רואים כוכבים: השמיים של 2013
על השביט החדש שהתגלה, מטרות המטאורים הקבועים, ליקוי המאורות ועוד. וגם: בואו להוריד בחינם את הספר האסטרונומי החדש ואת לוח השנה האסטרונומי. כתבה חובה למביטים לשחקים
שנה חדשה, שמיים חדשים: בטור זה נציין כמה מהתופעות האסטרונומיות הבולטות הצפויות לנו בשנת 2013. את רובן המכריע אפשר יהיה לראות בעין, ללא סיוע של טלסקופים או משקפות. כמעט כולן, הן תופעות שייראו מישראל.
שנת השביטים
האירוע החשוב ביותר בשנת 2013 צפוי להיות הופעתם של שני שביטים, שאחד מהם לפחות, שביט ISON, אמור להיות אחד השביטים הבהירים ביותר בעשורים האחרונים. דווקא בנושא זה, הוודאות אינה מוחלטת. אנו יודעים לחשב את מסלולם של שביטים בדיוק נמרץ, אבל בהיותם של אלה גופים העשויים בעיקר קרח מים הכולא בתוכו גזים ואבק, התנהגותם בהתקרבם לשמש אינה ניתנת לחישוב מדויק. כאשר הם מתקרבים לשמש, חום השמש מנדף את הקרח על פניהם והגזים הכלואים בקרח משתחררים ויוצרים את ההילה וזנב השביט המרהיב.השביט הראשון שיגיע לקרבה גדולה בשנת 2013, הוא השביט Panstarrs C/2011 L4. שביט זה יחלוף בפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) ב-11 במרס, 2013, שעה 5:29 שעון ישראל, במרחק של כ-45 מיליון ק"מ. אף-על-פי שבהשוואה לשביט ISON הצפוי בנובמבר מרחק זה גדול בהרבה, עדיין זו קרבה גדולה לשמש וצפוי לנו מחזה מרהיב בבקרים ובערבים סביב הפריהליון שאז יהיה אפשר לצפות בשביט בעין או במשקפת שדה. השביט ייראה בשעות הבוקר לפני הפריהליון ובשעות הערב לאחר הפריהליון. שביט זה יגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ ב-5 למרס ומרחקו מאיתנו יהיה כ-164 מיליון ק"מ.
בא לשכונה בחור חדש
מה שעשוי להיות שביט העשור התגלה ב-21 בספטמבר על ידי שני חובבים – ויטלי נבסקי וארטיום נובישונוק. השניים חברים ב- ISON – האיחוד הבינלאומי המדעי האופטי, שבין היתר מנטר פסולת חלל. השביט החדש ייקרא על שם האיגוד – שביט ISON.
השביט החדש מצוי כרגע במרחק של כמה מאות מיליוני ק"מ מהשמש ומכדור הארץ והוא יתקרב אל השמש למרחק של 1.5 מיליון ק"מ בלבד (מרחק הזהה כמעט לקוטר השמש) ב-29 בנובמבר 2013 בשעה 00:15. השביט יגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-27 בדצמבר, אז יהיה במרחק של כ-63 מיליון ק"מ מאתנו. השביט אינו שביט מחזורי והוא ינוע סמוך לשמש שמש ואם לא ייפול עליה וישרוד את המעבר הקרוב אליה, הוא יצא ממערכת השמש עד לבלי שוב או שינוע סביבה במסלול מוארך בזמן מחזור של מאות אלפי שנים. מסיבה כזו הוא צוין באות C, בה מצוינים שביטים ללא זמן מחזור קבוע או זמן מחזור ידוע ושמו המלא C/2012 S1 ISON. השביט, שכרגע נראה ככתם ערפילי חיוור רק בצילומים, יבצע את ההופעה המרשימה שלו בשלהי חודש נובמבר 2013, כשנה מהיום.
בגלל קרבתו היתרה לשמש בשלהי נובמבר, השביט עתיד להיראות בעין, כאשר עצמת אורו זהה לעצמת אורו של חרמש ירח בן יומו. (פי 10 מעצמת אורו של כוכב הלכת נוגה, הנראה בימים אלה טרם זריחת החמה בשמי המזרח) עקב הוא יהיה קרוב מדי לשמש ויש רק לקוות שזנבו יהיה ארוך מספיק כדי להתרומם לגובה רב מעל האופק כדי שיהיה אפשר להבחין בו על רקע שמי הדמדומים. הפעם האחרונה שבה ביקר שביט כה בהיר הייתה בחודש ינואר 2007, כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום מישראל ומיד לאחר השקיעה, ונצפה במלוא הדרו מחצי כדור הארץ הדרומי. שביט ISON אמור להיראות היטב מישראל בשמי המערב הן בשמי הערב והן בשמי הבוקר.
