הצעה: כניסה לאוניברסיטה עם בגרות בלבד

האם בקרוב אפשר יהיה להתקבל ללימודים באוניברסיטה ללא הבחינה הפסיכומטרית? ייתכן מאוד שכן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד) יגיש בקרוב הצעת חוק בנושא שתעניק למוסדות אקדמיים את הסמכות לקבוע בעצמם את תנאי הקבלה למסלולים השונים ותדגיש את חשיבות בחינת הבגרות.

כתבות נוספות במדור הלימודים של ynet :

• עניי עירך קודמים? סטודנטים מתנדבים בנפאל
• יותר סטודנטים למשפטים לומדים תחום נוסף
• תיק-תק: תיקים לסטודנטים עד 250 שקל
  

במסמך, שנכתב על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לבקשת ח"כ אחמד טיבי (רע”מ-תע”ל-מד”ע) וטופורובסקי, נבחנו תנאי הקבלה לתואר ראשון במוסדות אקדמיים בארץ ומעבר לים ונקבע כי רוב תנאי הקבלה במכללות מוכתבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה ואילו לאוניברסיטאות יש חופש פעולה באשר לתנאי הקבלה שכוללים תעודת בגרות מלאה וציון פסיכומטרי. חוק המועצה להשכלה גבוהה משנת 1958, קובע, אגב, שרק תעודת בגרות תהיה התנאי היחיד לקבלה ללימודים.  

*מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת  

עורכי המחקר בדקו את תנאי הקבלה ב-67 מוסדות להשכלה גבוהה שפועלים בישראלים - 8 אוניברסיטאות מחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-22 מכללות אקדמיות להכשרת עובדי הוראה. הם סבורים, כי מאחר שבחלק מהמכללות המועמדים כלל לא נדרשים להציג ציון פסיכומטרי, מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בהן גדל משנה לשנה. 

שוק חופשי בהשכלה הגבוהה

לדברי ח"כ טיבי היוזם: "מתנהל דיאלוג בין השר פירון לבין האוניברסיטאות כדי למצוא את שביל הזהב ואני כיוזם החוק אמשיך לתאם עם שר החינוך עד לביטול המבחן הזה. סטודנטים רבים שלא השיגו תוצאות יפות בפסיכומטרי לומדים בחו"ל ומצטיינים, מה שמוכיח שזה אינו המדד המדויק לחזות הצלחה בלימודים. זה הפך להיות תעשייה לאחדים ונטל כלכלי על המשפחות והתלמידים".

"תקציב ההשכלה הגבוהה הוא התקציב השלישי בגודלו אחרי ביטחון וחינוך ואין עליו כמעט פיקוח", אומר טופורובסקי. "הוועדה לתכנון ותקצוב היא המחליטה הבלעדית בשם החופשי האקדמי איך לחלק את התקציב. בוועדה יש רוב מוחלט לנציגי האוניברסיטאות, כמו גם בהרכב המועצה להשכלה גבוהה, ונוצר מצב שהאוניברסיטאות שולטות במערכת ההשכלה הגבוהה.

"קורים כמה דברים בהקשר הזה: האוניברסיטאות קובעות מה ייפתח למכללות, החלוקה התקצבית נקבעת בעיקר על ידי האוניברסיטאות וגם תנאי הקבלה. המועצה להשכלה גבוהה קובעת תנאי קבלה בניגוד לחוק. בתחילת שנות ה-80 הביאו את הפסיכומטרי לארץ שנשלט על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה, שנמצא גם כן באחריות האוניברסיטאות. כך יש גילדה ששולטת בכמות הסטודנטים, הוויסות שלהם וגם בכסף של המחקר, של איזה מוסדות ייפתחו ואיזה לא".

אז מה הפתרון שאתה מציע?

"ברוב העולם, איפה שההשכלה גבוהה מצליחה יש תחרות. לא במובן של שוק חופשי כמו שכר הלימוד, אלא במובן זה שלמוסד כן אומרים מה חייב להיכלל בלימודים ובמחקר, אבל תנאי הקבלה יהיו בתנאים של שוק. בוא נאמר שהמינימום הוא תעודת בגרות וכל מוסד יקבע בפני עצמו. חלק מהמוסדות יקבעו תנאי קבלה קשים וחלק ירצו לתת נגישות לאו דווקא לסטודנטים מצטיינים ויקלו בתנאים.

"חלק יגידו שהפסיכומטרי הוא מוטה תרבותית ורק מי שבאמת יצליח יישאר. כך שיכול להיות שיהיו אנשים שלא עשו פסיכומטרי או לא טובים באנגלית או בעברית אבל יש להם יכולת להיות פילוסופים מעולים. המועצה להשכלה מונעת את זה. מדובר בהצעה שתיתן לטוב לנצח, וזו הצעה ששר החינוך מכיר ואף תומך בה".

גם בגרמניה ובאוסטרליה: קבלה על בסיס ציוני בגרות

בהצעתו מתבסס טופורובסקי על השוואה לתנאי הקבלה למוסדות לימוד להשכלה גבוהה בחו"ל,  שנעשים על בסיס ציוני מבחני סיום של בית הספר התיכון, מבחני הערכה אחידה או כניסה חופשית בתנאי סף מינימליים.

