פג תוקף: מתי מסוכן לאכול אחרי התאריך?
מי לא הוציא פעם יוגורט מהמקרר, ולמרות שעבר כבר שבוע מתאריך התפוגה - אכל אותו בהנאה? סימון תאריכי התפוגה על מוצרי מזון מבלבל, לא ידידותי ובמקרים רבים גורם לנו לוותר על אוכל תקין לחלוטין. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר מתי מותר לאכול - ומתי עדיף לזרוק
מנהל איכות באחת מחברות המזון הגדולות במשק מספר: "אחת לכמה שבועות מתקשרת אליי בתי החיילת, מספרת לי שהיא אוחזת בידה מוצר מזון שפג תוקפו ושואלת אם בטוח בשבילה לאכול אותו. יש מוצרים שאיתם אני אומר לה לא לקחת סיכון, למשל מוצרי דגים, אבל אם מדובר במוצרים יבשים, ואם לא מדובר בשלושה חודשים אחרי תאריך התפוגה אלא בשבוע־עשרה ימים, אני אומר לה בפירוש: אם המוצר מריח ונראה רגיל, את יכולה לאכול בתיאבון ובבריאות. מקסימום לא יהיה לך טעים."
לקנות חכם בסופר:
- מה יותר חשוב לנו בקניות: כמות השומן או המחיר?
- הכולסטרול גבוה? רשימת קניות בריאות לסופר
- קנייה בריאה: איך לפענח סימון תזונתי על האריזה?
החיילת הנבוכה אינה הצרכנית היחידה הניצבת מבולבלת מול תאריכי "פג תוקף" שמופיעים על המוצרים. דו"ח שהתפרסם באחרונה בארה"ב חושף כי כ־90% מהאמריקאים משליכים לאשפה מוצרי מזון שעדיין תקינים לצריכה בגלל בלבול בתאריכי תפוגת התוקף. בבריטניה, על פי הערכות, כ־100 מיליון טונות של מצרכי מזון שעברו את תאריך תפוגת התוקף נזרקים בכל שנה.
כמויות המזון העצומות שמושלכות רק בגלל התאריך הרשום עליהם עוררו בארה"ב גל של דרישות לדון מחדש באופן הסימון של תאריכי התפוגה ולשנותם. ומה אצלנו? כמה מאיתנו משליכים מזון ראוי לאכילה? כמה מאיתנו יודעים לאתר את תאריך התפוגה של המוצרים ולהבין את משמעותו? ומה יקרה לנו אם נאכל מזון שתאריך התוקף שלו פג?
מסוכן כבר ביום השישי
סיור בין מדפי הסופרמרקט ממחיש עד כמה סימון התוקף בעייתי ולא ידידותי: על המוצר מופיעות סדרות מספרים לא ברורות, תאריכים מחוקים וכל מיני הגדרות עמומות כמו 'עדיף לשימוש עד."...
ומתי פג התוקף של נקניקים, גבינות וסלטים שנמכרים לפי משקל במעדנייה? או של נתחי בשר ועוף מהקצביות במרכולים? כולם נמנים דווקא עם המוצרים הרגישים, שאכילתם אחרי שהתוקף פג עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. לנו רק נותר לנחש, כי סימונים אין.
"המצב בשטח פרוץ ולא ברור," קובל הווטרינר ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל מאה - המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון, שהתמחה בנושא ומספק השגחה לרשתות מזון ולמסעדות. "נכון להיום קיימים שלושה מוצרי מזון שבהם הגדיר המחוקק מועד תפוגת תוקף: דגים צפוניים קפואים, בשר טחון קפוא וביצים. בשאר מוצרי המזון אין הגדרת חיי מדף והדבר שמור בידי היצרנים והיבואנים. לגבי עוף מצונן, חלק מהמשחטות נותנות ארבעה ימי תפוגה וחלק חמישה.
"ניקח לדוגמה את הביצים: לפי התקנות יש לפרסם עליהן שני תאריכים: תאריך אחרון לשיווק – זה התאריך המיועד לחנויות, והן לא מחויבות לאחסן את הביצים בקירור. ותאריך אחרון, מאוחר יותר, שקובע עד מתי אפשר לאכול את הביצה כל עוד היא מאוחסנת בבית בקירור. אבל מה יקרה לרשת שיווק שמאחסנת ביצים בקירור? נכון להיום אסור לה למכור את הביצים אחרי תאריך השיווק. מדוע?