ליקויי מאורות
בגזרה של ליקויי המאורות, אין בשורה מיוחדת לצופים מישראל. בשנת 2013 ייראו מישראל שני ליקויי ירח וליקוי חמה אחד. כמו כן, יתרחש בחודש מאי ליקוי טבעתי (שלא ייראה מישראל) שילווה בשני ליקויי ירח שייראו שבועיים לפניו ושבועיים אחריו.
ב-25 באפריל ייראה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי ייראה מישראל בכל שלביו. ליקוי זה יהיה חלקי מאוד ורק חלק קטן וזניח מקוטר הירח (1.5%) יהיה בתוך איזור הצל המלא בשיא הליקוי.
ב-10 במאי יתרחש ליקוי חמה טבעתי. ליקוי זה ששיאו יהיה בשעה 0:26 שעון עולמי, לא ייראה כלל מישראל אלא ממערב הודו סין, אוסטרליה והאוקיינוס השקט.
ב-18 באוקטובר יתרחש ליקוי ירח חצי צל שייראה מישראל בכל שלביו, אלא שבליקויים מסוג זה, בהם הירח נכנס רק לאיזור הצל החלקי המטיל כדור הארץ, הירידה באורו של הירח זניחה וקשה להבחין בה בעין, למעט אפלוליות מזערית בשיא הליקוי.
ב-3 בנובמבר יתרחש ליקוי חמה היברידי. ליקוי חמה זה יתחיל ויסתיים כליקוי מלא ובאמצעו יהיה ליקוי טבעתי. כל זאת, בשל השינויים הקטנים במרחק שבין פני כדור הארץ לירח במשך הליקוי המיוחד הזה, שבו גודלו הזוויתי של הירח זהה בדיוק לזה של השמש. בישראל ייראה ליקוי חמה חלקי בלבד של כ-13% מקוטר השמש שיסתיים לקראת שקיעת החמה. הליקוי ייראה במערב ארה"ב, חלקה הצפוני של יבשת דרום אמריקה, מרכז האוקיינוס האטלנטי, רובה של אפריקה, דרום אירופה, טורקיה והמזרח התיכון. הליקוי המלא יחל כליקוי טבעתי מזרחה מהחוף המזרחי של ארה"ב, יהפוך לליקוי מלא מדרום לאזור חוף השנהב ויחזור להיות ליקוי טבעתי במרכז אפריקה עד סוף הליקוי המלא.
מטרות מטאורים
מטרות מטאורים הם מחזוריים ולמעשה חוזרים על עצמם סביב אותם תאריכים מדי שנה. מדי שנה עשוי להיות שינוי בקצב המטר, שלעתים משתנה בצורה חדה ובשעת השיא וכן במצב הירח, שעלול להפריע לצפייה במטר. להלן רשימת מטרי המטאורים העשירים המומלצים לשנת 2013, בהם הירח לא יפריע לצפייה במטר:
המטר הקרוב ביותר הוא מטר הקואדרנטידים, ששיאו צפוי ב-4 בינואר, אלא שהירח יהיה לאחר המילוא ויזרח לקראת חצות. בשיא המטר צפויים כ-120 מטאורים בשעה.
מטר אטא אקווארידים – מטר עשיר למדי שייראה סביב ה-6 במאי, הירח יהיה במולדו ולא יפריע.
מטר הפרסאידים – המטר הקלאסי של חודש אוגוסט ייראה ב-12 באוגוסט, כאשר הירח שישקע בשעה 10 בערב לא יפריע לצפייה במטר, שבשיאו צפויים כ-100 מטאורים בשעה.
מטר הדרקונידים – זהו מטר ששיאו ב-8 באוקטובר והשנה הירח יהיה סמוך למולד ואורו לא יפריע. בשיא המטר צפוי קצב של כ-20 מטאורים בשעה.
התכסויות כוכבים בירח
הירח, בתנועתו על כיפת השמים, עשוי לעבור ביננו לבין עצם רחוק יותר – כוכב לכת או כוכב שבת. במקרה זה תיראה התכסות. כיוון שעצמת אורו של הירח גדולה ומעיבה על אורם של הכוכבים, אנו נוהגים לציין את התופעה המתרחשת על שוליו המוצלים של הירח הנע ממערב למזרח – לפני המילוא השולים המוצלים מצויים בצד המזרחי של הירח, ולכן נראה את ההתכסות והיעלמות הכוכב מאחורי השולים הכהים. לאחר המולד, השולים הם במערבו של הירח ואז נראה את ההתגלות מאחורי השולים. במהלך השנה הירח יכסה כוכבים רבים, אולם כאן נציין רק את הבולטים בהם.הראשונה היא סדרת התכסויות של הכוכב ספיקה. זהו הכוכב הבולט ביותר בקבוצת בתולה. במשך השנה הירח יכסה כמה פעמים את ספיקה, אולם רוב ההתכסויות האלה, למעט אחת שתיראה ב-8 בספטמבר 2013 לא תיראנה מישראל. אולם, כיוון שהשנה חלה סדרה של התכסויות של ספיקה בירח, גם כאשר לא תיראה התכסות מישראל, כמעט מדי חודש תיראה התקבצות קרובה מאוד של הירח וספיקה. מצב דומה יהיה גם עם כוכב הלכת צדק שבשנה זו מסיים סדרה של התכסויות, שאחת מהן נראתה בשנת 2012 גם מישראל. במשך ארבעת החודשים הראשונים של השנה ייראו כמה מעברים קרובים של הירח לצדק כמו גם לכוכב הלכת שבתאי.
אולם, דווקא את ההתכסויות הנדירות ביותר בשנת 2013 אי אפשר יהיה לראות לא במשקפת ולא בטלסקופ. זו סדרת התכסויות של הירח וכוכב הלכת המרוחק ביותר – פלוטו. סדרת התכסויות זו נדירה בשל המרחק הזוויתי הגדול יחסית שבין פלוטו למסלולם של כוכבי הלכת, השמש והירח בשמים. אולם, עצמת אורו הקלושה של פלוטו תקשה מאוד לצפות בהתכסויות אלה, שיהוו מן הסתם הזדמנות מצוינת לנסות ולגלות עוד כמה מהמסתורין של גוף זה, שהודח ממשפחת כוכבי הלכת. הסדרה החלה בשנת 2012 והיא תימשך עד לשנת 2026, כאשר הסדרה הקודמת של ההתכסויות הסתיימה בשנת 1934 והסדרה הבאה תחל בשנת 2162.
כוכבי הלכת השנה
כוכבי הלכת נראים היטב מרבית חודשי השנה, למעט החודשים בהם הם קרובים לשמש. בתחילת השנה כוכב הלכת צדק הוא השולט בכיפה ונראה היטב בשעות הערב המוקדמות, כשהוא הגוף הזוהר ביותר בשמי הלילה לאחר הירח, כאשר במשקפת שדה או טלסקופ קטן אפשר להבחין בארבעת הירחים הגדולים שלו ובפסי העננים הכהים שלו. בחודשי האביב, הקיץ והסתיו ייראה שבתאי היטב בשעות הערב המוקדמות, על טבעותיו הנראות גם בטלסקופים קטנים. כוכב הלכת הבהיר ביותר, נוגה, נראה בתחילת השנה לפנות בוקר, אך החל מחודש אפריל ועד סוף השנה הוא ייראה ככוכב ערב, ויבלוט באורו הבוהק לאחר השקיעה מעל האופק המערבי. מאדים מצוי במרחק הגדול ביותר מכדור הארץ בתקופה זו ורק בתחילת 2014 הוא יתחיל להתקרב לכדור הארץ במידה שתאפשר לראות פרטים על פניו בטלסקופים קטנים. אורנוס ונפטון ייראו בשעות נוחות של הערב והלילה רק במחצית השנייה של השנה, אך יש לזכור שיש צורך במשקפת שדה או בטלסקופ כדי להבחין בהם.
במהלך השנה תיראנה כמה התקבצויות קרובות של כוכבי הלכת. כיוון שברובן משתתפים כוכב חמה ונוגה, הן תיראנה סמוך לשקיעת החמה או לזריחתה מעל האופק. כמה התקבצויות הן של כוכבי הלכת יחד עם השמש, למשל, ב-28 בפברואר כוכב חמה, נוגה, מאדים, אורנוס, נפטון, הירח והשמש יימצאו בגזרה של 33 מעלות.
ב-29 במרס יחלוף נוגה פחות ממעלה מכוכב הלכת אורנוס.
ב-28 במאי תהיה התקבצות משולשת בין כוכב חמה, נוגה וצדק.
ב-4 באוגוסט הירח, כוכב חמה, מאדים וצדק בגזרה של 15 מעלות, 29 מעלות מערבית מהשמש
רוצים עוד כוכבים? למידע מפורט על כל התופעות לשמי ישראל ניתן להוריד ללא תשלום את ספר השנה האסטרונומי לשנת 2013 בפורמט PDF שכולל 228 עמודים). הספר כולל את המידע המלא על כל האירועים האסטרונומיים הנראים בשמי ישראל בשנת 2013, כולל הסברים על התופעות, מאמרים, איורים ומפות.
עוד להורדה חינמית: לוח שנה לועזי עברי אסטרונומי לשנת 2013 – המכיל את האירועים העיקריים במשך השנה.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.
