פיז'ו 208 GTI - ההיסטוריה לא חוזרת, היא משתנה
המכונית הקטנה והלוהטת של פיז'ו נושאת שוב את מקבץ האותיות המבטיח "GTI". האם היא טובה כמו אחיותיה הבוגרות ומכבדת את הלוגו הקדוש? התשובה אינה חד-משמעית
- איפה נהגנו - צרפת
- במה נהגנו - פיז'ו 208 GTI
- מחליפה של - אף אחת לצערנו
- מתחרות עיקריות - אופל קורסה OPC, פולקסווגן פולו GTI, פורד פיאסטה ST, רנו קליאו RS
- מתי אצלנו - הגיעה
- כמה עולה - 160 אלף שקלים
בעד: אבזור, נוחות, ביצועים
נגד: לא ממש ספורטיבית
בגדול: פיז'ו - גם אם אחרי פולקסווגן - עשתה החל משנות ה-80 שימוש נפלא בשילוב האותיות GTI. ואם אתם חובבי רכב עם יותר משנים ספורות של ותק, טובים הסיכויים שגרסאות לוהטות לסופר-מיני 205 והקומפקטית 309, זכורות לכם היטב. לפחות מספרי ההיסטוריה.
ה-208 GTI אמורה להחזיר את השם (ובעיקר היכולת) לחיים. שכן פיז'ו הלכו בדרך פולקסווגן, והתייחסו לשילוש-הקדוש יותר כרמת גימור-גרסת אבזור, ופחות כהבטחה ביצועיסטית שחובה לקיים. ה-205 וה-309 היו ללא ספק הטובות בקטגוריה בתקופתן (ולא, אני לא אובייקטיבי כאן), וגם ל-106 וה-306 היו גרסאות מעוררות חשק ומוערכות במיוחד - חלקן אפילו פראיות ובועטות לעיתים.
אז איך זה יסתדר לפיז'ו בעידן בו מכוניות סופר-מיני שוקלות (וגדולות) כמו משפחתיות של פעם, ומספר מערכות הבקרה תופס שטח עצום בדף הנתונים? שאלה טובה.
מה חדש?
פיז'ו נותרה נאמנה לרעיון המקורי, והעניקה ל-GTI הקומפקטית מראה שאינו שונה מהותית מגרסאות "אזרחיות" וחסרות יומרה ספורטיבית. אלא שלהתאפק לגמרי היא לא יכלה, וממילא לא ממש רצתה. אי אפשר לטעות במראה המפלט מאחור, בחישוקים האגרסיביים ובעיקר בחרטום העמוק ובכיתובים הכמעט מתבקשים על המרכב. יש לא מעט דוגמאות בתעשייה ליצרניות שהחליטו להחצין עד חוסר-טעם את השרירים החבויים והדינמיקה המבקשת להתפרץ. פיז'ו לא עשתה כך. יופי. תא הנוסעים לעומת זאת, מפגין כבר קצת פחות איפוק.
תא הנוסעים
במכונית עם לוגו GTI, אי אפשר לעצב תא נוסעים משמים. ופיז'ו בחרו בדרך הבטוחה והמוכרת. דוושות אלומיניום? צ'ק. בורר הילוכים מקורי ועבה? צ'ק. גג שמש פנורמי? צ'ק. הגה עב-בשר ושטוח בתחתיתו עם סימן מרכוז לנהג הנמרץ, מושבי כאילו-באקט תומכים וצרים, לוגו "GTI" פה ושם ונגיעות צבע-מרכב מפוזרות בתא? צ'ק-צ'ק. אלא שלמרות הכל, אין שם באמת הרגשת מהיר-עצבני ורועש. וזה טוב.
החומרים ואיכות ההרכבה טובים בדרך כלל, אם כי המכונית בה נהגנו בהשקה סבלה פה ושם מעייפות חומר - אות ועדות לכך שעמיתינו מרחבי העולם הצליחו שלא לפספס את כל הבורות וסדקי האספלט בקטע הראלי התובעני. יחד עם זאת, רמת האבזור גבוהה בהחלט, וכוללת את סוללת כניסות המדיה המתבקשת, מערכת מידע-בידור על גבי מסך מרשים ועוד. אין כמעט צורך להזכיר - כל מערכות הבטיחות נוכחות ופעילות. לעיתים יותר מדי.