"הביטויים 'מומלץ לשימוש עד'... או 'עדיף להשתמש עד'... צריכים לצאת מהלקסיקון," מוסיף ד"ר ציפורי, שהיה מאמץ בשמחה את הגישה האמריקאית העכשווית הגורסת כי ברוב המכריע של מוצרי המזון תאריך התפוגה לא מתייחס לבטיחות המזון (כלומר שהוא לא גורם נזק בריאותי) אלא לאיכותו. עם זאת, לדבריו, במוצרים הרגישים סבור ד"ר ציפורי שאין לבטל את תאריך התפוגה. "גם לי, עם הידע שיש לי, אין כל דרך לדעת עד מתי בשר קפוא בטוח לשימוש. אבל מה קורה אם הבשר בתוקף אבל מריח רע, אם הוא התקלקל בגלל ליקויים בשרשרת ההובלה? גם כאן אני כצרכן חייב להפעיל את כושר השיפוט שלי."
לגבי מוצרי חלב, ד"ר ציפורי היה רוצה לראות עליהם תאריך תפוגה עם המלצות לצרכן איך לשמור את המוצר מרגע הקנייה (למשל לנסוע מיד הביתה ולשים את המוצר בקירור), וכמה זמן מותר להשתמש בו אחרי פתיחת האריזה.
"לא צריך לבלבל בין תפוגת התוקף ובטיחות המזון," מסכים גם פרופ' רן רייפן, מומחה למחלות דרכי עיכול ותזונה מהאוניברסיטה העברית. "לכך יש להוסיף שתי הסתייגויות, עוף ודגים, שבהם יש דווקא להחמיר בנושא התוקף. אם רשום על עוף מצונן תאריך תפוגה של חמישה ימים, כבר ביום השישי הוא בהחלט עלול להיות מסוכן. כי אם היה פגם בשרשרת ההובלה, משהו שהחל כזיהום קל יכול כבר להתפתח לרמה מסוכנת.
"גם במזון לתינוקות לא הייתי משחק עם תאריך התפוגה, לא רק מחשש לזיהום אלא מחשש לשינוי ברכיבים. לגבי שאר מוצרי המזון, כשאתה עומד מול המדף - הפעל את חושיך: בחן את צבע המוצר ואת מרקמו, ובדוק אם הריח מצביע על קלקול."
היצרן קובע את התאריך
"ההגדרה המקובלת 'עדיף להשתמש לפני'... בעייתית בעיניי," אומר ד"ר ציפורי. "היא מעוררת אצלי את השאלה: למי עדיף? האם זה עדיף ליצרנים, שלכאורה האינטרס שלהם הינו לקצר את משך התפוגה כדי שנקנה יותר"?
גם לטענת פרופ' רייפן, "פעמים רבות מעוניינות חברות המזון לקצר את תפוגת התוקף כדי שהצרכנים יקנו יותר."
זאב פייקובסקי, טכנולוג המזון הראשי של תנובה, וגורמים אחרים בענף מכחישים את ההאשמה מכל וכל: "להפך, חברות המזון מעוניינות בתאריכי תפוגה מרוחקים ככל האפשר, כי כל המחקרים מצביעים על כך שצרכנים מחפשים דווקא מוצרים עם תאריכי תפוגה מרוחקים ככל האפשר."
תאריכי תפוגה מרוחקים, טוענים בחברות המזון, נתפסים בעיני הצרכנים כמעידים על מוצר עמיד יותר ורלוונטיים דווקא בתקופה של תחרות מחירים ומבצעים, אז לצרכנים יש נטייה לרכוש יותר מאשר פריט אחד מהמוצר.
"אם יבוטל סימון התפוגה נמצא את עצמנו במצב של אנרכיה דרמטית," אומר בכיר בחברת מזון אחרת. "בסופו של דבר ימצא את עצמו הצרכן במציאות שבה אף אחד לא יהיה אחראי לאיכות המוצר."
איך בעצם מבוצע הפיקוח על תקפותם ועל נכונותם של תאריכי התפוגה? למעט שלושת המוצרים הקבועים בחוק - דגים צפוניים, בשר טחון קפוא וביצים - תאריכי התפוגה על כל מוצרי המזון בישראל נקבעים על ידי היצרנים. יצרנים רציניים שומרים דגימת מוצרים מכל סדרת ייצור בתנאי האחסון המומלצים, כולל כמובן תאריכי ושעות הייצור, כדי לאתר תקלות במידה שיתגלו. כך, לדוגמה, לאחרונה התגלתה בתנובה תקלה בסימון תאריך התפוגה של אחד ממוצרי החלב, ובחברה ידעו לאתר לא רק את המחלבה ואת יום הייצור, אלא גם את הפייה המסוימת במכונת הייצור שבה אירעה התקלה.
