צרפתי או מרוקאי? שאלות מטרידות בראיון עבודה
עובדים רבים נתקלים לעתים בראיונות בשאלות בעייתיות כמו מאיזו עדה אתה? האם את מתכוונת להיכנס להריון? מהן העדפותיך המיניות? וכמה כסף יש לך בחשבון הבנק? האם זה חוקי, ואיך יכול מרואיין להתגונן מפני מעסיק חטטן?
האם את מתכוונת להיכנס להריון? כמה ימי מילואים יש לך בשנה? מאיזו עדה אתה? כמה חברים יש לך בפייסבוק? ואפילו שאלות על העדפות מיניות או מצב חשבון הבנק: מעסיקים רבים אינם נרתעים מלשאול בראיונות עבודה שאלות חטטניות, מפלות ולא פעם מביכות. לעתים קרובות, עצם שאילת השאלות הללו מנוגדת לחוק, אך המרואיינים עצמם לא תמיד מודעים לדבר העבירה.
לכתבות נוספות בערוץ הקריירה:
- סקר: 17% מהאוכלוסייה חשים אפלייה בעבודה נשים עדיין בתפקידים מסורתיים בשכר נמוך
- בקשה לייצוגית: לנדוור לא מעסיקה מלצרים גברים
- רוצים שישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
, ואנו נפרסם תגובות נבחרות
ליקטנו חלק מהשאלות שהציגו גולשי הפייסבוק של AllJobs, ובדקנו האם הן חוקיות ומה יכול העובד לעשות. התשובות עלולות להפתיע אתכם, ולא בהכרח לטובה. אם גם אתם נתקלתם בשאלות מביכות או בלתי חוקיות בראיונות עבודה, שתפו אותנו בטוקבקים.
משרתים את המדינה, מפסידים בקריירה
סוגיה כואבת וידועה היא נושא המילואים: בעוד המשרתים ממלאים את חובתם למדינה, מעסיקים רבים רואים בהם כוח עבודה שיורד לטמיון. ואכן, מספר גולשים מספרים שנשאלו בראיונות כמה ימי המילואים הם מבצעים בשנה. אחת המגיבות אף פירטה כי נשאלה למה היא בכלל עושה עדיין מילואים ומדוע היא "לא יוצאת מזה?".
עו"ד שאול הזנפלד, מומחה AllJobs לדיני עבודה, מבהיר כי עצם השאלה אינה חוקית מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר להפלות עובדים ומועמדים לעבודה על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, דת, גזע, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה וכן שירות מילואים. מועמד שחש כי נפסל בשל כך, יכול להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה ולפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לסיוע.
עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך ושות', מחדד, כי "אסור לשאול שאלה שנוגעת לשירות הצבאי, בין אם לגבי מספר ימי המילואים ובין אם 'האם אתה עושה הרבה מילואים'".
תג המחיר על אפליה גבוה - מדובר בעבירה פלילית המשיתה קנס גבוה ובית הדין לעבודה יכול לפסוק למי שהופלה פיצוי של למעלה מ-50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. עם זאת, חובת ההוכחה מוטלת על העובד. "רק אם יצליח להוכיח כי לא התקבל לתפקיד בשל כך - הוא יוכל לפנות עם הראיות לבית הדין בבקשה לקבל פיצוי", מבהיר גל.
חיי המין שלי - העסק של המעסיק?
על מנת להיחשב לעובד טוב, יש להחזיק בתכונות כמו יעילות ומסירות, יחסי אנוש טובים, מתן שירות טוב וכדומה. האם חיי המין והנטייה המינית קשורים לזה? התשובה שלילית כמובן, אבל יש מעסיקים שמשום מה חושבים אחרת. כך למשל, יש גולשים שמעידים כי נשאלו בראיונות בדבר נטיותיהם המיניות.
"מילאתי שאלון במכון אבחון ונשאלתי על מאורע שאירע לאחרונה והשפיע עלי", מספר אחד המגיבים ל-ynet. "אלה היו אמצע שנות ה-90 וציינתי שמספר חודשים קודם לכן פגשתי נשא HIV. לאחר מכן שאלה אותי המאבחנת בראיון אם אני מעדיף בנים. השבתי שזה לא עניינה, על אף שאני לא. זה פשוט הרגיז אותי. אני חושב שזה עניין אישי שלא צריך להתבייש בו או לציין באופן מיוחד".
