חושפות זנב: לוח שנה סקסי למען הפיטבולים
בית המחסה הפרטי "הבית של דינו" משקם ומציל כלבים המוגדרים כגזעים מסוכנים לאחר שעברו התעללות, קרבות כלבים או ננטשו ברחובות. חבורת "chicks for pits" הפיקה בהתנדבות לוח שנה סקסי והומוריסטי כדי לסייע לו להמשיך לפעול. "הפיטבולים אוהבים מאוד בני אדם. הם כלבי משפחה נהדרים. הכל תלוי איך מגדלים אותם", אומרת עדי ציוני, יוזמת הפרויקט
לוח שנה פרובוקטיבי עם 12 נשים הלבושות באופנה של שנות ה-50 יחד עם 12 כלבים מבית המחסה "הבית של דינו" המציל ומשקם כלבים המוגדרים ככלבים מסוכנים, יצא השבוע כדי לנסות ולגייס תרומות להמשך פעילות בית המחסה הממוקם באזור המרכז.
עדי ציוני, מי שיזמה את הפרויקט ואף מככבת בו יחד עם 12 חברותיה וכלבים שחלקם שוהים כעת בבית המחסה, מספרת כי הקימה יחד עם חברות חובבות בעלי חיים, את קבוצת "chicks for pits" שנועד לסייע לעמותות המתמקדות בשיקום כלבים ובפרט כאלה המוגדרים כמסוכנים על פי חוק.
"בארצות הברית תרבות הפינאפ (pin-up), שמשמעותה 'נעוץ על הקיר', נפוצה מאוד ורצינו להפיק לוח שנה שישלב בין האהבה שלנו לכלבים ולתרבות הפופולארית הזו", אומרת ציוני ל-ynet. "כולו באווירת הרטרו של שנות ה-50 ולקח לנו זמן רב עד שגייסנו כל כך הרבה אנשים שעשו זאת בהתנדבות מלאה".
במשך מספר מפגשים צילמו את הבנות והכלבים ללוח השנה ההומוריסטי שנועד גם לרכך את התדמית של כלבי הפיטבול והאמסטף בקרב הציבור.
"אחד הדברים שאנשים רבים לא יודעים הוא שהפיטבולים אוהבים מאוד בני אדם והם כלבי משפחה נהדרים. הכל תלוי איך מגדלים אותם כי גם פודל ופינצ'ר יכולים להיות תוקפניים אם רק מחנכים אותם לכך. הכל מסתכם בסופו של דבר לאיזה אנשים הם מגיעים", היא מציינת. "הם מחזירים אהבה".
מבחינתו של דודו מרציאנו, מי שהקים את בית המחסה במושב במרכז הארץ לפני כשנה, הוא קיבל בברכה את הרצון לסייע לו במלאכת ההצלה והשיקום של 25 כלבים המתגוררים בבית המחסה.
מקדיש חודשים לשיקום של כלבים
הקשר של מרציאנו עם כלבי פיטבול, אמסטף וכלבים המוגדרים על פי חוק כמסוכנים, החל כבר בגיל צעיר, אך רק לפני כחמש שנים הוא החל לקדם את הרעיון של כלבייה מיוחדת המיועדת רק לטיפול ושיקום של הכלבים הללו. לפני כשנה הקים את בית המחסה "הבית של דינו".
בעוד שבעמותות רבות למען בעלי חיים מתמקדים במציאת בתים לכלבים מעורבים וגזעיים, אוכלוסיית הכלבים המוגדרים כמסוכנים נופלת לרוב בין הכסאות ומעטים הגורמים שמטפלים בהם.
מרציאנו יחד עם קבוצה קטנה של מתנדבים, מחלצים כלבים מהסגרים, מצילים אותם מהתעללות וקרבות כלבים או לאחר שננטשו ברחובות, כשהמטרה היחידה העומדת בפניהם היא לשקם את הכלבים ולמצוא להם בית מאמץ, גם אם מדובר בהליך שיקום מורכב של מספר חודשים.
"להרגיל את הכלב לחיים אחרים"
"לשיקום יש רבדים רבים. יכול להגיע אלינו כלב פחדן שהוא אגרסיבי בעיקר כלפי בעלי חיים ולעיתים נדירות גם כלפי בני אדם. אם נכניס אותו כמות שהוא לבית מגורים הוא עלול פשוט לפרק אותו מרוב תסכול ופחד ולכן צריך לחשוף אותו מחדש באופן חיובי לסביבה", מסביר מרציאנו.
