בדרך לחתונה - כדאי לבני הזוג לחשוב פעמיים
והשבוע ספיישל חתונה: אנסטסיה ודביר לומדים איך לארגן חתונה מוצלחת בלי להגדיל את המינוס בבנק - ונפגשים עם קואצ'רים לחתונות. איך זה עובד והאם באמת אפשר לחסוך?
200 אלף שקל זה הרבה כסף, הרבה מאוד. אפשר לקנות שתי מכוניות חדשות או לחסוך למשכנתא. 200 אלף שקל הם כלום כסף כשמחליטים להתחתן. אולם האירועים, הקייטרינג, הדי.ג'יי, הצלם ושאר ספקי השירותים גובים מחירים מופרכים, שהופכים את היום הכי שמח לחודשים של כאב ראש.
דביר סבג (27) ואנסטסיה דשבסקי (25) מאופקים, והצליחו לדחוס בסכום הזה גם חתונה, גם חינה וגם שבת חתן. זה לא אומר שהם יודעים בדיוק לאן הולך הכסף, או כמו שאומר סבג: "אלף לפה, אלף לשם, זה לא מה שישבור אותנו".
ובכן, מתברר שסבג טועה. חגי אשל, קואצ'ר חתונות, מניף מולו אצבע: "אל תחשוב במונחים של הוצאנו 200 אלף, מה זה עוד אלף", הוא מתריע. "זה תשלום לרב, זה הזמנות, זה אלבום תמונות. עם גישה כזו חורגים מהתקציב ומסתבכים". דשבסקי, אוטוטו כלה, מנידה בראשה. "רואה?" אומרות עיניה, "אמרתי לך!".
סבג ודשבסקי הם התגלמות החלום הישראלי ושברו - זוג ישראלי שרוצה חתונה ממוצעת, לא מפוארת מדי, לא מנקרת עיניים, שתכסה את עצמה ותשאיר להם משהו לירח דבש; אבל בפועל נאלץ לשבור חסכונות, לקחת הלוואות ולבקש מההורים.
אין אף זוג, באף מעמד סוציו-אקונומי, שיכול לממן מכיסו או בכלל להרשות לעצמו להוציא סכום גבוה כל כך עבור סעודה וריקודים של 4 שעות. ובכל זאת, המנהג, המסורת וה"ככה עושים כולם" - מחייבים.
אנחנו פה כדי לעזור
בשביל זה אנחנו פה. כדי לעזור להם. לאחר שישבו מול נציגות של בנק הפועלים ובדקו על איזה עץ צומח כסף, הם יושבים מול חגי אשל ורותם ראף, המכהנים כיועצי חתונה בחברת Wedding Coacher ומלמדים אותם איך זה עובד ואיך לא יעבדו עליהם. לצערם של כל הנוכחים, הזוג הצעיר כבר סגר מקום וקייטרינג לפני שפגש את היועצים, וכל שנותר הוא לבדוק איך מסייעים להם לחסוך מכאן והלאה.
סבג ודשבסקי לא נולדו עם כפית של כסף. היא עובדת כבודקת ביטחונית באחד ממעברי הגבול ובקרוב תתחיל לימודי חינוך במכללת לוינסקי, והוא שימש כמאבטח במשרד ראש הממשלה, אך כעת הוא מחוסר עבודה.
4 שנים הם ביחד ובנובמבר הקרוב ימסדו את אהבתם באחוזת טל הסמוכה לאשדוד. את הלילה שאחרי, אותו נהוג להעביר בבית מלון, הם יעבירו יחד עם ההורים בצימרים השייכים לאחוזה. זהו, מסתבר, הסטארט-אפ האחרון של אולמות אירועים בפריפריה: חדרי לינה מפוארים הצמודים למבנה, וכך מרוויחים גם בעל העסק וגם הזוג המתחתן. "נישן בסוויטות ובבוקר נקום, נספור את הצ'קים ונאכל ארוחת בוקר", מסכמת דשבסקי.
את חולמת על חתונה גדולה ונוצצת?
"ממש לא, יש לנו 500 מוזמנים והכל נורא מצומצם. אני לא מחפשת משהו גרנדיוזי ומפוצץ, אני מרגישה שהטקס הסמלי הלך באיזשהו מקום לאיבוד וחבל לי".
אז תחגגי בבית כנסת. גם אינטימי וגם חסכוני.