גל מבהיר כי עצם הצגת השאלה הקשורה במיניות של אדם בראיון עבודה, מהווה עבירה על החוק. "לשון החוק והפסיקה אוסרים על אפליה בקבלה לעבודה לאור נטייה מינית", הוא מדגיש. "זו הבחנה אסורה בין עובדים שונים שלא על בסיס שיקולים רלוונטיים לאופיו ומהותו של התפקיד, אלא על פי מינם בלבד. זו אפליה בוטה ולא אחת בית המשפט חייב מעסיק לשלם פיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים בגין כך".
יש מקרים בהם שאלה בעלת תוכן מיני, תיחשב לדבריו גם להטרדה מינית. כפי שמדגימה אחת הגולשות: "בראיון עבודה בחברה העוסקת בשיווק תוכן למבוגרים, המראיין שאל אותי אם יש לי ניסיון בתחום". מגיב אחר מעיד כי בראיון לחברה בתחום האבטחה, נשאל דווקא לעיסוקיה של בת זוגו שעוסקת באנימציה, ונשאל האם היא מציירת גם "אנימציה למבוגרים"?
הנפלד מסייג, כי יש מקרים נקודתיים שמתירים לשאול מועמד שאלות שנחשבות כמפלות לכאורה, כשהדבר מתחייב מאופי התפקיד. לפיכך הוא מפריד בין שני המקרים: בעוד שבראשון השאלה עשויה להיחשב לגיטימית מכיוון שהמידע קשור לתחום העיסוק - בשני אין קשר בין השאלה למהות העבודה וסביר שזה ייחשב להטרדה מינית ולעבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
אז את מתכוונת להיכנס להריון?
שלא במפתיע, רוב התגובות מגיעות מנשים, המעידות כי נשאלו בראיונות אם בכוונתן להתחתן או להביא ילדים לעולם בקרוב, כיצד ישלבו בין המשפחה לעבודה, וכיוצא בזה. "האם את מתכוונת להיכנס להריון בשנה הקרובה?", "למה את מבקשת לצאת לעבוד אם יש לך 4 ילדים", "האם יש לך סידור לילדים כשהם חולים?", "בעלך עובד באזור?", "את גרה לבד?" ו"האם הקשר עם החבר שלך רציני?", הן רק חלק מהדוגמאות.
שי-לי, אם לשניים, מספרת שנשאלה בראיון למשרת פקידה בחנות, כיצד תסתדר אם אחד הילדים יהיה חולה. היא השיבה שיש לה עזרה מהוריה, אך הבעלים המשיך ותהה בכוונתה להיכנס להריון בקרוב. "כמובן שברגע ששאל אותי את השאלה ההזויה: 'את מתכננת עוד הריון?', עניתי לו: 'אתה יודע שאינך מורשה לשאול שאלות כאלו?'". פה הסתיים לדבריה הראיון, בנימה של 'אוקי תודה, נהיה בקשר'. "כמובן שלא היה בקשר", היא מספרת. "חבל שאדם כזה מנצל את מעמדו בצורה השלילית והחמורה ביותר".
הזנפלד מבהיר כי השאלות הללו פסולות, למעט מצבים קיצוניים שבהן הן מתחייבות מאופי התפקיד, דוגמת מקום עבודה עם חומרים מסוכנים שלאישה בהריון אסור להיחשף אליהם. "בכל מקרה אחר חל איסור לשאול את השאלות הללו, שכן הן מעידות על אפליה", הוא מציין.
גל מציין, כי מעסיקים רבים מנסים למצוא חלופות בדמות שאלות עקיפות שנועדו למעשה לברר מה כוונות המועמדת ביחס להריון. המועמדת מצידה, ראשית לסרב לענות. "כך או אחרת, אסור למעסיק לשאול אותה שאלות אלו והוא מסתכן בחיובו לשלם פיצוי כספי גבוה", הוא מציין.