"זה אומר שצריך להכניס אותו למקום שהוא ירגיש בטוח, שתהיה לו שיגרה נורמלית של טיול, מזון ומגע עם חיות ואנשים. יש כלבים שההליך אורך גם ארבעה חודשים ויותר. הכל תלוי באופי של הכלב".
מרציאנו מספר כי אחד הכלבים שהגיעו אליו ומצאו בית מאמץ הוא סקאר (צלקת. א.א.), פיטבול שהוחרם מרהט לאחר ששרד קרבות כלבים. "הוא היה פצוע בכל הגוף, שבור לרסיסים. ניסרו לו את השיניים וכיסחו אותו בכל דרך אפשרית", הוא מסביר. "רק אחרי שיקום של חצי שנה הוא למד אפילו לשחק עם חתולים ולחשוף את האישיות הרכה שבו. היום הוא זכה לשם חלופי בבית המאמץ ועונה לשם סטאר. אם הוא יראה חתול ברחוב, הוא זה שיברח ולא החתול".
כיום מרציאנו נמצא במרדף הישרדותי אינסופי כדי לתפעל את בית המחסה הממוקם בשטח משק גדול. "אני עובד בשתי עבודות וחצי והכל מען הכלבים. אני רוצה לתת לקבוצת הכלבים מזון איכותי ותשומת לב לכל אחד, גם אם זה אומר שהיום שלי מתחיל בשש בבוקר ונגמר בשלוש לפנות בוקר".
לדברי מרציאנו, החוק הכלבים המסוכנים שחוקק ב-2004 לאחר שכלב אמסטף תקף והרג ילדה בת ארבע בדרום תל-אביב, גורם בסופו של דבר עוול לכלבים. "הבעיה הגדולה היא שאנשים מגדלים את הכלבים מהגזעים הללו ללא ידע מוקדם דבר שמוביל את הכלבים לתקוף כלבים אחרים ולהפגין תוקפנות גם כלפי בני אדם. יש כאלו שבכוונה תחילה מגדלים את הכלבים בלי איכפתיות גם אם הכלבים קשורים בשרשרת ברזל בחצר כל היום ולא רגילים לחיות בחברת בני אדם או חיות אחרות", הוא מסביר.
לדבריו, "הפיטבולים הם כלבים נאמנים, לבביים שאוהבים בני אדם, במיוחד ילדים, אך הטריגר שלהם מפותח יותר כלפי בעלי חיים אחרים והכל זה שאלה של חשיפה. אם מחנכים גור מגיל צעיר לגדול בסביבה של בעלי חיים באופן חיובי, הכלב גם יהיה מודע בבגרותו לכוח שלו ויוכל לחיות יחד עם חיות אחרות בלי בעיה. הכל תלוי בסביבה בה הוא גדל", מסכם מרציאנו.
"החלום שלי הוא שיום אחד אני אוכל להחזיק מקום שיוכל להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית, מצד אחד לספק תשתית שיקום ואימוץ לכלבים ומצד שני, גם פנסיון ומרכז לאילוף, כך שלא אצטרך להזדקק לתרומות מאנשים טובים".
המשתתפים בפרויקט בהתנדבות: הפקה - עדי עציוני, צילום: מוטי מלול, איפור ושיער: דפנה בר-אל, ביגוד: NOX, גרפיקה: יעל אהרונוביץ', לוגו: radical tattoo, פונט: adazing design, דפוס דיגיטלי: דפוס שלוש. עוד תרמו: פינאפס ו M-pixel capture
אירוע ההשקה ללוח השנה יתקיים במוצאי שבת, מוצאי יום כיפורים ב"פולי" ברחוב רוטשילד 60 בתל-אביב ב-21:00 בערב. ניתן לרכוש את לוח השנה תמורת 50 שקלים באמצעות יצירת קשר בדף הפייסבוק של "chiks for pits" או "הבית של דינו". כמו כן, ניתן לתרום אל בית המחסה באמצעות יצירת קשר עם דודו מרציאנו: 052-3969679 או לתרום לכלבים במרפאת "ד"ר דוליטל" 1700507504.
לפנייה לכתב/ת 