"אנחנו רוצים שיהיה פאן. יש אנשים ששומעים כמה זה עולה לנו, פותחים עיניים ואומרים 'וואו', או מציעים 'תעשו בבית כנסת' או 'תעשו במסעדה'. אבל זה לא מתאים לאורחים ולמשפחה שלנו. אנחנו בחתונות כל שני וחמישי ואלה המחירים, כמה שלא מנסים להוזיל עלויות בסוף זה יוצא הסכום שמשלמים".
ראף אומר שרוב הזוגות שומרים על חתונה מסורתית, אחרת ההורים עלולים להיעלב. "עם זאת, יש דברים קטנים שמשנים את כל האווירה והופכים את האירוע למשהו אחר", הוא מגלה. "יש דברים שלא קשורים למחיר, כמו מקומות ישיבה נפרדים למבוגרים ולצעירים, תאורה נכונה בחופה ועל רחבת הריקודים, אישורי הגעה - אלה דברים שצריך לדאוג להם".
תאורה נכונה?
"יש תאורנים שפשוט שוטפים הכל בלדים וכל הצילומים יוצאים שרופים, והרי זו המזכרת שנשארת מהאירוע. תאורן צריך לדעת להאיר חופה באור מסוים ורחבת ריקודים באור אחר ובזווית אחרת. אלה דברים שהכלה והחתן לא מודעים להם בכלל".
ומה הבעיה באישורי ההגעה?
"פה זה דווקא טיפ שיכול לחסוך המון כסף. הרבה אנשים מזלזלים באישורי ההזמנה, אומרים שיגיעו כי לא נעים להם, ואז נוצר מצב ש-10% לא מגיעים. אם היינו יודעים על אותם 10% שלא מגיעים, היינו חוסכים את התשלום של המנות - וזה לא מעט. הטריק הוא שמישהו שאינו קרוב לבני הזוג יתקשר ויבקש אישורי הגעה, וברגע שהשאלה מגיעה ממקור רשמי, לאורח לא יהיה אכפת לומר שאינו מגיע".
האלכוהול התייקר
לראף אין הכשרה כיועץ זוגי, אולם לא אחת הוא מוצא עצמו משדך מחדש בני זוג שתיכף מתגרשים לפני שהם מתחתנים. "כשאני מזהה חיכוך אצל בני הזוג, אני מתאר להם מה קורה אצל זוגות אחרים שנקלעו למצב דומה ואיך זה נפתר בדרך כלל", הוא מסביר. "אחת ההמלצות החשובות היא שכל אחד ייקח לעצמו את הנישה החזקה שלו ורק הוא יתעסק בה".
סבג מספר כי בינו לבין בת זוגו התעורר ויכוח בשאלת האלכוהול. "סגרנו עם הבר שאנחנו מביאים את האלכוהול, אבל בגלל עליית המחירים והמרוץ להשיג אלכוהול במחיר סביר ובלי להתפשר - נקלענו לוויכוח של מה וכמה לקנות. אנסטסיה רצתה וודקה מסוימת ולא נשאר, והיא נורא התבאסה".
דשבסקי מוסיפה: "חשבתי שכל מה שיישאר נוכל להחזיר לסיטונאי, להזדכות על זה, וזה לא מה שקרה פה. יש לנו בבית קיר מפוצץ וודקות שלא נוכל להחזיר ואקסלים".
אשל וראף מעווים פניהם בצער. "אם הייתם מגיעים אלינו קודם", הם אומרים, "היינו אומרים לכם שאתם חייבים למצוא סיטונאי שיסכים להחזרות, ובשביל מה לקנות פחיות יקרות כשהיום כולם שותים וודקה ראשן ואפשר להסתפק בשוופס? אל תשכחו שכמות האלכוהול שקונים לחתונה היא משמעותית. אנשים נוטים לשתות הרבה כשהם לא משלמים, להתחיל בבירה ואחרי חצי כוס לא בא להם והם עוברים לוויסקי. זו הוצאה כבדה".
אפשר לחסוך גם באוכל?
"בוודאי. אם הולכים על חופה וכיבוד למבוגרים, ואחר כך חלק מסיבתי למוזמנים הצעירים, אפשר לתת להם מה שנקרא 'פינגר פוד', מנות קטנות של מסיבה, וזה מוזיל עלות באופן משמעותי".
