למה הוא עצבני? 10 עובדות על המוח בגיל ההתבגרות

עוד על גיל ההתבגרות בערוץ הורים :

יש לי מתבגר פרזיט בבית. מה אני עושה?

גיל ההתבגרות: לאן נעלם הילד המתוק שלי?

"ככה את לא יוצאת מהבית!"

1. המוח: הגורם לגיל הטיפש-עשרה

קצב ההבשלה של אזורי המוח השונים אינו אחיד. תהליכי ההתפתחות וההבשלה של המוח בילדוּת ובמהלך ההתבגרות לא דומים לתפיחה אחידה של בצק, אלא לכל אזור יש קצב גדילה, התפתחות והבשלה משלו. אי-האחידות בקצב ההתפתחות וההבשלה של אזורי המוח השונים בגיל ההתבגרות הוא בין הגורמים להתנהגויות ולתופעות הטיפוסיות האופייניות לגיל ההתבגרות, גיל ה"טיפש-עשרה", ביניהן התנהגויות "לא הגיוניות", חוסר תכנון ונטילת סיכונים לא סבירים.

2. הסיבה לשינה המאוחרת

מלטונין הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח אל זרם הדם, ומשפיע על השעון הביולוגי הפנימי של הגוף, "השעון היממתי", ובמיוחד על תזמון השינה: מלטונין משרה ישנוניות. בילדים, עיקר הפרשתו מוקדם בערב, אז הם נעשים עייפים ורוצים לישון. בגיל ההתבגרות הפרשתו נדחית לשעות מאוחרות יותר ויותר, ומתבגרים מתקשים ללכת לישון בשעה מוקדמת. ואולם הצורך שלהם בשעות שינה גדול, וכך תמיד קשה להם לקום בבוקר, ובשעות הבוקר הם רדומים ו"אפופים". הם משלימים שעות שינה חסרות בקימה מאוחרת מאוד בסופי שבוע ובחופשים.

3. המוח יעיל יותר 

הדבר יכול להיראות מוזר ואפילו מדהים, אבל נפח "החומר האפור", הכולל את גופיהם של "התאים האפורים", המבצעים את "עבודת החשיבה" (מודעת ולא מודעת), לא עולה ונותר בשיאו, אלא בתחילה יש עלייה ואחר כך ירידה, כך שנפח "החומר האפור" במוח מגיע לשיא ואז יורד. יש אזורים במוח בהם העלייה, השיא ותחילת הירידה מוקדמים יותר (למשל באונות העורף, המתפקדות בראייה), ויש כאלה שתהליכים אלה מושהים בהם. חשוב לקחת דבר זה בחשבון. למשל: תהליכים אלה באונות הרקה (הצדע), שחשובה לתפקודי שפה, מקדימים לאלה שבאונה הקדם-מצחית, שחשובה בין השאר לחשיבה לוגית (וכן בקרה, תכנון ודחיית סיפוקים). לפיכך רצוי ללמד וללמוד שפות, לפני מקצועות המבוססים יותר על חשיבה לוגית.

4. הזמן למבחני אינטיליגנציה והכוונה

גם הממצא הזה יכול להיראות מוזר ו"לא הגיוני": העלייה בנפח החומר האפור באונות הקדם-מצחיות בילדים ובמתבגרים בעלי אינטליגנציה גבוהה-במיוחד איטית יותר מאשר בבעלי אינטליגנציה ממוצעת וממוצעת-גבוהה. בבעלי אינטליגנציה ממוצעת העלייה מתרחשת בגיל צעיר יותר, וכמוה גם ההגעה לשיא ותחילת הירידה בנפח. לעובדה זו עלולה להיות חשיבות מכרעת, אם עורכים מבחני מיון והכוונה בגיל קבוע-מראש, כשהיותר אינטליגנטים רחוקים עדיין משיא יכולתם השכלית-קוגניטיבית, והם עלולים להיות מופנים לבית ספר ולמסלולים שכלל אינם עונים על כישוריהם הגבוהים האמיתיים.

5. מתקשים להקשיב וסובלים ממצבי רוח

האונות הקדם-מצחיות, הממוקמות בחלק הקדמי ביותר של מוח, הן בין האחרונות בהן מסתיימים תהליכי ההבשלה. חלקים שונים של האונות הקדם-מצחיות מתפקדים בתכנון ההתנהלות, בחלוקת זמן וקשב למטלות השונות. ואכן, מתבגרים מתקשים פעמים רבות לתכנן היטב את חלוקת הזמן ומשאבי הקשב שלהם. וזאת דווקא בגיל שבו יש קפיצה גדולה במספר ובאינטנסיביות המטלות והמשימות - לימודים, תפקודים חברתיים שמקבלים בתקופה זו חשיבות מרובה, טיפוח המראה החיצוני, בילויים. העובדה שאזורי האונות הקדם-מצחיות קריטיים לריסון התנהגותי ולעיכוב התפרצויות, ושבגיל זה הם רחוקים עדיין מבשלות, תורמת להתנהגויות "בלתי אחראיות" ולהתפרצויות מצבי רוח האופייניים לגיל סוער זה.

