2014: שביט מגיע למאדים

לפני כחודש וחצי, ב-15 בפברואר, צפה כל העולם באסטרואיד הזעיר שחלף בשמי כדור הארץ. בבוקרו של אותו יום, פגע מטאוריט "קטן", שגודלו כ-15 מטרים ברוסיה. למזלנו, המטאוריט שפגע ברוסיה היה קטן ולא גרם לאבדות בנפש, ואילו האסטרואיד הגדול יותר החמיץ בכמה דקות את כדור הארץ. אולם, מתצפיות בכוכבי לכת אחרים אנו למדים שלמרות שעידן ההתנגשויות הגדולות שחל בתחילת דרכה של מערכת השמש תם, ועדויות לכך אינספור המכתשים על גרמי השמים במערכת השמש, הרי שעדיין חלות במערכת השמש התנגשויות, כאשר כמה מהן בקנה מידה גדול.

צופים בהלם באסטרואיד (צילום: רויטרס)

ההתנגשות המפורסמת ביותר ארעה ביולי 1994, עת השביט שומייקר-לוי 9 פגע בעוצמה רבה בכוכב הלכת הענק צדק. מאז, זכה צדק בשתי פגיעות נוספות שנצפו מכדור הארץ. אולם, כנראה שהפגיעה הבאה תהיה ביעד קרוב יותר – בכוכב הלכת מאדים. מחישובים של מסלול השביט שנתגלה השנה, c/2013 A1 נראה שיש סיכוי של 1:2000 שהשביט יפגע במאדים בחודש אוקטובר 2014. אמנם זהו סיכוי קטן יחסית אבל זוהי ההסתברות הגדולה ביותר כיום שגוף המוכר לנו יפגע בכוכב לכת.

גודל גרעינו של השביט, המכיל בעיקר קרח מים ואבק, נאמר בכ-1 עד 3 קילומטר. עוצמה של פגיעה של גוף במסה כזו במאדים שקולה לעצמה של 35 מיליון מגה טון, הרבה מעבר לכל פוטנציאל ההרס של הארסנל הגרעיני על כדור הארץ. לו גוף כזה היה פוגע בכדור הארץ, עצמת ההרס היתה גורמת להחרבה טוטאלית של אזור בגודל של מערב אירופה ולהכחדה המונית של חיים על כדור הארץ. לשם השוואה, עצמת הפגיעה בצ'ליובינסק ב-15 בפברואר השנה היתה בעוצמה פחותה פי 100 מיליון מעצמת הפגיעה הצפויה של השביט במאדים, לו אכן יפגע בו.

(צילום: דרור אבן )

הוא מגיע באוקטובר 2014

שביט c/2013 A1 (קרוי גם Siding spring) הוא שביט שאינו שביט מחזורי. בעת זו הוא מצוי במרחק של כמיליארד ק"מ מכדור הארץ ומהשמש, והוא מתקדם פנימה אל תוך מערכת השמש. המסלול שלו נטוי מאוד ביחס למישור סיבוב כדור הארץ סביב השמש והוא אמור להגיע למאדים במחצית חודש אוקטובר 2014, שיימצא במרחק של 210 מיליון ק"מ מהשמש וכ-245 מיליון ק"מ מכדור הארץ.

כיוון שהשביט התגלה רק לאחרונה, מסלולו עדיין לא ידוע במדויק ולכן קיימת אי וודאות גדולה באשר לסיכויי הפגיעה במאדים. כדי להקטין את אי הוודאות, יש צורך בתצפיות מרובות על השביט, שכאמור מצוי במרחק גדול מכדור הארץ בשלב זה. השביט יגיע לקרבה המירבית לכדור הארץ רק בחודש ספטמבר 2014 – מרחק של כ-130 מיליון ק"מ, אז ייראה ככתם חיוור מאוד במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים מחצי כדור הארץ הדרומי. אם אכן תתרחק פגיעה היא תיראה גם מישראל, אם היא תתרחש בשעות הערב המוקדמות. לפי ההערכות כרגע, השביט עשוי יהיה להיראות בטלסקופים קטנים יחסית גם בימים לפני ואחרי המעבר שלו ליד מאדים.

בכל מקרה, מתכננים המדענים בנאס"א תצפית רציפה עם התקרבות השביט למאדים, הן על ידי טלסקופים המוצבים בכדור הארץ והן בחלל. כאשר השביט יתקרב אל המאדים, יופנו אליו גם המצלמות על גבי המקפות המצויות במסלול סביב המאדים – MRO ו- Mars Odyssey. אלה תצלמנה גם את המאדים אחרי הפגיעה, אם תתרחש כזו. גם במקרה של החמצה, במרחק של מאדים מהשמש ההילה של השביט עשויה להיות גדולה דיה כדי שגם אם השביט יחלוף במרחק של עשרות אלפי ק"מ ממאדים (ובמקרה קיצוני של גודל הלה – גם כרבע מיליון ק"מ ממאדים), יהיה מעניין לבחון את ההשפעה של התנגשות חלקיקי האבק שמצויים בהילת השביט עם פני מאדים ועם האטמוספירה שלו. מאדים, בניגוד לכדור הארץ, חסר שדה מגנטי.

