חבר מכוכב אחר

איך מתחילים לתאר מערכת יחסים של מישהו שהגיע מהמזרח התיכון לאמריקה ועל ההתחלה הוא פוגש את הספורטאי הכי גדול בכל הזמנים הלא הוא מייקל (אלוהים) ג'ורדן. מה שבטוח, אני לא יכול לענות על השאלה שנשאלתי כבר מאות פעמים איך זה קרה.

• חשד: פיסטוריוס נעצר בחשד שהרג את חברתו
• פניני: "בנוקיה אנחנו לא אנדרדוג"
•  ים תקצירים ב-ynet ספורט:
• רביעייה לצ'לסי, ניצחון לארסנל: תקצירי הליגה האנגלית  
• החמסה של קשטן, 0:4 למכבי חיפה: תקצירי ליגת העל  
• לתקצירי מכבי ת"א ביורוליג  
• לתקצירי ליגת ווינר סל
  

אז אנסה לתאר שניים מהמפגשים שלי איתו שנחקקו לעד בזכרוני. הראשון שבהם היה בספטמבר 1984. התגוררתי אז בשיקגו עם חברתי הילארי שבישרה לי שהשחקנים של "שיקגו בולס" מתאמנים בהיי סקול של הסביבה. בתקופה ההיא לא היו אייפונים וציידתי את הילארי במצלמה חד פעמית שעולה שבעה דולר וירדנו למגרש. רוב השחקנים היו בלתי מוכרים, היחיד שנראה כמו כוכב היה מייקל, שהיה אז בן 21. הוא הגיע אז מאוניברסיטת צפון קרוליינה הגדולה שזכתה בתואר אליפות ה-NCA (יחד עם ג'יימס וורת'י). הוא היה מאוד נגיש, ככה זה כשאתה אלמוני וצעיר. הקבוצה עצמה הייתה אחת הגרועות בליגה.

צפו באריק הניג מראיין את מייקל ג'ורדן, שגם מברך את הצופים בארץ  

בדרך לעוד דאנק. ‏ (צילום: gettyimages)

1

2

3

4

5

אוי מאי גוד! ג'ורדן (צילום: gettyimages)

קבלן חכם משכונת "סקוקי" שהגיעה אז לכותרות בעטיין של קרבות בין הקו קלוקס קלן והיהודים, ראה את הפוטנציאל. הקבלן היה ג'רי ריינסדורף וכמו כל איש עסקים טוב שקונה בזול ומוכר ביוקר, הוא קנה את שיקגו בגרושים כשהוא סומך בעיקר על מנכ"ל הקבוצה, יהודי שמנמן בשם ג'רי קראוס שעשה אז את הצעד הגדול ביותר בהיסטוריה של הכדורסל כשהעדיף את מייקל ג'ורדון, מקום שלישי בדראפט על פני סם בואי שהיה שני (אלג'ואן היה הראשון) ונבחר על ידי פורטלנד המסכנה. והשאר כמובן היסטוריה.

• אזור הטורים האישיים של ynet ספורט
• פלג בחמישי/כל הטורים של עמיר פלג
  

עשיתי כמה פוזות של תמונות עם מייקל שעמד בצד עם מדריך גולף ולקח אז את השיעורים הראשונים שלו. הסתובבנו, הילארי, הוא ואני במדשאות הירוקות שמסביב וקשקשנו. המפגש הזה העניק לי מתנה בלתי רגילה רק משום שנשביתי בקסמו של הצעיר החביב, החלטתי (לפני שהוא שיחק את המשחק הראשון ב-NBA) להצהיר קבל עם ועולם שזה הולך להיות השחקן הגדול מכולם. לא מזמן בסיכום דרכו, אפילו בתקשורת ה-NBA, ציינו את הקביעה שלי אז והשאר היסטוריה.

הכי גדול. ג'ורדן (צילום: MCT)

בהמשך הוא עשה דברים שאיש לא יעשה כנראה ואין טעם לחזור על הפרטים, כולם ידועים לכולם. הייתי הרבה פעמים בסביבה, כמו ב-1997 מייקל זכה אז באליפות החמישית מתוך שש, כרגיל בזכותו. תפקידי ב-NBA מעניק לי צוות טלויזיה בכל אירוע חשוב, אני רק יכול לבקש סליחה מהצוות שהיה איתי אז ונגרר על ידי לעשות כמה עבירות אתיות. בדיעבד הם די מרוצים מההישג שהיו שותפים לו. וכשאנחנו מדברים על זה כולנו אחוזי צמרמורת. זה היה מיד לאחר המשחק כשמייקל עטוי בסממנים של האליפות: כובע, שמפניה וסיגר.

• מרתון ג'ילט ת"א - כל מה שרציתם לדעת על ריצה, תזונה וההפנינג הגדול
  

הוא צועד בהליכתו הנמרית כשמסביבו מצקצקים בני משפחה ושומרי ראש. הוא עשה את דרכו לעבר מסיבת העיתונאים על מאותיהם. ההיכרות רבת השנים שלי עם המסדרונות של האולם הישן בשיקגו העניקה לי יתרון על פני כל אלה שחיכו לו. עמדתי עם הצוות במארב בפינה צדדית ואז הוא הגיח מהפינה והעניק לי הרגשה עילאית כשניגש אליי עם חיוכו המפורסם ושאל לשלומי. התחלתי לראיין אותו תוך כדי הליכה, ראיון שהעניק לי כבוד והערכה רבים. במקום להסתפק בפגישה ובראיון החלטתי בחוצפה ישראלית ידועה "לצוות" עליו להגיד שלום לאוהדים בישראל. הוא עשה את זה כמו ילד טוב אבל הסאונדמן אמר לי שזה נשמע קצת בעייתי, ואני כמובן אומר לו "תגיד עוד פעם שלום בעברית". אלוהים יודע מאיפה הייתה לו סבלנות.  לא מזמן פגשתי את יעקב אילון שהיה אז מגיש חדשות ערוץ 2, הוא סיפר לי שכשהוא וכל מי שהיה באולפן נזכרים בקטע הם מתים מצחוק.