לא רק נשים מתמודדות עם שאלות שקשורות בחיי המשפחה. גולש אחד מספר שנשאל בעבר אם יש לו חברה, ומגיב אחר מעיד כיצד בראיון לחברת אבטחה, חיטט המראיין בחיי הזוגיות שלו. "שאלו אם אני רווק ובאיזו מידה אני פעיל מבחינת זוגיות", הוא מספר ל-ynet. "די הופתעתי ואם אני זוכר נכון פשוט עניתי, אבל ציינתי שאני לא מבין איך זה קשור לעבודה. בסופו של דבר לא עבדתי שם כי לא מצאתי מה שחיפשתי, אבל השאלה נראתה לי קצת מוזרה".
להבדיל ממילואים והריון, שאולי ניתן לטעון כי הם משפיעים על זמינות העובד למקום העבודה - הרי שמעסיקים לא נרתעים גם מלשאול מועמדים פוטנציאליים למוצאם, חרף האיסור הברור בחוק. או כפי שמספר אחד הגולשים שנשאל - "מה אתה?", בהתייחס לעדה אליה הוא משתייך.
התחום האפור
יש גם שאלות שמציבות את המרואיין במצב לא נוח, אך לאו דווקא אסורות בפירוש בחוק. כך למשל, מגיב אחד נשאל כמה הוא מרוויח כרגע, וגולש בשם אתגר מעיד שנשאל כמה כסף יש לו בעו"ש בראיון לתפקיד של אחראי קשרי לקוחות בחברת מחשבים. "דיי גמגמתי והתחלתי להתנצל שאני במינוס", הוא מעיד. "זו היתה תחושה של ניצול".
אף שהחוק אינו אוסר לשאול זאת, גל סבור כי יש בכך חדירה לפרטיות של העובד ולפיכך המבחן צריך להיות האם השאלה משפיעה על בחינת התאמתו לתפקיד. כך למשל הוא מדגים, שכאשר התפקיד כולל מגע ישיר עם כסף או אחריות פיננסית - מעסיק יכול לשאול את המועמד לחשבון העו"ש, מבלי שהפעולה תיחשב ללא לגיטמית. בכל מקרה אחר - לא.
הזנפלד מציין לעומת זאת, כי שאלות שחודרות לצנעת הפרט אך אינן עומדות בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות - אינן אסורות על פי חוק הגנת הפרטיות. "ברור שמועמד שנשאל שחש אי נוחות מהשאלות המופנות אליו, רשאי לא להשיב להן ולוותר על המשרה", הוא מוסיף. "בכל מקרה אין אפיק משפטי אפקטיבי למנוע שאלות כאלה או לתבוע תרופה בדיעבד בעטין".
מועמדים אחרים נתקלים במעסיקים שמפקפקים ביציבות שלהם במהלך הראיון, כפי שאחת המועמדות נשאלה מדוע החליפה מספר מקומות עבודה לאחרונה. הזנפלד מציין כי "אין מניעה לחקור בנושא חוסר יציבות תעסוקתית. זהו נתון חשוב וענייני לכל מעסיק ואין איסור חוקי על שאלות מסוג זה". גם גל סבור במקרה זה, כי מדובר בשאלה לגיטימית. "יציבות תעסוקתית היא סוגיה כבדת משקל מבחינת המעביד ותשובה על השאלה יכולה לסייע לו לשרטט פרופיל תעסוקתי שכולל גם יכולת התמדה בעבודה".
לקינוח, יש גולשת שסיפרה שנשאלה כמה חברים יש לה בפייסבוק. גם פה אין איסור מפורש בחוק, אך גל סבור שאם אין לכך קשר לתפקיד שאליו התראיינה, למשל שיווק ברשת החברתית, אין כל סיבה עניינית לשאול זאת ואפשר לבחור לסרב להשיב.
"בסופו של דבר, עובד שסבור כי לא התקבל לעבודה בשל סירובו להשיב על אחת מהשאלות האלו, נדרש להציג ראיה שמוכיחה כי הוא אכן נשאל את השאלה ושיש קשר בין אי המענה עליה לבין סירוב לקבלו לעבודה", מסכם גל. "כך למשל, אם יצליח להוכיח כי גורם אחר שמחזיק ברקורד וביכולות זהות התקבל לתפקיד והמעסיק לא יצליח לספק סיבה עניינית לבחירה דווקא בו".