטחינה. החציל הזה הוא פשוט מאכל האלים. טעים פחד.

ושלא תחשבו שפיספסנו את החומוס(צילום: רפי אהרונוביץ' )

ממשיכים בטיול! אנו נתקלים בגלידה איטלקית משובחת, בשם "בוז'ה", שממוקמת בתחילת השוק. גלידה אוורירית, בסגנון הגלידה של פעם ואני שואל אתכם - איך אפשר להמשיך בלי כדור מעורב של חלבה ושוקולד מנטה.

יום ראשון בבוקר אנחנו מגיעים לכפר ורדים, למתחם שנקרא "מארג". וכן, גם הקפה שאליו היו מועדות פנינו קוראים מארג והוא נועד לשלב בין אנשים לבין אומנות וקפה. הקומפלקס ממוקם בתוך נוף גלילי מרהיב וכולל סדנאות יוצרים, גלרית מכירות, אולם ארועים ומסעדה. 

כאמור, ישבנו בבית הקפה, מוקפים בנוף גלילי מרשים ואוויר הרים מרענן. כבר ביקרתי במקומות מהסוג הזה, וחשוב לציין שאפילו שהרעיון שעומד מאחורי המתחם הוא נפלא (המתחם מציע שלל פתרונות עבור אנשים עם צרכים מיוחדים), אני לא עושה הנחות עקב הקונספט. זאת הייתה ארוחת בוקר טובה ואפילו מאוד. לפי רמת הבישול והמטבח, הייתי שמח לאכול שם בהזדמנות גם ארוחת צהריים וערב.

טעים, אפילו שאין בזה בשר(צילום: רפי אהרונוביץ' )

התחלתי עם סלט פטוש בגירסה שלהם במקום פיתות קרועות היו קוביות של טורטייה פריכה. היה טרי ורענן (בהסתייגותי הרגילה - המלפפונים היו חתוכים במנדולינה. שהיא לדעתי אוייבת הירקות מספר אחת). שתינו קפה מצויין וחלקנו ארוחת בוקר עשירה החל מהלחם הממרחים. סלט הטונה, הגבינה, הזיתים, הלבנה, הפילפל הקלוי והסלט המצורף שהיה רענן והכיל גם פיטריות טריות, הביצים ואפילו צלחת עוגיות הקינוח - הכל היה פשוט אבל עשוי מחומרי גלם מעולים. טרי וטעים.

ממול, טעמנו קצת ממנת מוזלי עשירה עם עיטורי פירות שהייתה מרשים בטריות וכן, הייתה גם רוח של יום שמש חורפי לכן אצטט משפט משיר שמופיע בתפריט: "אך יש לי המון סימנים שכאן הרוח עברה". על השיר חתומה לאה נאור. בקיצור, רישמו לפניכם, קפה מארג בכפר ורדים. שווה ביקור.

מוזלי מקושט(צילום: רפי אהרונוביץ' )

עייפים אך מפוצצים, חזרנו הביתה. מעניין, איך שחזרתי חזר גם הצינון. מזגתי כוס מתרופת הפלא וחזרתי לתנוחה שבה אני הכי מפורסם - על הכורסא. האידיליה לא נמשכה זמן רב. אזעקת "חברים בדרך", הושמעה בסלולרי וזה לא תרגיל, אמרה הגברת, זאת אזעקת אמת. אט אט קמתי מהכורסא מחזיק את הספל עם התרופה בידי, עוד לגימה ומבשלים.

מרק עגבניות דגים ואורז

זהו מרק שאינו מכיל ציר דגים וטעם העגבניות המתקתק והפיקנטי מורגש בו היטב לכן, גם עבור אלו שאינם חובבים מובהקים של דגים - מדובר במנה מנצחת. 

טיפ: המרק יראה מרשים במיוחד עם תוספת קלה בהגשה של כף יוגורט או שמנת, ומעט ירק ושמן זית טרי.

המרכיבים (ל-6 מנות):

2 דגים מפולטים בגודל בינוני (אני השתמשתי בלברק) כל פילה חתוך לשלוש

3 בצלים קצוצים דק

3 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

3 שיני שום כתושות

שמן זית לטיגון

1 קופסא רסק עגבניות (100 גרם)

2 קופסאות עגבניות מרוסקות ( של 400 גרם)

2 עגבניות טריות מגוררות גס

10 כוסות מים

3 כפות סוכר חום

1/2 כפית אבקת קארי

כוס אורז

כפית פפריקה חריפה

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אדום ומשגע. מרק דגים ועגבניות פיקנטי(צילום: shutterstock)

אופן הכנה:

1. בסיר גדול, מחממים את השמן. כשהוא חם מוסיפים את הבצל הקצוץ השום והגזר ומטגנים עד שמזהיב. מוסיפים את העגבניות המרוסקות (מהקופסא), רסק העגבניות, העגבניות המגוררות והמים ומערבבים. מוסיפים את הסוכר, המלח, הפלפל, הקארי והפפריקה. מערבבים הכל יחד ומביאים לרתיחה.
2. מוסיפים את האורז ומערבבים. מוסיפים את הדגים וסוגרים את המכסה. מבשלים על אש נמוכה מאוד במשך כ-40 דקות. מדי פעם בוחשים בעדינות על מנת לפזר את האורז (שלא ידבק). יש להקפיד ולהיזהר שלא לפרק את הדגים.
3. לקראת ההגשה בצלחת אפשר להוסיף שפע ירק טרי כגון: טרגון, בזיליקום או כוסברה ורצוי בכל צלחת להניח כף של יוגורט כבשים ולצקת מעל מעט שמן זית טרי.
   

מסעדת "רוסטי" נהריה - טלפון: 04-8708004

"קפה מארג" כפר ורדים - טלפון: 049973259

לאתר של רפי אהרונוביץ ' מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר .