להזדקן בסילבסטר

בבוקר יום שני במיטה עוד פנטזתי על מסיבה טובה. בדמיוני כבר שריינתי את ההורים לבייבי-סיטר על עמית, התגלחתי, הסתפרתי, אפילו הוצאתי מהארון את החולצה המסיבתית שלי עם האפליקציה של התוכי שאשתי שונאת ואני שומר לאירועים מיוחדים. אחרי חודש וחצי שכלל חשש לרעלת הריון, לידה בניתוח קיסרי והיכרות ראשונית עם ייצור קטן ודי סימפטי שמתעסק בעיקר בלאכול, לישון, להפליץ, לחרבן ולתקוע גרעפסים (לאו דווקא בסדר הזה). שכחתי כבר את הפעם האחרונה שיצאנו מהבית רק שנינו - אשתי ואני.

לטורים הקודמים:

"אצלנו כבר מחכים לסוף, אבל אתה יש לך עוד זמן"

מה יכול להיות יותר טוב מערב שמשלב קצת אלכוהול ומוסיקה טובה? חשבתי, תוך כדי

שאני מושך עוד כמה שניות מתחת לפוך. בכל זאת, ילד לא ילד, מסורת של להתרסק לפנות בוקר על הספה ולקום עם כאב ראש וצפצוף מציק באוזניים לא שוברים.

מימין, בן 31. משמאל - הדמיית מחשב לגיל השלישי

יצאתי מהבית, ירדתי לרחוב, "אם אני לא הולך היום למסיבה", חשבתי, "לפחות נגלה מה עושים היום שאר בני גילי, איך הם מבלים? מה הם עושים בשעות הפנאי?" כך עברתי מספסל לספסל, נדדתי מתחנת אוטובוס אחת לאחרת, הם שם, רק צריך לחפש, מתחממים תחת קרן שמש חורפית, מאכילים יונים, או סתם מתהלכים לאיטם

 בדרך לאנשיו מביטים בעולם חולף על פניהם.

קוששתי לי כעשרה קשישים שעונים לקריטריונים: כולם חיים מקצבת זקנה וביטוח לאומי, מנהלים תקציב אישי שנע סביב 2,700 שקלים. שאלתי מספר שאלות מנחות והפעלתי את כל הכישורים שרכשתי אי שם בקורס סטטיסטיקה א', כדי להגיע למסקנה הפשוטה והכואבת - הם לא.

"הדרן לתרצה אתר"

קשישים כמוני שחיים מתקציב של 90 שקלים ליום פלוס מינוס, פשוט לא מבלים. רובם כבר שכחו את הפעם האחרונה שהם היו במסעדה, בסרט בקולנוע, או בהצגה בתיאטרון, אפילו בית קפה נשמע להם כמו מותרות. תנסו לחשב כמה עולה היום נסיעה באוטובוס או במונית, כמה עולה כרטיס לסרט, להצגה טובה, קפה קטן, קרואסון.

אפילו אם לוקחים בחשבון הנחת קשיש שניתנת בחלק קטן ממקומות הבילוי זה פשוט גדול

עליהם כלכלית ומהשבוע מסתבר, גם עלי. הרי יש כל-כך הרבה דברים שהם הרבה יותר קריטיים בגיל הזה: מזון, תרופות, חימום, הסעות, ביגוד, שאת הבילויים הם שכחו מזמן, ולא, זה לא האלצהיימר.

בערב הלכנו לחברים, סולידי. שתינו קפה, ראינו קצת טלוויזיה, התנשקנו בשתיים עשרה והלכנו הביתה, חצי שעה אחר כך, כבר הייתי במיטה מחמם את הרגליים עם בקבוק חם.

הדלקתי טלוויזיה, אולי נתפוס איזה סרט טוב באחד מערוצי הסרטים, או פרק ישן של סיינפלד כדי להירדם עליו, חשבתי לעצמי, אבל אז נזכרתי שכבלים/לווין זה כסף ולא מעט, ושאני בגילי יכול להרשות לעצמי מקסימום עידן פלוס אם בכלל, אז נרדמתי עם "הדרן לתרצה אתר" בערוץ הראשון, בסוף דווקא כן התעוררתי עם חמרמורת.

• בימים הקרובים שוקו יחיה מקצבת זקנה, יתמודד עם הדילמות של סבתא שלו ושל כולנו וידווח כאן על החוויות שעבר.
• רוצים לסייע לקשישים לעבור חורף חם יותר? הצטרפו למבצע "מחממים בידידות " של ynet והקרן לידידות.