האם המדינה צריכה להציל את חברת בטר פלייס?
מפרקת החברה, העובדים המעטים שנותרו ומאות לקוחותיה, מסמנים את הכיוון להצלת בטר פלייס וחזונה - קופת האוצר. האם זו דרישה מוצדקת?
האם מדינת ישראל צריכה להתגייס להצלת בטר פלייס? עובדי חברת הטעינה הכושלת פנו אתמול (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה כי יתגייס להצלת החברה. העובדים קוראים לנתניהו לקדם מהלכים כמו הטבות מס מוגדלות ורכישת מכוניות חשמליות על-ידי הממשלה. רק כך, הם מסבירים, יתעניינו משקיעים באפשרות הרכישה של בטר פלייס. את מכתבם מסכמים עובדי בטר פלייס באזהרה - ללא סיוע מצד הממשלה, החזון הלאומי להציל את מדינת ישראל מתלות בנפט יספוג מכה אנושה.
פניית העובדים מצטרפת לדברים דומים שאומרים לקוחות החברה שהחלה בהליכי כינוס נכסים בחודש שעבר. בישיבת ועדת הכלכלה, אמר לאחרונה אחד הלקוחות כי "הסיבה שעולים על הכביש 150-100 כלי רכב כל חודש, ולא עולים 500 כל חודש, היא הרבה גם בגלל המדינה. אם לא נותנים לאנשים את הביטחון... שהמדינה תעזור להם, שיתנו (הנחה ב)שווי שימוש, שמשרד המדע ייתן מענקים".
גם המפרקת שמינה בית המשפט המחוזי לבטר פלייס, חושבת שהמדינה צריכה לסייע לחברה. "לנו המפרקים, אם תינתן איזושהי הצהרה שיעשו (הממשלה) מאמצים בכיוון הזה, זה מאוד יעזור", אמרה סיגל רוזן רכב. ומה לדעתה המדינה צריכה לעשות? בין השאר - הטבות כספיות, הקלות בחניה, וגם רכישה של מכוניות חשמליות במכרזים שמפרסמת הממשלה.
האם המדינה צריכה להחליף כעת את המשקיעים וההנהלה שכשלו, ולסייע לבטר פלייס לייצר רווחים ולהעלות מכוניות חשמליות לכבישים, או שאולי המדינה כבר תמכה בפרויקט די הצורך? קראו והחליטו.
תיאוריית "לא קיבלנו שקל"
מתחילת ימיה של בטר פלייס טענו בכירי החברה - ובעיקר היזם והמנכ"ל הראשון, שי אגסי - כי המדינה לא תמכה במיזם. בתערוכת הרכב של פרנקפורט ב-2009 אמר אגסי כי "לא קיבלנו שקל אחד מהמדינה, למרות שהיא תרוויח מהפרויקט, בדיוק כמו הלקוחות שלנו". ארבע שנים לאחר מכן, ואחרי שכבר הודח מהחברה, אמר כי "המכירות (של בטר פלייס) מגיעות למרות תמריצים זניחים שהעניקה ממשלת ישראל".
אלא שבפועל, המצב שונה. כבר ב-2008 התקבלה החלטה להעניק הטבת מס משמעותית למכוניות חשמליות: מס הקנייה למכוניות אלה הופחת ל-10%, במקום כ-70% למכוניות בנזין. ב-2012 אף הופחת מס הקנייה למכוניות חשמליות ל-8%, וזאת כאשר משרד האוצר מקדם את העלאת המס למכוניות בנזין, באמצעות עדכון של רפורמת "מיסוי ירוק", המעניקה הטבות מס בהתאם לכמות הזיהום שפולטות מכוניות חדשות.
וזו לא ההטבה היחידה שהעניקה המדינה. מול דרישת עובדי החברה, הלקוחות והמפרקת להעניק הטבה ב"שווי השימוש" - המס החודשי שמשלם עובדים שחוכרים את המכונית - יש לזכור כי המדינה כבר מעניקה הטבה שכזו, ואף משמעותית, אם כי באופן עקיף. איך? המדינה הסכימה להפריד את מחיר הסוללה ממחיר המכונית. מאחר שהמס נקבע לפי מחיר המכונית, עובדים משלמים מס דומה לזה של מכונית בנזין, במקום סכום גבוה משמעותית.
