חשים "דפיקות לב"? זה עלול להסתיים במוות
כ-100 אלף ישראלים סובלים מפרפור פרוזדורים, תופעה מסוכנת המתבטאת ב"דפיקות לב", חולשה, עייפות, סחרחורת ועלולה להסתיים בשבץ מוחי. כיצד ניתן לזהות שהיא מתרחשת והאם יש דרך למנוע? מדריך
זו הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר: כ-100 אלף ישראלים סובלים מפרפור פרוזדורים, מצב בו פרוזדורי הלב מתכווצים בקצב מהיר במיוחד שאינו יעיל ועלול להסתיים באירוע מוחי קטלני.
פרפור פרוזדורים, המכונה גם פרפור עליות (Atrial Fibrillation) מתאפיין בפעילות חשמלית לא מתואמת של עליות הלב. במצב זה קוצב הלב הממוקם בחלק העליון של העליה הימנית (פרוזדור ימני) יוצא משליטה ויורה 300 עד 600 פולסים חשמליים בדקה. למרבה המזל, רק חלק קטן מהזרמים החשמליים הללו עובר אל החדר, אך כשזה קורה הדבר גורם להתכווצות מהירה, של כ-100-150 פעימות בדקה.
מחקר ענק: נטילת קומדין אינה מגינה מפני שבץ
שערוריית הטיפול בשבץ מוחי: התרופה לא יעילה
על פי ההערכות חיים בישראל כ-100 אלף ישראלים הסובלים מהתופעה, רובם מעל גיל 60. קשה מאוד לזהות אותה כיוון שהיא יכולה לא לתת כל סימן, או לגרום לדפיקות לב, חולשה, עייפות, סחרחורת ולחץ בחזה. הסכנה המרכזית היא היווצרות קרישי דם בשל מערבולות הנוצרות בלב, דם שאינו זורם באופן המשכי, והיעדר הסינכרון בין העליות לחדרי הלב. קרישי דם אלה יביאו לשבץ מוחי אצל כ-7% מהסובלים מפרפור פרוזדורים.
מהם הגורמים לפרפור פרוזדורים?
ישנם גורמים רבים לתופעה: יתר לחץ דם, אלכוהוליזם, הפרעות בבלוטת התריס, מחלת כלי דם כליליים (אותם כלי דם המזינים את שריר הלב), מחלת לב מסתמית,
ניתוחי לב בעבר, מחלה ריאתית כרונית, אי ספיקת לב, מומי לב מולדים וקריש דם בריאות.
כיצד מאבחנים?
את פרפור הפרוזדורים מאבחנים בתרשים האק"ג: זוהי בדיקה שאינה כואבת, בה מחובר החולה לחמש אלקטרודותהאק"ג עשוי להראות גם את התוצאות הנוספות של פרפור הפרוזדורים: הלב יהיה מעובה בחלקו השמאלי (היפרטרופיה), ופעמים רבות יתלוו הפרעות קצב נוספות בלב. לעתים נראה באק"ג גם אוטם שריר ישן, סימן המעיד שהחולה עבר התקף לב בעבר.
חולים עם פרפור פרוזדורים צריכים לעבור בדיקות נוספות העלולות להראות סיבוכים כתוצאה מהתופעה, או סיבה שגרמה להופעת הפרעת הקצב. כך, למשל, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס עלולות לגרום לפרפור הפרוזדורים, לפיכך מבוצעת גם בדיקת תפקודי בלוטת התריס. בתוך כך ניטלות בדיקות תפקודי קרישה וצילום חזה, המראה אם קיימת הגדלה של שריר הלב, שעלולה להשפיע על תפוקתו.
הטיפול: האטת הקצב ומניעת שבץ
הטיפול בפרפור פרוזדורים נועד להחזיר את הלב לקצב לב תקין, או לאזן את מהירות התגובה של חדרי הלב ל"ירי המטורף" של זרמים חשמליים מעליות הלב. הטיפול הזה משולב בתרופות נוגדות קרישה, שמונעות את הסיבוך המשמעותי ביותר מפרפור הפרוזדורים - שבץ מוחי. הסובלים מפרפור פרוזדורים נמצאים בסכנה הגבוהה פי חמישה ללקות בשבץ מוחי, לעומת שאר האוכלוסייה.
אצל חולים בהם פרפור הפרוזדורים גורם להפרעה תפקודית חמורה בחיי היום יום מתבצע תהליך הקרוי היפוך קצב (Cardioversion). במצב זה מבצעים "שוק חשמלי" ללב, בתקווה שהמוקד ה"מטורף", השולח מאות זרמים חשמליים בעליות הלב "יירגע", וקצב הלב יחזור לאיתנו. את היפוך הקצב ניתן לבצע גם עם תרופה לתוך הוריד הקרויה "אמיודארון", או "ריתמקס" במקרים בהם פרפור הפרוזדורים הוא "טרי" והחל עד שבוע קודם לכן.