6. לא מסוגלים להקשיב לביקורת

אזורי מוח הפועלים כשאנו מקבלים משוב מן הסביבה על התנהלותנו, התנהגותנו ותפקודנו - ביניהם החלקים העליונים של האונות הקדם-מצחיות ומבנה המכונה "רכס החגורה" (סינגוּלֵיט), רמת פעילותם בגיל ההתבגרות נמוכה יותר מאשר בבני אדם בוגרים. זו אחת הסיבות לכך שלמתבגרים קשה לקבל תגובות משוב (מהורים, ממורים) ולנסות ליישם מסקנות מהן. ואולם מבנה מוחי המעורב בהנאה - "הגרעין הנסמך" (אָקוּמבֶּנס), מאוד פעיל בגיל ההתבגרות, ומכאן שחיזוקים חיוביים על התנהגותיות נאותות עשויים להיות הרבה יותר יעילים מאשר ביקורת קשה על התנהגותיות לא נאותות.

7. חסרי יכולת בקרה לסיכונים

להורמוני המין, המציפים את הגוף בתקופת ההתבגרות, יש השפעה חזקה לא רק על מבנים גופניים ועל הופעה חיצונית, אלא גם על המוח. הם גורמים, בין השאר, להגברת פעילות של אזורי מוח המתפקדים ברגשות, אמוציות. בין המבנים הללו נמצא גם הגרעין הנסמך (אקומבנס). פעילות הגרעין הנסמך משרה הנאה. רגישותו הרבה במוח המתבגר גורמת למתבגר להיות ממוקד בהנאה הצפוייה ממסיבה או מנהיגה "כייפית" וקלת דעת. בה בעת, נמוכה רמת הפעילות של האונה הקדם-מצחית, שעשויה לבקר, לעכב, לרסן ולנתח לוגית השלכות לטווח ארוך. נוצר חוסר איזון בין תפקודיהם של אזורי המוח השונים והרגשות סוערים ומתפוצצים. בנוסף לכך, המתבגר שרוי במקרים רבים בעייפות כרונית, בעקבות שעות שינה לא מספיקות, כך שיכולת הבקרה על הרגשות נחלשת אף יותר.

8. מאמצים ברגע טכנולוגיות חדשות 

בגיל ההתבגרות למוח יש עדיין יכולת רבה לעבור עיצוב בהתאם לנסיבות, כלומר הוא עדיין מבנה פלסטי ("גמיש"). פירוש הדבר הוא שמצד אחד רשתות תאי העצב ומסלולי הולכת המידע בין התאים אינם בשיא יעילותם, אך מן הצד השני יש להם יכולת גבוהה להתעצב, להשתנות בהתאם לנסיבות, להגיב. העובדה שהמסלולים עדיין "פתוחים" במידה רבה, פלסטיים ובני עיצוב, עומדת בבסיס יכולות מדהימות של מתבגרים, במיוחד מתבגרים צעירים, כמו למשל אימוץ טכנולוגיות חדישות כלאחר-יד (מחשבים, סלולרים וכו'), בעוד שמבוגרים פעמים רבות מתקשים בכך הרבה יותר.

9. לא חשים בסכנה

במחקרים נמצא כי לפני נקיטת פעולה מסוכנת, גם אם קשה להעריך במדוייק את מידת הסכנה, מתרחשות באדם בוגר תופעות גופניות "אוטונומיות" (כלומר, שאינן תחת שליטה מודעת), כגון עלייה בקצב הלב והגברת הזעה, למשל בכפות הידיים. חוקרי מוח טוענים כי תגובת סכנה אוטונומית זו מתפרשׁת על ידי המוח, וזה גורם לאדם להימנע מן הפעולה המסוכנת. נמצא כי תגובה אוטונומית זו נמוכה במתבגרים ביחס לאנשים בוגרים, כך שהמתבגרים פחות חשים בסכנה, ופחות מתחשבים בחומרתה.

10. זהירות משרלטנים

העיסוק האינטנסיבי בחקר המוח, במיוחד בעקבות פיתוח שיטות מכשירים חדישים, הוא מבורך ביותר, ואכן מקנה הבנה טובה יותר של גיל ההתבגרות, על הקשיים, האתגרים והפוטנציאל שהוא מעלה. ואולם עיסוק אופנתי זה הוביל גם לכמה מיתוסים שאין להם בסיס, ולתוכניות התערבות וטיפול שאינן מבוססות דיין מבחינה מדעית. הסיבות נעות בין חוסר עדכון מספיק ביחס לתגליות המדעיות, שימת לב לא די מדוקדקת לפרטי התגליות בתחום חקר מוח המתבגר, או אפילו שאיפה לא הוגנת להפקת רווחים כספיים משיווק תוכניות שונות ל"אימון המוח" ולטיפוחו, תוכניות שאין להן גיבוי מדעי. כדאי לשמור על חוש ביקורת ועל זהירות בריאה, ולנסות להתעדכן בממצאים המדעיים עצמם.

מתוך הספר "המוח בגיל ההתבגרות - דברים שהורים חייבים לדעת". מהולנדית: קרלה פרלשטיין, עריכה מדעית: צבי עצמון. הוצאת "כנרת-זמורה"