פרשת מסעות: כיצד תשמרי על השבת בשטח?

"אם את רוצה שנחזק את המיתוס של 'מעמדה הנמוך של האישה בחברה הדתית' אז אני מצטערת לאכזב. בחברה שבה אני חיה, זה לא קיים. לא אצלי ולא אצל כלותיי וכולנו עם כיסוי ראש. במארג המשפחתי שלנו יש הרבה פתיחות, כבוד ושוויון. אני חיה בפתיחות רבה לעולם החילוני, עם חברות חילוניות, עם שותפה חילונית בעסק שלי ועם המון לקוחות חילוניים וגם קרובי משפחה חילוניים", מסבירה אורית (56) תל אביבית, מעצבת פנים במקצועה, אמא לארבעה ילדים וסבתא ל-12 נכדים.

• רוצה להצטרף לחוויה מיוחדת במינה? הירשמי למאגמה צ'אלנג'
  

מאושרות וחופשיות ולא שוכחות את השבת(צילום: הגר מגן)

"חברה שהיתה במאגמה סיפרה לי על החוויה שהיא עברה", מספרת יעל, בת 41, עורכת דין ואמא לשלושה ילדים. "ההתלהבות שלה הדביקה אותי ואמרתי לעצמי שגם אני חייבת".

אצל נירה , בת 51 מורה לתיאטרון ומנחה מטעם משרד החינוך ההחלטה התקבלה בשבת -

"שבת אחת קראתי בעיתון על מאגמה צ'לאנג' ונדלקתי. אצלנו לא מקובל לדבר על דברים של חול בשבת ולכן שמרתי את זה ביני לביני ומיד עם צאת השבת בישרתי לכולם: אני נוסעת!"

נסעתן לבד? עם חברה? עם מישהי מהמשפחה?

כולן ממהרות לשלול: נסענו לבד. אורית מסבירה: "רציתי לצבור חוויות משלי, לחשוב על עצמי. לקחת פסק זמן שבו אוכל להיות בשביל עצמי". נירה מספרת שבאה למיונים לבד ולא סיפרה על כך לאף אחד, "אפילו ביום המיונים, שהיה יום מקסים, שמחתי להיות לבד, להציג את עצמי כמו שאני רוצה ולהכיר נשים חדשות".

יש המון בעיות הלכתיות שיכולות לצוץ במהלך המסע. עניין מורכב. לא?

לאה: "אני יודעת שיש סטיגמות על נשים דתיות ועל החברה הדתית של סגירות, של נוקשות, של מעמד נמוך לאישה. אם זה קיים? משערת שכן. לא בחיים שלי, ולא בחיים של הנשים הדתיות שפגשתי במסע. אולי אם היית מדברת עם נשים דתיות שחולמות לצאת ולא יוצאות לסוג כזה של מסע- היית מקבלת תשובות אחרות. אבל אל תשכחי שאת מדברת עם נשים מהמגזר הדתי שיצאו למסע שטח אתגרי, עמדנו באתגר ונהנו מאוד".

ומבחינה הלכתית? פחדתן?

יעל מבטלת את החששות: "אני חושבת שכל מי שחששה, נרגעה אחרי המפגש הראשון שהיה לנו, עוד בארץ, עם צוות המסע. מייד הרגשנו את הרצינות, המקצועיות והרצון הטוב. הבנו שיש מי שדואג לכל הנושאים הרלוונטים לנו ומפה כבר ידענו שהכל יהיה בסדר.

לאה: "כמו בחיים, גם במסע, בסופו של דבר כל אחת פוסקת לעצמה את פסק ההלכה".

אורית מרגיעה: "יש לנו דת שהחזיקה אלפי שנים והקסם והסוד שלה הוא שיש לכל הדברים הטכניים פתרונות ישימים"

כולן נשים ולכן אין שאלה של צניעות - מסע מאגמה צ'אלנג' בארמניה(צילום: נגה נוה דויטש )

איך מסתדרים עם הכשרות?

אורית: "בגלל כשרות אני לא אסע? מוצאים פתרונות לכל. צוות המנהלה של המסע הכין לנו אוכל מזין, טעים, מגוון וכשר, עם הרבה מוצרים כשרים שהובאו מהארץ. הכל היה מסודר ומאורגן, ממקום מאוד מכבד, מבין ומעריך את הצרכים שלנו כמשתתפות דתיות. ממש כמו שנותנים במסע מענה לצמחונית, או למי שלא אוכלת גלוטן".

פנינה, פסיכולוגית במקצועה, מוסיפה שהרבה מהנושאים הם מאוד אישיים: "כל העניינים שקשורים לארגון כמו שמירת שבת ושמירה על כשרות, קוימו לשביעות רצוני ועם הרבה כבוד. כל היתר, זה שלי. תפילות, ברכות, אורח החיים שאני מקיימת - המסע לא מנע ממני להמשיך לקיים אותו".

ומה עם השבת?

"הייתה אווירה מיוחדת מאוד בשבת", אומרת נירה, "היה כיף של ביחד. זה לא היה כמו השבת שאני רגילה אליה בארץ, אבל לשם כך יצאתי למסע, כדי לא להיות באזורי הנוחות שבהם אני רגילה להיות".

גם אורית מתארת את השבת במסע כזמן ייחודי: " בשבת הצלחנו לדבר בינינו על דברים עמוקים, אישיים. מאוד התקרבנו ונפתחנו בשבת הזאת".

להיות בשטח, לחגוג את השבת - נוצר חיבור מיוחד במינו(צילום: איה בן עזרי)

ואחרי המסע...?

נירה: "חוויתי במסע חוויות חזקות של חיבור לטבע, של שיתוף ואינטימיות ושל חברות עם נשים מקסימות. המקום הדתי לא השתנה בי, כאדם, אני משתדלת להגיד תודה בכל בוקר ואני שמחה שהעזתי ויצאתי למסע".

שרית: "כשחיפשתי דרך להסביר לאלה שנשארו בבית מה פשר האור והשמחה בעיניים. מצאתי את עצמי מתמצתת ואומרת שמצאתי אהבה ש"אינה תלויה בדבר". מצאתי מקום נשי שכל אישה יכולה לבקש ולרצות לעצמה".

• רוצה להתרגש? הירשמי למאגמה צ'אלנג'