דשבסקי מתקוממת. "לא", היא פוסקת. "אנחנו רוצים שכולם יגיעו ביחד ויאכלו ביחד", היא אומרת. "טוב", עונה לה ראף, "בפריפריה יש נטיה לאולד-סקול, יש שבלונה מסוימת ואנחנו מנסים לצאת מהקופסה בלי לעשות בלאגן. זה לא קל, אבל צריך שתהיה חשיבה אחרת".
סבג: "בגלל זה היא רוצה לשנות את האירוע". דשבסקי: "אני?", סבג: "כן". דשבקי: "אני לא יודעת על מה אתה מדבר". ראף, יועץ הזוגיות לרגע, מרגיע: "אירוע לא צריך להיות גרנדיוזי, הוא צריך להיות מדויק. צריך לדעת על מה להסתכל, איפה אפשר לשנות בלי לשלם. נניח שביקשתם שדרוג בבר, אין לכם מושג אם באמת שידרגו אתכם".
לדייק לדייק לדייק
במסגרת הרצון לדייק, אשל מציע לבני הזוג לא להתפזר על יותר מדי ספקים כדי לא ללכת לאיבוד. "כדאי לבחור 3-4 שקיבלתם עליהם המלצות כי יש אינספור ומתחילים להתבלבל", אומר אשל. "כשאתם מקבלים מהם הצעות, תשוו תפוחים לתפוחים, כלומר, תראו מה כל אחד מציע באותו הסכום - ותלכו על זה שמציע יותר דברים באותו הכסף".
סבג ודשבסקי מקשיבים בעניין. "אני יכולה לצאת ממיקוח בהרגשה שאני המנצחת, אבל אין לי מושג אם לא עבדו עליי", אומרת דשבסקי. סבג מסכים איתה. "אתה מגיע למצב שאתה מיואש", הוא אומר, "אתה יושב מול מישהו ואומר 'יאללה, אני אסגור איתו וזהו', מה זה משנה עוד זה ועוד ההוא, כי די, כבר אין לך כוח".
הקואצ'רים לחתונות גובים 5,000 שקל עבור השירות ו-3,000 שקל אם הם נכנסו באמצע התהליך כמו במקרה הנוכחי. "היינו חוסכים לדביר ואנסטסיה הרבה מאוד כסף אם היינו איתם מתחילת הדרך", הם מאמינים. "אנחנו נותנים ליווי עד הרגע האחרון, כדי שביום האירוע החתן לא יצטרך לרוץ למצוא לסבא כיסא, או לבדוק שהפרחים מונחים במקום".
דביר, אתם עושים הכל בעצמכם. הייתם נעזרים בקואצ'ינג לחתונה מהרגע הראשון?
"אני רואה את הקושי בלעמוד על מה שמגיע לנו ולהוריד מחירים. אם יש מי שיצליח לעשות את זה בשבילי ויעזור לי להרים את החתונה, אני בפנים. אין לי ניסיון בתור מתחתן".
הטיפים של וודינג קואצ'ר
1. הכינו מסמך מרוכז של כל הספקים שרלוונטיים לאירוע. הכינו מסגרת תקציב ריאלית ובדקו שיש התאמה בין מה שאתם רוצים למה שאתם יכולים.
2. אישורי הגעה, במיוחד באירועים גדולים, שווים המון כסף. היעזרו בגורם שמתקשר בצורה אנונימית, מטעם ההפקה או האולם, על מנת שהמוזמן לא יתבייש להודות שאינו מגיע.
3. כשסוגרים חוזה מול מקום, לא להשוויץ במספר המוזמנים כדי לקבל הנחה על המנות, כי תמיד אפשר להוסיף - אבל אי אפשר להפחית. מצד שני, אל תצהירו על מינימום מינימליסטי, כי אז לא תקבלו הנחה. הכלל הוא להוריד כ-15% ממספר המוזמנים האמיתי.
4. לא להתעקש על מחיר, אלא על מה שמקבלים תמורתו.
5. זכרו שאנשים שותים יותר אלכוהול ממה שהם רגילים והיערכו בהתאם.
6. אם אתם מביאים את האלכוהול, בחרו סיטונאי שמקבל החזרות.
7. עשו ביניכם חלוקת עבודה, מי אחראי על מה, כדי להימנע ממריבות מיותרות.
8. אל תגידו "מה זה עוד 500 שקל", כי זה עוד 500 ועוד 500 והופ - חרגתם מהתקציב.
תצלומים - בגדים ונעליים: H&M, זר לכלה: ZER4U
