מאט דיימון: "הקהל שלנו זה ה-99 אחוז"
בזמן האחרון נראה שמאט דיימון בוחר את תפקידיו בהתאם למסרים החברתיים שלהם - כמו במקרה של "אליסיום", שבו רוב האנושות מתבוססת בעוני וזוהמה בעוד העשירים משייטים להם מחוץ לאטמוספירה. "אני מעריך שאלו מהאחוז האחד יהיו קצת פחות שמחים", אומר הכוכב. הבמאי ניל בלומקמפ פחות מוטרד מהמסר: "המטרה העיקרית - לעשות סרט מהנה"
שימו לב להופעות הקולנועיות האחרונות של מאט דיימון: ב"המודיע" (2009) הוא גילם עובד בתאגיד מושחת שמלשין על מעסיקיו. ב"נגד כל הסיכויים" (2011) הוא מגלם פוליטיקאי מבטיח שמסתבך בשרשרת של תקריות שמתומרנות על ידי ארגון מסתורי ששומר על הסדר בעולם. ב"מקום לחלום עליו" (2012) הוא מככב כאיש עסקים שפורש לטובת שיקום גן חיות כושל. מוקדם יותר השנה כיכב בדרמה "אדמה מובטחת" (וגם השתתף בכתיבת התסריט) כסוכן מצליח של חברת גז, שמנסה לפתות חברי קהילה חקלאית לנדב את אדמותיהם לטובתו, ובסופו של דבר "חוזר בשאלה".
נראה כי כוכב העל בן ה-42 מתעניין במיוחד בסרטים בעלי מסרים פוליטיים, הנוגעים לצדק חברתי. צרפו לכך את התגייסותו כקריין בסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר "Inside Job" של צ'ארלס פרגוסון על התרמית הגדולה של תעשיית הפיננסים האמריקנית, ואת התבטאויותיו השונות בנוגע למדיניות הבית הלבן. "זה פשע שכל כך מעט נדרש מאנשים שמקבלים כל כך הרבה", אמר באחרונה בביקור בוושינגטון, "לי לא אכפת לשלם יותר מסים, זה עדיף על סגירת תוכניות רווחה".
מאט דיימון בעד העלאת מסים
על הרקע הזה, נראית טבעית הבחירה של דיימון לככב בתפקיד הראשי ב"אליסיום", שיצא השבוע לאקרנים בישראל ובכל העולם. אמנם סרטו של ניל בלומקמפ הוא מותחן מדע בדיוני המתרחש בשנת 2154, אולם הוא משקף מציאות חברתית המזכירה את זו המצויה בעולמנו הנוכחי. אליסיום הוא מעין אי מלאכותי שמרחף בפאתי האטמוספירה של כדור הארץ, ובו מתגוררים העשירים ביותר - בעוד שמרבית האנושות מתבוססת בעוני מחפיר על פני האדמה, ומשרתת תאגידי ענק. דיימון מגלם את מקס דה-קוסטה שחודר לאליסיום, וגורם למהומה שעשויה להביא למהפכה ולחברה צודקת ושיוויונית יותר.
למרות שכל הסימנים מעידים על כך שההזדהות הסוציו-פוליטית עברה מהחיים האישיים גם למסך, דיימון טוען בראיון ל-ynet כי אין מדובר ברצף מכוון של תפקידים. "אני לא מתכוון לזה, לא באופן מודע לפחות", הוא קובע.
"כל אחד מהסרטים הללו עומד בפני עצמו, וכל אחד מהם דיבר אליי בדרך מסוימת, ורציתי לעשות אותם - לא בגלל כוונה מיוחדת, אפילו במקרה של 'Inside Job'. רציתי לקחת בו חלק, כי הוא סרט אדיר. ובאמת, כל הבחירות שלי הן כאלה".
לפי דיימון, גם ההחלטה להיענות להזמנתו של בלומקמפ להשתתף ב"אליסיום", נבעה מהאיכויות של הסרט. עם זאת, הקשר בין התסריט לבין המחאות ברחבי ארצות הברית ובעולם כולו לשינוי הסדר החברתי, נוגע לו. "אף פעם לא ראיתי עולם שמעוצב כמו שניל עיצב אותו. הוא הציג בפני את הדימויים שלו וזה היה מיוחד מאוד, אבל זה כן דיבר על משהו שקרה באותה התקופה", משחזר דיימון את פגישה הראשונה בין השניים בניו יורק.