בשטח אין כמעט פיקוח על סימון התפוגה מטעם החברות. כל העוסקים בנושא שעימם שוחחתי לא זכרו מקרה שבו פשטו פקחי משרד הבריאות על חנויות, לקחו מוצרים ושלחו אותם לבדיקות מעבדה כדי לגלות אם הם אכן עומדים בתאריכי התפוגה. "הפיקוח של משרד הבריאות בתחום הזה מתבצע ברמה דלה, ובעיקר עקב תלונות צרכנים על מוצרים שהתקלקלו למרות התאריך. תלונות הן בדרך כלל האינדיקציה שלנו להבחין בתקלה ובחוסר התאמה בין תאריך תפוגה למציאות," הסבירו באחת מחברות המזון.
"לפני שיוצא לשוק מוצר חדש, אחד הוויכוחים הסוערים בין הטכנולוגים לאנשי השיווק הוא סביב תאריך התפוגה. בשיווק מעוניינים בתאריך מרוחק יותר. הטכנולוגים דבקים בשיטה של להתחיל בהמלצה קצרה יותר ולהרחיק תאריך עם הזמן."
"אם משרד הבריאות יהיה מעורב עמוקות בנושא, זה יחייב אותו באחריות רבה יותר," סבור ד"ר ציפורי. "אבל הוא מעדיף להשאיר את הטיפול בנושא ליצרנים."
הוויטמינים מתנדפים ונעלמים
אז מה יקרה לנו אם נאכל מוצר מיד אחרי תום תאריך התפוגה? ברוב המקרים לא יקרה לנו דבר, למעט במוצרים שעלולים לפתח עובש וזיהומים חיידקיים. במקרה של עובש הסכנה היא בהפרשה של רעלנים שאינם ניתנים לאיתור בעין. הם עלולים לגרום למחלות מיידיות, ובטווח הארוך אפילו לסרטן. במקרה של מוצרי מזון לא רגישים עלול להיגרם נזק בריאותי רק אם חולף פרק זמן משמעותי יותר - של שבועות או של חודשים - מתאריך התפוגה, תלוי במוצר ובתנאי אחסונו.
"מעבר לפגיעה בטעם או במרקם, אחת הבעיות המשמעותיות במזונות אחרי תאריך תפוגת התוקף היא פגיעה חמורה בתכונות הבריאותיות, שבגללן לעיתים אנחנו צורכים אותם. כמות הוויטמין ,C לדוגמה, יורדת בצורה דרמטית," מסבירה מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית. "בעת הייצור מכניסים היצרנים כמויות מוגברות של ויטמין .C אחרי שחלף תאריך התפוגה הוויטמין ממשיך להתנדף ואנחנו מקבלים מוצר דל בוויטמין C, אם בכלל. כך גם בליקופן, נוגד חמצון המצוי בקטשופ בכמויות מרשימות. אורך חיי המדף של הקטשופ מגיע לשנה - אבל הליקופן נמצא בירידה דרמטית כבר אחרי שלושה חודשים מרגע הייצור. כמה ליקופן נשאר אחרי תאריך התפוגה? איש לא בודק, כמובן. גם בשמן זית מתחילים נוגדי החמצון להיעלם כחצי שנה מתאריך ייצורו וספק אם ייוותרו אחרי תאריך התפוגה. אנחנו נישאר רק עם הקלוריות ובלי התועלת."
"מסיבה זו עלינו להימנע מהנוהג של קניית 'סטוקים', שיתקע אותנו עם מוצרים פגי תוקף בבית. הרי כולנו מתגוררים סמוך לנקודות מכירה של מזון. הבה נקנה כמויות קטנות ולא ניקח סיכון מיותר."
זאב פייקובסקי מתנובה רואה בטכנולוגיה את הפתרון לבלגן בסימון המזון: קידוד דיגיטלי של כל המידע על המזון, כולל תאריכי ייצור ותפוגה ומה משמעותם. הצרכן יקרא את כל המידע באמצעות העברת טאבלט או טלפון חכם על הקוד. חזון רחוק? פייקובסקי משוכנע שיגיע.