גם חברת ייעוץ שנשכרה על-ידי בטר פלייס להעריך את שוויה, הגיעה למסקנות שונות מאלו של אגסי. "החברה נהנית מתמיכה רגולטורית נרחבת למכוניות חשמליות במספר מדינות בעולם. תמיכה זו לידי ביטוי בין השאר בהטבות מס שונות למכוניות חשמליות". בהמשך גם ציינה חברת הייעוץ כי בטר פלייס נהנית מתמיכה של "מובילי דעת קהל", ובהם פוליטיקאים. אילו פוליטיקאים?
לאורך השנים נהנתה החברה מכך שאגסי היה חביבו של נשיא המדינה, שמעון פרס. השם של הנשיא פתח ליזם הנמרץ דלתות רבות, ואגסי נהג להזכיר את קשריו עם פרס בכל נאום, שיחה וראיון. גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, חיבב את היזם. "אפשר לראות שאני מאוד אוהב אותו", אמר בטקס חגיגי שנערך ב-2008, לרגל תחילת שיתוף הפעולה הרשמי עם קונצרן רנו-ניסאן.
מדינת ישראל תמכה בבטר פלייס בדרכים נוספות. למשל, בכל הנוגע לטעינת המכוניות. אמנם אגסי ובכירי החברה נהגו למתוח ביקורת על התמשכות הבירוקרטיה הנדרשת להקמת עמדות טעינה ותחנות להחלפת סוללה, אך מנגד - המדינה דאגה לכך שמכוניות חשמליות ייטענו אך ורק באמצעות עמדות ייעודיות, כפי שביקש אגסי עוד ב-2007: "ביקשנו מהמדינה לדאוג לכך שלא יהיה את תופעת הכבלים... שלא כל אחד יוכל להוריד כבל מהגג".
"מותה לא יהיה לשווא"
השאלה כעת היא האם בנוסף להטבות שכבר ניתנו למכוניות חשמליות, צריכה המדינה להתערב לטובת בטר פלייס? האם, כמו שחושבת המפרקת שמינה בית המשפט, הממשלה צריכה לערוב לעתידה של החברה, כדי שאפשר יהיה למכור אותה למשקיעים? השבועון אקונומיסט, אולי השבועון החשוב בעולם כיום, סבור כי התערבות ממשלתית אינה ראויה. במאמר המתייחס לכשלון בטר פלייס ועתיד המכוניות החשמליות, אומרים שם כי "הדבר החכם לפוליטיקאים הוא לקבוע יעדי פליטה (של זיהום) כלליים, ולתת לאנשי העסקים לנהל את הסיכונים".במלים פשוטות - ממשלות צריכות לקבוע יעדים, ויצרניות הרכב צריכות למצוא את הדרכים הראויות להגשים את אותם יעדים. הגדלת התמריצים הכלכליים לרוכשי מכוניות חשמליות, כמו זו שמציעים כעת עובדי בטר פלייס, דווקא אינה זוכה לאהדה. "סובסידיות שכאלה עושות מעט מאוד שכל", אומרים באקונומיסט, בהתייחסם לתוכניות בארה"ב וסין להגדלת התמריצים.
אגב, בהתייחסות לכישלון בטר פלייס, כך כותב האקונומיסט - "אם ממשלות רוצות לצמצם פליטת זיהום, יהיה טוב יותר אם הן ישלמו לאנשים להתקין בידוד בבתים שלהם. בטר פלייס השיגה מעט בחייה הקצרים והיקרים. אבל אם הכישלון שלה, למרות המשקיעים 'הכבדים' שעמדו מאחוריה, יגרום לממשלות להבין את השטות שבבחירת חברות שיובילו את התחום - מותה לא יהיה לשווא".
לפנייה לכתב/ת 
