עבודת שורשים

ההצגה Covers של קבוצת התיאטרון Lost and Found מתחילה בבניית מגדל ספרים אימתני ובהתמוטטתו הבלתי-נמנעת. מרגע זה ועד סוף ההצגה, תרבויות שונות מתנגשות זו עם זו בסדרת קונפליקטים שכל מהגר מכיר מקרוב. על הבמה מוצג סיפורן של שתי משפחות שנקרעות בפער שבין העבר להווה, בין ברית המועצות של פעם לבין ארצות הברית של היום. היהדות וארץ ישראל מהדהדות ברקע ומסבכות את העניינים עוד יותר. בנות-הדודות שרון ומגדה נפגשות לאחר פרידה ארוכה בבית של סבא שלהן שנפטר על מנת למכור אותו. בבניין הישן בו בילו לפני שנים הן פוגשות את חברי הילדות שלהן, האחים מישה וסשה. מישה הפך ברבות הימים למייקל, ואת סשה שעבר התמוטטות עצבים זה עתה. הצעירים מתמודדים עם הקשיים הרגילים של החיים בניו-יורק, אליהם נוסף רובד התמודדות משפחתית עם דור שגדל בעולם אחר עם ערכים שונים לגמרי. בליל השפות על הבמה, כמו גם מאחורי הקלעים, מתעתע. אנגלית, עברית ורוסית מצטלטלות במגוון מבטאים, ולי עצמי לא ברור באיזו שפה עלי לדבר עם חברי הקבוצה. גם הם לא בטוחים. מחוסר הוודאות הזה, מהיעדרה של שפת אם אחת ברורה, נולדה ההצגה.

אנה זיצר (25), המפיקה שמאחורי המחזה ואחת השחקניות בו, מסבירה: "לכל אחד יש את הכיסויים שלו, המסיכות. איך את תופשת את עצמך, ואיך את מציגה את עצמך לסביבה. אני, למשל, אציג את עצמי לפעמים בתור ישראלית, לפעמים בתור רוסיה, לפעמים בתור אמריקאית. והשאלה שנשאלת היא מה היחס שלך לכל אחד מהכיסויים שיש לך, מי נמצא מאחורי המסכות? אני חושבת שזו שאלה שמאוד רלוונטית להרבה אנשים, מכל מוצא".

אנה נולדה בסנט פטרסבורג וחיה בילדותה על הקו שבין ישראל ורוסיה. אביה היה במאי שעסק בחינוך ונדד עם המשפחה במסגרת העבודה. "התוצאה היא שהרגשתי לא רוסיה מספיק בשביל הרוסים ולא ישראלית מספיק בשביל הישראלים. ממש כמו שרון, הדמות שאני משחקת בהצגה", מספרת אנה. "למדתי ב-12 בתי ספר שונים. סיימתי תיכון בירושלים, ואחרי זה הגעתי לארה"ב בגיל 18 בשליחות מטעם תגלית. גרתי בברייטון ביץ' והכרתי את הקהילה הרוסית-יהודית. זה היה שוק לראות אותם מסוגרים בתוך עצמם. לא היה להם שום דבר במשותף עם היהודים האמריקאים או הישראלים, כי בברית המועצות דת הייתה אסורה ונדחקה החוצה".

ובכל זאת, נראה שהדור החדש של יוצאי ברית המועצות, אלה שהגיעו לארצות הברית בגיל צעיר, מצליחים להתערבב. אנה ושאר חברי קבוצת Lost and Found לא סגורים בתוך השיוך התרבותי או הדתי שנולדו לתוכו וכך גם לא הדמויות שהם משחקים בהצגה. הם מספרים את סיפור ההגירה המשפחתי שלהם מנקודת מבט צעירה, מתריסה ובינלאומית.

איך נולדה קבוצת Lost and Found?

"אפשר לומר שזה קרה כמעט במקרה. שמעתי שנותנים מענק לפרויקטים שמתעסקים בזהות רוסית-יהודית. הצעתי את הרעיון להרים מחזה על בסיס של סיפורים אישיים של שחקנים צעירים שנולדו בברית המועצות. הרעיון התקבל, וכך זה התחיל. הדבר הראשון שעשיתי היה לאסוף קבוצת שחקנים, ולשלוח אותם לעשות עבודת שורשים, להוסיף צבע לתמונות הישנות בשחור-לבן שתלויות בבית של ההורים שלהם. היה לי חשוב שהם יבינו מי הם. על בסיס הסיפורים שנאספו בעבודת השורשים הזאת, כתבנו את ההצגה הראשונה שלנו, 'דרך' (Doroga). למדנו ממנה הרבה, על עצמנו ועל המקום ממנו הגענו, ועכשיו אנחנו מגיעים להצגה השניה מגובשים ומקצועיים יותר. יש לנו קבוצה מדהימה של שחקנים ואת הבמאי המעולה אלכסנדר מארין שהביא את ההצגה לרמה שונה לגמרי".

איך הצטרפת לקבוצה הזאת?

"ממש במקרה. לפני ארבעה חודשים טסתי למיאמי להנחות טקס של הקהילה הרוסית. עצרתי בניו-יורק, אז הלכתי לראות מה מציגים בתיאטרון היידיש. פגשתי שם את בריאנה וסרמן, מנהלת התיאטרון שמכירה אותי מהעבר. היא קישרה אותי לאנה, שנתנה לי לקרוא את Covers. בדרך כלל אני מתרחק מדברים כאלה כמו מאש. אני הרבה זמן בתחום המשחק, וכל פעם שמעלים הצגה ש'עוסקת בשאלת הזהות' זה מרגיש כמו פלקט, כמו זיוף. אבל פה לא יכולתי לסרב. המחזה היה כתוב בצורה יוצאת דופן, סוף כל סוף גיליתי אנושיות. כל השחקנים אנשים מדהימים. הם כנים על הבמה כמו שהם כנים מאחורי הקלעים. בזכות ההזדמנות הזאת, גיליתי מחדש את ההנאה שבתיאטרון. אני מאוד מקווה להמשיך לעבוד איתם, ולהראות את הפנים של דור שחקנים חדש שלא מתבייש לחקור את השורשים שלו".

אנה זיצר בחרה להציג את Covers בתיאטרון ArcLight, שנמצא בתוך כנסיה מפוארת על רחוב 71 וברודוויי. "חשוב לי להראות את המחזה הזה לא רק לקהל יהודי או רוסי", מסבירה אנה. "אני רוצה ללמד ולספר את הסיפור שלנו, שלי, לאנשים אחרים שלא מכירים את הקהילה שלנו".

ואכן, אף על פי שההצגה נגעה לי במיוחד בגלל המוצא היהודי-רוסי שלי, אין לי ספק שכל צופה יוכל להזדהות עם ההתרחשויות הסוחפות שקורות על הבמה. ההצגה תרוץ במהלך מאי ויוני, והיא מומלצת גם ללא רוסים, לא יהודים, ואפילו ללא חובבי תיאטרון.

nationalyiddishtheatre.org/productions/covers