ועוד עניין אחד קטן. פיז'ו חייבים לבדוק עצמם שוב בעניין ההגה (החשמלי) הקטן (מדי) ולוח המחוונים המוסתר כאשר הוא מורם כראוי. רוצים לדעת מה קורה במד הסל"ד ומהירות? ההגה חייב לצנוח למפלס נמוך עד כדי חוסר היגיון. בפיז'ו כבר רמזו שעדכון בדרך, וזה טוב.
מנוע ותיבת הילוכים
208 החמה מכולן עושה כיום שימוש ביחידת 1.6 ליטר מוגדשת עם הספק מרבי של 200 כ"ס, לא פחות מ-28 קג"מ ותיבת שישה הילוכים ידנית. זה המון כוח למכונית קטנה יחסית, ופוטנציאל ההנאה ברור. עם נתוני זינוק ל-100 קמ"ש בפחות מ-7 שניות ומהירות מרבית שחוצה בקלות (ובמהירות) את ה-200, מדובר בטיל קטן, לפחות במונחים המקובלים.
ואכן, יחידת המנוע-גיר מתפקדת בדרך כלל אופן מאד משכנע. המומנט זמין מסל"ד נמוך, יחסי ההעברה בדרך כלל טובים, והיכולת לתקוף כבישי הרים מפותלים בסל"ד אופטימלי (והילוך שלישי), מרשימה מאד. אפשר היה לבקש מהלך בורר קצר יותר, ומעט יותר תחושה בתיבה, אבל בהחלט יתכן שהתחושה המעורפלת נובעת מהחיים הקשים שעברו על מכונית ההשקה בידי בוחני רכב תאבי ביצועים.
נוחות נסיעה ויכולת דינמית
אחת הנקודות הממש-טובות של פיז'ו קטנות-לוהטות בעבר, הן יכולת המהנדסים הצרפתים להגיע לכיול מתלים מעולה. שילוב בין נוחות סבירה יחסית לביצועים, לבין קשיחות גבוהה, חדות ודיוק ביחס לחוליות עמוד השדרה. ה-208 שומרת אכן על רמת נוחות גבוהה באופן מרשים. היא שומרת על נוסעיה באופן מעורר השתאות, שמצליח להעלים את פוטנציאל ה-200 כ"ס שבחרטומה. מצד שני, היא לא הצליחה לספק את אותה חדות-תער שנהג קומפקטית-לוהטת מצפה לגלות.
על כבישי ישראל הגרועים, יכולת זו עשויה בהחלט להתגלות כיתרון, השומר על מגע ראוי בין הצמיגים לאספלט. כזה שלא מקפיץ את המרכב יותר מדי, ומאפשר העברת כוח ואחיזת גומי. על אספלט משובח, הרכות היחסית הזו מתבטאת בהגה פחות חד, ויותר העברות משקל שצריך למנוע.
סיכום
זה לא יהיה הוגן לבקר GTI עכשווית לפי אמות מידה של שנות ה-80, והסיבות לכך רבות, מורכבות ומוכרות היטב. מצד שני, כמו שפולקסווגן הוכיחה עם ה-GTI "שלה", אפשר להתאים באופן יותר מראוי את רעיון הקטנה-קומפקטית-חמה לעידן הנוכחי, בו אי אפשר שלא לשלב מערכות בטיחות יקרות, אבזור עשיר (ויקר), מיגון וחיזוק (כבד ויקר) ומידות גדולות (ותוספת משקל). איך עושה את זה ה-208? בדרך כלל טוב.
המנוע מייצר מספיק אנרגיה כמעט בכל מצב, ומאפשר למכונית הקטנה ביצועים נאותים-פלוס. היא מהירה למדי, זריזה ולא פחות חשוב - בטוחה לשימוש. הרבה יותר מהסבתא רבה שהאכילה קש נהגים שלא בדיוק ידעו מה ובעיקר איך. היא גם נראית טוב, ומציעה תא נוסעים וסביבת נהג נעימים גם כשהסכין לא בין שיני הנהג.
מה שהיא לא מצליחה לעשות, לפחות באירוע ההשקה, זה להיות ספורטאית בלב ובנשמה. שכן התגובות והתחושות עוברות שיכוך מובן - אבל גם מתסכל-משהו - בדרך לנהג, ומונעות את אותה התרגשות ילדותית-פוחזת של מכונית כיף אמיתית. תגידו שה-GTI התבגרה כי זו דרכו של עולם? צודקים, אבל מי לעזאזל רוצה להתבגר.
הכתב היה אורח חברת פיז'ו
לפנייה לכתב/ת 