פרסומת פיקטיבית לתאגיד "Armadyne" באליסיום. יחסי הון שלטון
"ואז בעודנו מצלמים, תנועת Occupy Wall Street (התנועה האמריקנית לצדק חברתי) התחילה. זה היה מאוד מעניין שהנושא הזה היה באוויר - של אלו שיש להם ואלו שאין להם. וזה נושא שהולך ותופס תאוצה בארצות הברית, זה ברור. זה משהו שקראתי עליו המון, קראתי המון טורי דעה לגביו ודיברתי עליו עם אנשים. זה חשוב שזה חלק מהתודעה של האנשים. והסרט באמת מספק ביטוי מעניין של התופעה, שמעולם לא חשבתי עליו. וזה היה משהו מאוד מיוחד, כך שרציתי לעשות אותו".
כמו, דיימון, גם הבמאי בלומקמפ מנסה להפחית מהמטען הסוציו-פוליטי שמורגש בבסיסו של הסרט לטובת העשייה הקולנועית עצמה. זאת למרות שגם סרטו הקודם, "מחוז 9" מ-2009, היה סוג של סאטירה פוליטית שנגעה לפערים חברתיים וגזעיים בדרום אפריקה, שם נולד לפני כמעט 34 שנה. כך או כך, ברור כי מבחינה קולנועית הוא נשאר נאמן לז'אנר המדע הבדיוני. בקרוב יתחיל לעבוד גם על סרטו הבא: "צ'אפי" - קומדיית מדע בדיוני.
הטריילר של "מחוז 9" - סרטו הקודם של בלומקמפ מ-2009
"אני לא חושב על סוגיות חשובות ואז עושה עליהן סרטים", מסביר בלומקמפ, "חלק אחד במוח שלי פשוט אוהב סרטי מדע בדיוני, סרטי ז'אנר, אקשן, אימה וכל השאר - דברים שראיתי כילד. ואז ישנו החלק השני שמוצא רעיונות לסרטים בסוגיות שכאלה. זה קשור אולי לזה שאני במקור ממקום כמו דרום אפריקה, או שאולי אני פשוט מתבונן על העולם בו אנו חיים. בכל מקרה, אני לא מנסה באופן פעיל לעסוק בנושאים חשובים, אבל שני הצדדים הללו נפגשים ויוצרים משהו כמו 'אליסיום'".
כך או כך, יש בסרט מסרים פוליטיים-חברתיים, ומצד שני הוא מיועד לשבור קופות. איך מאזנים בין שני הקטבים הללו?
"אני לא באמת חושב באופן מודע על איך לאזן בין שני הקטבים הללו, כי בראש שלי המטרה העיקרית היא לנסות לעשות סרט שיהיה מהנה ושימשוך את הקהל. בז'אנר המדע הבדיוני, אתה רוצה למשוך את הצופים פנימה עם סיפור שהוא סיפור אישי, ואז לתת לו להתפתח באופן הדרמטי והמפתה ביותר האפשרי. אבל בריאת העולם בו מתרחשת העלילה, והנושאים שהסרט נוגע בהם, באים ממקום של סוגיות חשובות שיש לדון בהן. ברגע שהכל נקבע, העולם עוצב והדמויות גובשו, היה צריך להבטיח שגם המסרים ימשיכו לאורך הסרט - אבל אלו האלמנטים הפחות חשובים".
העולם של "אליסיום": תחנת חלל מגונדרת מול עולם מוזנח וגווע
למרות הניסיון לדחוק הצידה את הנושאים הפוליטיים הנפיצים, הצופים חדי החושים וגם אלו שפחות מודעים בוודאי ישימו לב כי בעולמו של "אליסיום" קיים פער עצום שמודגש באמצעים עלילתיים ואף ויזואליים בין בעלי ההון לשאר האוכלוסיה. במידה רבה, כפי שחזה קארל מרקס לפני שנים רבות, או כפי שזיהו דפני ליף וחבריה בישראל או מקביליהם האמריקנים שתבעו את הסיסמה "אנחנו ה-99 אחוזים" (הרוב העני המוחלט ביחס לאחוז הבודד של עשירי העולם).
דיימון, שהביע את תמיכתו במחאה הציבורית לצדק חברתי בארצות הברית, מעריך כי יתכן שאלו אשר נמנים על האחוזון העליון לא יתענגו מהסרט. "לא הייתי חושב מעולם על חלוקה של הצופים לפי מעמדות, אבל אני מעריך שאלו מהאחוז האחד יהיו קצת פחות שמחים, ואלו מה-99 אחוזים יהיו די נלהבים. זה הניחוש שלי", הוא אומר.
אבל אנשי האחוזון העליון הם אלו שקובעים את הכללים - גם בהוליווד. אין בכך סיכון עבורכם כיוצרי קולנוע?