במסגרת בחינה של שש מדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) נראה שגם בגרמניה וגם באוסטרליה ישנה קבלה על בסיס ציוני בגרות. בגרמניה למשל על מנת להירשם ללימודים אקדמיים יש צורך באחת משתי תעודות: תעודת הסמכה ללימודים גבוהים (Allgemeine Hochschulreife) הניתנת עם עמידה בדרישות מבחני הבגרות במסלול עיוני של 12 שנות לימוד, או תעודת סיום של בית הספר המקצועי (Fachgebundene Hochschulreife), הניתנת עם סיום מסלול של 13 שנות לימוד ומאפשרת כניסה רק לחלק מחוגי הלימוד להשכלה גבוהה.

סטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה(צילום: עידו ארז)

מדינות אחרות אימצו מבחן כניסה אחיד כתנאי קבלה דומיננטי. בארצות הברית קיים מגוון רחב של מוסדות לימוד להשכלה גבוהה ושיטות קבלה: ממוסדות המעניקים תואר ראשון ואינם מציבים תנאי כניסה כלל כגון מכללות קהילתיות (Community colleges) ועד מוסדות עילית המקבלים אחוז קטן ביותר מהמועמדים.

*מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

הכניסה למרבית האוניברסיטאות בארצות הברית נקבעת באמצעות פרמטרים נוקשים: שקלול של ציוני הקורסים בתיכון, דירוגו של המועמד בכיתה וציון במבחן להערכה אחידה (SAT או ACT), בנוסף לשקלול של פרמטרים גמישים יותר לרבות המלצות, חיבור, קורות חיים, הוכחה של יכולות מנהיגות, פעילות קהילתית וכעוד. המבחן להערכה אחידה, אם כן, מהווה תנאי הכרחי במקרים רבים, אך לא תנאי יחיד ומספק.

Community College - הגרסה הציונית

"מדובר במהפיכה במערכת ההשכלה הגבוהה שאנחנו (יש עתיד - א"ב) רוצים להכניס", אומר טופורובסקי. "היום בישראל יש או תעודת בגרות או תואר ראשון. בעולם ובמדינות המוצלחות זה מצליח ובגדול. בגרמניה זו מערכת חינוך בפני עצמה.

"בארצות הברית אומרים למועמד שלהרווארד הוא לא יכול להתקבל אבל כן יוכל למכללה קהילתית. אתה לא מתאים להיות עורך דין אבל מתאים להיות סייעת משפטית. לא מתאים להיות אחות אבל להיות סייעת אחות. יש הרבה מאוד לימודים מקצועיים שדורשים הכשרה מקצועית כמו שיננית שלא דורשים את המסכת האקדמית. מצד אחד תקבל מקצוע אבל זה גם יתן לך גשר להמשיך ללימודים לתואר ראשון".

במדינות מסוימות ישנה כניסה חופשית למרבית החוגים במוסדות להשכלה גבוהה רק על בסיס סיום לימודי תיכון. בקהילה הפלמית בבלגיה זכאות לתעודה המעידה על השלמת לימודי תיכון מאפשרת כניסה חופשית לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה.

בצרפת קיימים שני סוגים עיקריים של מוסדות: אוניברסיטאות ומוסדות עילית ציבוריים ופרטיים (grandes écoles). לא קיים מנגנון סינון מועמדים לאוניברסיטאות והן מחויבות לקבל כל מי שיש לו תעודת בגרות או תעודת כניסה לאוניברסיטה. לעומת זאת, למרבית מוסדות העילית נדרשת, בנוסף לתעודת הבגרות, עמידה בדרישות מבחן מיוחד, המחייב השתתפות בכיתת הכנה במשך שנתיים.

"יש מקום לשיתופי פעולה בין המוסדות"

מסקנתו של טופורובסקי היא שיש צורך בקיום של שוק חופשי במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ מבחינת תנאי הקבלה ומתן יד חופשית למכללות בהקשר זה. "יש גם מקום לשיתופי פעולה", הוא מסכם. "אם אוניברסיטת תל-אביב תחליט שבתואר ראשון בפסיכולוגיה היא רוצה לעשות שיתוף פעולה עם המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, זה חלק מהחופש שצריך לתת למוסדות.

"יש תהליך בממשלה שקורה בימים אלה שקשור ביזור סמכויות. גם בהשכלה הגבוהה חלק מהחופש האקדמי הוא לאפשר לכל מוסד לקבוע עם אילו מוסדות הם רוצים לעשות שיתוף פעולה. צריך לתת קרדיט למוסדות להשכלה גבוהה כי מוסד שלא יעשה עבודה טובה, הוא ירד ברמה מעצמו.

"אני אומר - תשמרו על החופש האקדמי, הוועדה לתכנון ותקצוב צריכה לתכנן את התקציב, אבל מי שמתמודד הוא בהתאם לתחרות ולא בהתאם לכוח. זה יאפשר לטוב לנצח".