משרד הבריאות: מגבשים תקן
"בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, קביעת משך חיי המדף של מוצרי מזון ארוזים מראש והתאריך האחרון לשיווק נקבעים על ידי היצרן," נמסר בתגובה ממשרד הבריאות. "בהסתמך על היכרות עם תהליך הייצור לפרטיו, עם הסיכונים הטמונים בייצור ובמוצר ובהתבסס על בדיקות הנערכות במהלך הייצור ובסיומו, היצרן הוא שיכול לקבוע עד מתי המוצר טוב לשימוש או עד מתי הוא שומר על תכונותיו הן מן ההיבט האיכותי והן מן ההיבט הבטיחותי.
"דיגום מוצרי מזון במסגרת הפיקוח השגרתי נועד בין השאר לתקף את משך חיי המדף שקבע היצרן, ולוודא כי המוצר שומר על תכונותיו הן מן ההיבט הבטיחותי והן מן ההיבט האיכותי.
"בימים אלה, במסגרת הדיון מחדש בתקן ישראלי 1145 במכון התקנים, מתגבשת טיוטה שבה עתיד להתווסף נספח אשר יסייע ליצרנים לסווג את המוצר לפי הקטגוריה המתאימה ולסמן אותו בהתאם.
"יצוין כי מוצר מזון אינו הופך תוך יום מתקין לבלתי ראוי למאכל. השינויים הם הדרגתיים, ומתרחשים עם הזמן גם כתוצאה מחשיפה לאור, לחמצן, לטמפרטורה גבוהה .'וכו קביעת חיי מדף מבוססת על מצב מחמיר, שלוקח בחשבון אפשרות לאחסנה בתנאים טובים פחות. משרד הבריאות ממליץ לקנות אך ורק ממקומות מסודרים ומורשים. בנוסף, על הצרכן לוודא בעת הקנייה כי למוצר נותרו חיי מדף בהתאמה לתקופה הרצויה מבחינת אחסנה בבית".
מדריך לצרכן הנבוך
אילו מוצרים נחשבים רגישים וכאלה שחשוב במיוחד להתייחס לתאריך התפוגה שלהם? הדיאטנית מריאנה אורבך עוזרת לנו לעשות סדר.
מוצרי חלב: רגישים יותר לקלקול. הם עלוו לים להוות סכנה לבריאות ברגע שמגיע תאריך פקיעת התוקף שלהם, בעיקר כי לא תמיד ניתן לראות או להריח את הרעלנים המתהווים בהם. ההמלצה: גבינות ומוצרים אחרים שלא נפתחו ונמצאים באריזה המקורית עשויים להיות טובים לשימוש כשלושה ימים לאחר המועד שבו פג התוקף, בתנאי שנשמרו בתנאים המומלצים. במקרה של יוגורטים אפשר "למשוך" עוד כמה ימים, אבל בכל מקרה - השתמשו בחושי הטעם והריח. דווקא חלב, העובר פסטור, טעמו עשוי להיות חמוץ לפני שיתקלקל באופן שיסכן אותנו.
סלטים מצוננים ומיונז: מדובר במוצרים רגישים שעלולים לפתח זיהום חיידקי מהר מאוד. מומלץ לא לצרוך אחרי שהתוקף פג.
קטשופ ורטבים: עדיף לא לאכול לאחר התפוגה, מחשש לזיהום ולאובדן ערכים תזונתיים.
קופסאות שימורים: לרובן יש אורך חיי מדף של כשנתיים, אך ברוב המקרים המזון אכיל כמה שבועות לאחר מכן ואין חשש בריאותי, אם כי המזון עשוי לאבד מצבעו או ממרקמו המקוריים. עם זאת, יש לשים לב: אם הקופסה נפוחה - לזרוק. שימורי תירס, חומוס גרגירים ואפונה - רגישים מעט יותר.
קפה בוואקום או בפחית: אפשר לצרוך עד שנה מיום הייצור אם אריזתו לא נפתחה, בעיקר אם הוא באריזת זכוכית והוחזק בתנאי אחסון טובים.
שוקולד וחטיפי שוקולד: המוצר רגיש מאוד בשל אחוזי שומן גבוהים. הטעם והמרקם משו תנים מהר יחסית, ולכן מומלץ להיצמד לתאריכים. כנ"ל חטיפים ועוגיות המכילים שוקולד.
במבה וחטיפים דומים: היות שזה מוצר המיועד לילדים, כדאי להיצמד לתאריך התפוגה.
שקדי מרק: יכולים לשרוד כחודש אחרי תאריך התפוגה, אך בגלל אחוזי השומן הגבוהים מומלץ להימנע מכך.
פסטה: חיי המדף הם לרוב שנתיים. בתנאי אחסון טובים ניתן לאכול גם אחר כך, בהתאם למראה ולריח.
לפנייה לכתב/ת 