"לא, מפני שעבורנו, הפרנסה שלנו תלויה ב-99 אחוז. זה הקהל של הסרטים".
כסף כמו זבל
ובכן, דווקא במהלך הצילומים באתרים שונים במכסיקו ובקנדה (ביתו הנוכחי של בלומקמפ), הרגיש דיימון גם את השפעת חברי האחוזון העליון שעומדים בראש האולפנים הגדולים ומימנו את הפרויקט, שתקציבו הוערך בכמאה מיליון דולר. הלחץ הגדול להיות יעילים על הסט היה נוכח. אולם לטענת הכוכב האמריקני, שותפיו לצוות השחקנים היו ממושמעים וממוקדים.
זה לא מפתיע כשמדובר בג'ודי פוסטר, שמגלמת את שרת הביטחון של אליסיום, וגם לא במקרה של שרלטו קופלי שמגלם את שכיר החרב הפסיכופט קרוגר. הרי קופלי הדרום אפריקני בן ה-39 כיכב ב"מחוז 9", ויוביל גם את "צ'אפי". הוא מכיר את בלומקמפ היטב והתקשורת ביניהם זורמת. זה כן הפתיע בנוגע לצוות שחקני המשנה - ואגנר מורה ואליס בראגה הברזילאים ודייגו לונה המכסיקני. פערי השפה והתרבות, אם היו, גושרו באמצעות הניסיון שחלקו בנוגע לעשיית סרטים.
"רבים מהשחקנים האחרים בסרט התנסו בעבודת בימוי והפקה", העיד דיימון, "זה עזר לעבוד עם אנשים שמבינים את התהליך המלא של יצירת קולנוע, כי אז העבודה הולכת יותר מהר. כולם מבינים לגמרי מה צריך להיעשות, אתה לא מתברבר בדרך - מה שיכול לקרות. כשחקנים, יש לנו נטייה לעכב את כל התהליך, ולדבר על דברים שהם לא באמת מעשיים בנוגע להשלמת המשימה. כך שזה היה נחמד לעבוד עם אנשים שהם קולנוענים מגובשים, כי אז הזמן שלך מנוצל היטב. והיינו תחת תקציב נוקשה, וגם בלוח זמנים נוקשה בהרבה מהלוקיישנים".
דיימון סיפר כי דווקא בסצנות שצולמו במשך שבועיים במטמנת זבל עצומה במכסיקו סיטי, הם נתקלו בקשיים הפקתיים גדולים. "זו היתה סצנת אקשן עצומה שעירבה מסוקים וגם דגם של חללית ומסך ירוק וכל הדברים הללו, ויש גם סצנת קרב יריות", הוא נזכר, "במקרה הזה לא יכולנו פשוט לפטפט ולדסקס את המוטיבציה של הדמויות".
צילומים במשך שבועיים במזבלה? זה היה מלוכלך ומסריח, אבל דיימון לא יכול לטעון שזה בא לו בהפתעה. הכל הוצג לפניו מראש, כבר בפגישה הראשונה עם בלומקמפ, בה ערך לו הבמאי הכרות עם הרומן הגרפי שהוא עצמו יצר. "נפגשנו לארוחת ערב, והוא הראה לי את הספר ואני פשוט נדהמתי. מעולם לא ראיתי דבר כזה. אפילו אם אתה צופה בטריילר, האימג'ים הללו - זה בדיוק מה שהיה ברומן הגרפי. מעולם לא היה דבר כזה בסרט.
"זה לא קורה לי, או בכלל לשחקנים. לעולם לא מציגים בפניך עולם מושלם ומפורט כל כך. ניל כתב חלק שלם על מערכות נשק שהיו מפורטות ביותר, דברים שאתה אולי רואה בסרט לשניה, אבל רמת הפירוט והדברים שהחבר'ה ב-WETA (חברת האנימציה של פיטר ג'קסון - פטרונו של בלומבמפ) עבדו עליהם בניו זילנד, היו פשוט לא שפויים. אף פעם לא ראיתי דבר כזה, ופשוט ידעתי שהסרט יהיה מיוחד, מקורי ואדיר".
"אני חושב שהכוונה המקורית של הקולנוע היא לשלוח אותך לאנשהו", מסביר בלומקמפ, "ליצור אטמוספירה וסוג של סביבה עבור הקהל שהיא משהו מאוד מלהיב. אני חושב שאני לגמרי אדם ויזואלי, זאת בניגוד למילים על דף, שלא מדברות אלי כמו הדימויים הוויזואליים".
