העיתונאית עפרה אליגון הלכה לעולמה

היום (א') הלכה לעולמה הסופרת והעיתונאית עפרה אליגון בגיל 91. עפרה אליגון היא אמא של המלחינה והפזמונאית תלמה אליגון-רוז, וסבתה של הזמרת אביגיל רוז. הלוויתה תתקיים מחר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב ב-14:30.

עפרה אליגון נולדה בפולין בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה. עלתה לארץ ב-1933, ובילדותה כתבה בעיתוני הנוער של טרום קום המדינה. בהמשך ערכה את העיתון "דבר הפועלת". במשך שנים כתבה ב"דבר", וכן ב"מעריב", וזכורה בעיקר בזכות טורה השבועי "בינינו", שכתבה בעיתון במשך 25 שנה, מ-1960 ועד 1985.

אליגון היתה הכתבת הצבאית - האישה הראשונה, ובלשונה "כתבת צבאית מטעם עצמה" -

שליוותה את הלוחמים בשדה הקרב ברבות ממלחמות ישראל. גם שנים לאחר שירותה הצבאי, נהגה לנסוע לבדה בשטחים הכבושים, וראיינה לא פעם את ראשי הערים הערביות ומנהיגיהם. את רשמיה ממלחמת לבנון הראשונה כתבה בסיפור "סוף עונת הדובדבנים" שגם הופק לסרט.

במסגרת פעילותה העיתונאית, פיתחה את סגנון הטורים האישיים בארץ ופעלה על בסיס עקרונות ה"ניו-ג'ורנליזם", שכלל כתיבה אישית סובייקטיבית. כמו כן, היתה מכתבות האופנה הראשונות בארץ. בין מרואייניה לאורך השנים, ניתן למצוא את יצחק בשביס זינגר, ארתור רובינשטיין, יצחק רבין, לוי אשכול, פנחס ספיר, חנה רובינא, ארתור מילר ועוד.

במסגרת פעילותה הספרותית כתבה עם רחל ינאית בן-צבי את סיפור חייה "אנו עולים", ותירגמה שירים יידיים, ביניהם את יצירתו של אברהם סוצקבר. בהמשך הקימו עם אברהם יצחק לרנר, קרן לקידום התרבות היידית בזירת המחקר והספרות, שפעלה עד 2001. מבין הספרים שכתבה: "מספר אחת נפגע" - סיפור חייו של הטייס סרן ארנון לבנת, "צימוקים ושקדים מרים" - קובץ סיפורים פרי עטה, ו"כשאמא ואבא היו ילדים" - קובץ סיפורים לילדים ולנוער.