כבר לפני מספר שנים נראה שלמאדים יש שדות מגנטיים מקומיים קלושים עם פניו. אינטרקציה של חלקיקים מיוננים המצויים בהילת השביט עם שדות מגנטיים מקומיים אלה תיבחן היטב על ידי החלליות המקיפות את המאדים גם במקרה של אי פגיעה. גם הפגיעה של אבק באטמוספירה הקלושה של מאדים יניב מטר מטאורים עצום. כאשר חלקיקי האבק יתנגשו באטמוספירה של מאדים, ניתוח האור שיופץ מהתנגשויות אלה (שייראו מהמאדים כגשם מרהיב של מטאורים), יוכל ללמד את המדענים רבות על מבנה האטמוספירה של המאדים.

למרות הסיכוי הקטן להתנגשות, בנאס"א קיים חשש מההשפעה של הפגיעה על המשימות הנוכחיות של רכבי השטח קיוריוסיטי ואופורטיוניטי החוקרים את פני המאדים. במקרה של פגיעה של השביט במאדים עלולות המשימות להינזק עד כדי השבתתן בשל כמויות האבק העצומות שיועפו לאטמוספירה. גם אם הפגיעה תהיה הרחק משני רכבי השטח, כמויות האבק הגדולות שיועפו לאטמוספירה של המאדים ישבשו או ימנעו כליל את הפעלת רכב השטח אופורטיוניטי הניזון מאנרגיית השמש. הקיוריוסיטי מונעת אמנם על ידי כור גרעיני קטן, אך קשה מאוד לחזות את כמויות האבק שיועפו לאטמוספירה ואת השפעתן על המכשור על גבי רכב השטח. אם רכבי השטח לא יינזקו ואפשר יהיה להפעילם, הם יגויסו למשימה של מעקב אחר השביט המתקרב ולתוצאות הפגיעה במאדים, אם תהיה כזו, ולמעקב אחר תוצאות המפגש עם הילת השביט אם לא תהיה פגיעה ישירה במאדים.

לסיכום – אנו מצויים כשנה וחצי לפני המועד של המעבר הקרוב של השביט למאדים ומן הסתם ככל שיחלוף הזמן ותצטברנה תצפיות בשביט שיאפשרו חישוב מדויק של מסלולו, תקטן אי הוודאות באשר לסיכויי הפגיעה של השביט במאדים. אולם, גם אם לא תהיה פגיעה, חשוב לזכור שאירוע זה, בנוסף לאירועים שקרו כאן, בכדור הארץ, ממחישים היטב את הסכנה הקיימת למין האנושי מהחלל.

חושך, מצלמים!

בחודשים אלה מוצגת במצפה הכוכבים בגבעתיים תערוכת צילומי אסטרונומיה מיוחדת, פרי עבודתו של מורן נחשוני, בוגר המצפה.

בעוד צלמים מחפשים אחר זוויות צילום מושלמות עם תאורה מחמיאה, מציבים פנסים ורפלקטורים, מורן נחשוני בורח מהעיר ומחכה שיחשיך. אפילו הפרוז'קטור הגדול של הטבע, הירח, לא שותף להפקת הצילומים שלו. אז הוא יוצא לשטח עם השקיעה וחוזר עם תמונות סוריאליסטיות של נופי המדבר לאור הכוכבים. החודש נפתחה במצפה הכוכבים בגבעתיים תערוכה קסומה המקבצת עשר שנים של צילומי לילה.

הטכניקה העיקרית בצילומי הלילה היא חשיפה ארוכה של סרט הצילום. הנוף דומם ומן הסתם נשאר במקומו, אבל כדור הארץ לא מפסיק להסתובב, והכוכבים הופכים למיליוני מכחולים שמציירים קשתות ומעגלים בשמיים. לפעמים מופיע מטוס או אפילו לווין וגם הם תורמים את תנועתם לתמונה. כל צילום כזה אורך מספר שעות וניתן להפיק כשלוש-ארבע תמונות בלילה, וגם אז לא מובטח שתתקבל תוצאה משביעת רצון. אז אם לוקחים בחשבון שלהפקת צילום כזה דרוש לילה בלי עננים ובלי ירח, עם מעט תוצרים שמתקבלים בסופו, אפשר להבין מדוע נדרשו עשר שנים לאיסוף היצירות המוצגות בתערוכה.

התוצאה המתקבלת מזכירה ציורים אימפרסיוניסטיים, יותר מאשר צילום ריאליסטי. ללא שום התערבות ועריכה בפוטושופ מתקבלת תמונת נוף דומם עם רקע בתנועה, לצילום מתוסף מימד נוסף, הוא כבר לא שטוח. תנועת הכוכבים שמציירת בשמיים קשתות ומעגלים תלויה בכיוון הצילום, וצבע השמיים שמשתנה מתמונה לתמונה, יכול להיות באחת סגול ובאחרת כתום, מושפע מ"זיהום אור", כי במדינת ישראל, לא משנה כמה מתרחקים, קשה מאד למצוא חושך מוחלט.

התערוכה פתוחה לקהל המבקרים במצפה הכוכבים בגבעתיים בשעות הפעילות בערבי הקהל בימים שלישי וחמישי בין השעות 19:30 ל-21:30. תמונות נוספות של מורן נחשוני ניתן לראות באתר שלו.

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2013, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2013 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.