לראשונה מ-11': בנק ישראל התערב בשוק המט"ח
לאחר שהשקל התחזק בכ-9% מול הדולר, רכש היום בנק ישראל כ-100 מיליון דולר במטרה למנוע את המגמה. על פי דו"ח של הבנק שפורסם היום, מתחילת השנה התחזק השקל מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל בכ-4.4%. למרות ההתערבות, הדולר היציג ירד ב-0.24% ל-3.618 שקלים
על פי דיווחים בשוק מטבע החוץ, בנק ישראל רכש היום כ-100 מיליון דולר, על מנת להחליש את השקל שהתחזק בחודשים האחרונים מול הדולר בשיעור מצטבר של כ-9%. ככל הידוע, זוהי הפעם הראשונה שהבנק המרכזי רוכש מט"ח מאז 2011, אז נרכשו מיליארדי דולרים, על מנת להחליש את השקל. בבנק ישראל סרבו לאשר או להכחיש את הטענות. למרות התערבות בנק ישראל, ירד היום הדולר ב-0.24% ושערו היציג נקבע על 3.618 שקלים.
מהבנק המרכזי נמסר: "בנק ישראל פעל היום בשוק המט"ח. זאת בהתאם למדיניות כפי שהוצהרה ב-10.8.09 לפיה הבנק יפעל בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".
על פי דו"ח של בנק ישראל שפורסם היום (ב'), מתחילת השנה התחזק השקל מול המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל בכ-4.4%. בחודש מרס בלבד, רשם השקל התחזקות של 2.8% מול המטבעות בעולם, כאשר מול הדולר נרשמה עלייה של 1.6% ומול האירו עלייה של 4.1%.
מדוע הדולר מתחזק מול כל המטבעות ודווקא מול השקל, נחלש? לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל חברת "פריקו" העוסקת בניהול סיכונים והשקעות במט"ח, הסיבות לכך הן עודף היצע של דולרים בשוק הישראלי ותחילת הזרמת הגז ממאגר "תמר". "לאחרונה נרשמו עודפי היצע משמעותיים, דווקא בתקופה המתאפיינת בהיקפי מסחר נמוכים עם היציאה של פעילים רבים לחופשת חג הפסח ובעולם - חופשת החגים הנוצרים", הוא מסביר.
"בנוסף, תחילת הזרמת הגז ממאגר תמר תורמת לירידה בביקוש למט"ח, שכן עלות הגז הטבעי זולה משמעותית מעלות הסולר. בראייה לטווח ארוך המעבר לשימוש בגז והתמורות במט"ח הצפויות להתקבל על ידי חברות ישראליות בעקבות מהפכת הגז יתרמו לייסוף השקל".
חשש לפגיעה ברווחי היצואנים
התחזקות השקל מעוררת חשש לפגיעה ברווחי החברות המייצאות מישראל. מפעלים ישראלים שסחורתם מיועדת לייצוא, מוציאים על שכר וייצור בשקלים, בעוד שהכנסותיהם נצברות במטבע זר. לכן, כל התחזקות של השקל מול המטבע במדינה שאליה הם מייצאים שוחקת את רווחיהם, כאשר בתמורה לכל דולר, אירו או יין, הם מקבלים פחות שקלים לאחר ההמרה.
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, אמר בתגובה להתערבות בנק ישראל: "מברך על המהלך של בנק ישראל לרכישת מט"ח לראשונה מיולי 2011. בצעד זה הוכיח שוב נגיד בנק ישראל את מחויבותו לייצוא הישראלי ולצמיחת המשק. קורא לנגיד להמשיך לעמוד על המשמר כדי למנוע התיסוף בשער השקל הפוגע בריווחיות היצואנים"
אין זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבנק ישראל מתערב בשוק המט"ח. החל מסוף שנת 2009 ועד אמצע 2011, היה השקל במגמה של התחזקות מול הדולר והאירו, לאחר שהריבית בישראל החלה לעלות, בה בשעה שהריבית באירופה ובארה"ב נותרה על רמה נמוכה מאי פעם, בשל המשבר הכלכלי העולמי.
התחזקות השקל הובילה את בנק ישראל באותן שנים למדיניות של רכישה מוגברת של מטבעות זרים, בעיקר דולר, בניסיון לייצר פיחות מלאכותי בשערו של השקל. במסגרת מדיניות הרכישות, הדפיס בנק ישראל מיליוני שקלים ורכש באמצעותם דולרים, אירו, יואן ועוד.
מדיניות בנק ישראל הייתה מכוונת בעיקר כלפי "ספקולנטים", כלומר, סוחרי מטבעות שרכשו באותם ימים שקלים רק כדי להיפתר מהם כעבור זמן קצר ולנצל את התחזקות השקל לעשיית רווח מהיר. למדיניות זו הייתה הצלחה חלקית בלבד, ולבסוף דרדר הבנק המרכזי אמצעים והחל להטיל סנקציות על עסקאות קצרות טווח, שמאפיינות פעילות ספקולטיבית.
כעת שב בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח. מוקדם יותר היום צפה פריימן את ההתערבות. "להערכתנו תחום השערים 3.58-3.55 שקלים לדולר, מהווה רמת שערים שבנק ישראל לא יוכל להתעלם ממנה, ואנו צפויים לפגוש את בנק ישראל בזירת המטבע בתחום זה", ציין מנכ"ל פריקו.
"התחזקות השקל - בניגוד למגמה בעולם"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שקובעת את גובה הריבית, התייחסה לנושא בישיבתה האחרונה וקבעה כי אכן "התחזקות השקל מול הדולר הייתה בניגוד למגמה בעולם".
עד היום, נמנעו בבנק ישראל מנקיטת פעולות משתי סיבות: האחת, היא שמגמת ההתחזקות האחרונה מגיעה לאחר כמה חודשים שבהם דווקא נחלש השקל בעולם כולו, בעקבות אירועי מבצע "עמוד ענן". השנייה, היא שבשלב זה לא מזהים בבנק פעילות של ספקולנטים הקונים שקלים ומוכרים אותם בחזרה לאחר זמן קצר.
"הייסוף בחודשים האחרונים, הביא את שער החליפין לרמה המיוספת מעט מרמתו טרם הפיחות שחל בו בחודשי הקיץ בעקבות המתח בתחום הביטחוני", ציינו חברי הוועדה המוניטרית לפרוטוקול הדיון. "בנוסף נטען כי לא ניתן למצוא בנתונים עדות לתנועות הון חריגות שעלולות להשפיע בטווח הקצר על שער החליפין".
לפנייה לכתב/ת 
