הבוס התקין מצלמת אבטחה בעבודה - מותר לו?
עובדת הגישה תביעה לפיצויי פיטורין, בטענה שנאלצה להתפטר ממקום עבודתה לאחר שהותקנו בו מצלמות אבטחה - שפגעו בפרטיותה. המעסיק טען, מנגד, כי המצלמות הותקנו בחללים משותפים ולא היוו פגיעה בפרטיות. מה פסק ביה"ד לעבודה?
האם מותר לבוס להתקין מצלמה בעבודה? בעלי משרד לראיית חשבון באזור הצפון החליט להתקין מצלמות ברחבי המשרד. בעקבות זאת פנתה אליו מנהלת החשבונות והתלוננה שהצבת המצלמות מהווה פגיעה קשה בפרטיותה, וכי אם לא יוסרו - תיאלץ להתפטר בדין מפוטרת.
פסקי דין נוספים בערוץ הקריירה :
- רהט: העירייה תשלם לעובדים פיצויי הלנת שכר
- מורה ממוצא רוסי תבעה: "פוטרתי מחמת אפליה"
- משרד החוץ יפצה עובדת שפוטרה בכ-80 אלף ש'
לטענתה, המצלמות שמתעדות את עבודת העובדים במשרד גורמות לה לתחושה מלחיצה ולא נעימה. משסירב המעביד לדרישתה, התפטרה ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
בתביעתה טענה כי בשל הרעת תנאים מוחשית במקום עבודתה, יש לקבוע לה פיצויי פיטורין. בנוסף, טענה כי במשך כל תקופת עבודתה קיבלה את שכרה ב-15 לכל חודש, וזאת בניגוד לחוק, ולכן מגיע לה גם פיצוי בגין הלנת שכר והפרשים לביטוח מנהלים אשר לא שולמו לה.
לטענת המעביד, המצלמות הוצבו בידיעת העובדים לשם הגנה עליהם ועל המשרד ותכולתו, וזאת בחללים מרכזיים בלבד - בפתח המסדרון ובפתח המטבחון, ולא בחדרי העובדים. נטען כי העובדת ישבה בחדר פרטי שבו לא הותקנה מצלמה, ולפיכך פרטיותה לא נפגעה והיא אינה זכאית לפיצויי פיטורין.
עוד נטען כי העובדת אינה זכאית ליתר הכספים שנתבעו על ידה, וכי כמו יתר העובדים - הסכימה לקבל את שכרה ב-15 לכל חודש. כמו כן, הגיש המעביד תביעה שכנגד בגין יתרת חופשה שלילית והשבת דמי הבראה ששולמו, לטענתו, לעובדת ביתר.
התקנת מצלמות אינה מצדיקה התפטרות
השופטת מיכל אריסון-חילו קיבלה באופן חלקי, הן את התביעה של העובדת והן את תביעת המעביד שכנגד.
נקבע כי משהוכח שהמצלמות לא הותקנו בחדרה האישי של התובעת, הרי שפרטיותה לא נפגעה, וכי היא אינה יכולה לצפות לפרטיות בחללים המשותפים של מקום העבודה. לפיכך, נפסק כי הצבת המצלמות אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ומשכך התפטרות התובעת לא הייתה מוצדקת.
לעניין הלנת השכר קבעה השופטת כי אין רלוונטיות למסמך עליו חתמו התובעת ושאר העובדים, בו הם מסכימים למועד תשלום השכר מאוחר יותר - ב-15 לחודש, שכן הדבר מנוגד לדין.
לבסוף, נקבע כי תביעתה של העובדת לפיצויי פיטורים נדחית, אולם על המעביד לשלם לה פיצויי הלנת שכר של 28,500 שקלים, פיצוי של 9,044 שקלים עבור הפרשי ביטוח מנהלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל.
תביעת המעביד שכנגד התקבלה חלקית, ונקבע כי העובדת תחויב ב-5,020 שקלים אשר יקוזזו מסכומי הפיצויים שנפסקו לה.
עו"ד דוד הרשקוביץ, העוסק בדיני עבודה, אמר בהקשר זה כי "פסק דין זה הוא פסק דין מידתי וסביר, המאזן בין זכות המעסיק לשליטה ושמירה על זכותו הקניינית במתרחש במקום העבודה, לבין זכותו של העובד לפרטיות במרחבו הפרטי במקום העבודה".
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