אצל חולים שלא הגיבו לטיפול תרופתי, או להיפוך קצב, וסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני מתמשך, מבצעים טיפול "דפיניטיבי" המרפא בשיעורי הצלחה גבוהים את פרפור הפרוזדורים בצריבה (אבלציה) המתבצעת בצנתור.
במצב זה מוחדר קטטר דרך וריד הצוואר או המיפשעה לאיזור הלב השולח את האותות החשמליים הלא תקינים שגורמים לרפרפור. באמצעות טכנולוגיית רדיו הרקמה החולה מנוטרלת, ומפסיקה לייצר את הפרפור. הפעולה נמשכת כשלוש שעות, ולאחר מספר שעות השגחה עד יממה החולה חוזר לביתו.
האם ניתן למנוע מצב של פרפור פרוזדורים?
ניתן למנוע מצב של פרפור פרוזדורים על ידי טיפול במדללי דם. בעבר ההמלצה הייתה לתת לחולי פרפור פרוזדורים את מדלל הדם קומדין, הותיק ביותר בשוק, אולם אי הנוחות שבשימוש בו לצד הקושי לאזן את תפקודי הקרישה של החולים הנוטלים אותו יצרו צורך תמידי בתחליף שהחולים יוכלו להתמיד איתו לאורך זמן. אחד התחליפים החדשים הוא נוגד קרישה במינון קבוע, הניתן פעם ביום בלבד, ואשר לחולים קל יותר להתמיד בנטילתו. בכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי האירופי, שהתקיים לאחרונה בהולנד, נערכו חמישה אירועים סביב מחקר גארפילד הבינלאומי שבדק את יעילותו של קומדין. הנתונים העלו כי רק 25% מהחולים שנטלו את התרופה קיבלו טיפול אפקטיבי וכי 57% מנוטלי הקומדין כלל לא היו בטווח הרצוי של מדדי תפקודי קרישה. עוד ציינו המומחים כי מהמחקר עלה שבנטילת קומדין ניהול הסיכון לשבץ הוא לא-מיטבי, מה שיכול להוביל לרמות גבוהות של תמותה, שבץ ודימומים בקרב חולים בפרפור פרוזדורים.
ממצאי המחקר העולמי מחזקים את תוצאותיו של מחקר ישראלי שפורסם ב-2011. המחקר, שערך פרופ' שלמה וינקר מהמרכז הרפואי תל אביב ויו"ר איגוד רופאי המשפחה בכללית, ביותר מ-900 חולים בשירותי בריאות כללית בין השנים 2006-2007, בדק האם אכן יש התמדה בנטילת התרופה קומדין. המחקר הראה כי שני שליש מהמטופלים בקומדין שנמצאו בהשגחה של רופא משפחה היו ברמת איזון לא מספקת של תפקודי קרישה.
חשוב לציין כי בשנים האחרונות פותחו תרופות חדשות נוגדות קרישה - קסרלטו, פרדקסה ואליקויס, שקיבלו את אישור ה-FDA ולהן התוויה למניעת שבץ בפרפור פרוזדורים, אושרו לשימוש בארצות הברית, אירופה וישראל, ואפילו נכנסו לסל הבריאות. אך בדיקת ynet שנערכה בשנה שעברה מצאה כי לא כל חולה זכאי לקבל אותן. מתברר שמערכת הבריאות מטילה מגבלות על היכולת של הרופאים לרשום אותן לחולים.
מהבדיקה עלה כי כבר בשנת 2010 אושרה אחת התרופות, קסרלטו, בסל הבריאות הישראלי למניעת אירועי DVT (פקקת ורידים) חוזרים בחולים שעברו ניתוח אורתופדי להחלפת מפרק ירך או ברך. ב-2012 כבר נכנסה התרופה לסל למניעת שבץ לטיפול באנשים הנמצאים בדרגת סיכון הנקראת CHADS, כלומר דרגה 4 ומעלה, אך אנשים הנמצאים ברמת סיכון 3, הנחשבים ברמת סיכון גבוהה, לא זכאים על פי הגדרות משרד הבריאות לקבל את התרופות החדשות, אלא רק את הקומדין. באירופה ובארצות הברית, לעומת זאת, לא קיימת מגבלה על-פי דרגות וכל מי שנמצא בסיכון מקבל מרשם לנוגד קרישה מהסוג החדש.
בנוסף, בכנס החברה האירופית לקרדיולוגיה שנערך בקיץ האחרון פירסמה החברה האירופית לקרדיולוגיה מסקנות והמלצות, ביניהן גם המלצות בנוגע למניעת שבץ, לפיהן נוגדי הקרישה מהסוג החדש צריכים להיות בחירת הטיפול העדיפה על פני קומדין ברוב המוחלט של המקרים. בישראל, כאמור, עדיין לא יושמו ההמלצות הללו.
ייעוץ רפואי בהכנת הכתבה: ד"ר איתי גל 
לפנייה לכתב/ת 
