"אתה לא אדם, אתה מוצר". חיי עובדי הקבלן
השכר זעום, היחס משפיל, פנסיה בקושי תהיה להם ואפילו להרמת כוסית בחג לא מזמינים אותם. יהודה מב"ש, אביב מת"א ודורון מי-ם הם שלושה מבין אלפי עובדי הקבלן שפוטרו לאחרונה, והיום הם יודעים: "עבדנו קשה וזרקו אותנו לכלבים". כך הגיעה ישראל למצב שבו 10% מהמשק מועסקים כעובדי קבלן
כבר כמה חודשים מרחפת חרב הפיטורים מעל המשק הישראלי. מטבע הגדולה ועד בתי עסק קטנים - שוב ושוב משלמים העובדים את מחיר ההתייעלות וההפסדים. אתמול בבוקר (א') ביסס שירות התעסוקה את התחושה ועיגן אותה במספרים חד-משמעיים: 14,420 ישראלים וישראליות פוטרו באוקטובר החולף מעבודותיהם. בתחתית שרשרת המזון נמצאים יהודה אלוש מבאר שבע, אביב רופמן מתל אביב ודורון מירושלים. עובדי קבלן. אלף מהם פוטרו מבתי הזיקוק בחיפה, 160 מחברת אחזקת המבנים אקספרס, ועוד מספר לא ידוע של עובדי קבלן במקצועות האבטחה והניקיון בקניונים ובמלונות.
עד לא מזמן הועסק יהודה אלוש כעובד קבלן ב"כיוונים", חברה בת של עיריית באר שבע. הוא שימש איש לוגיסטיקה במועדון אשכול הפיס ובהמשך במרכז ליוצאי אתיופיה. אמנם מדובר בחברה שהקימה העירייה, אבל לדברי אלוש, בניגוד לעובדים מן המניין, הוא וחבריו עובדי הקבלן לא יכלו להתאגד. לטענתו, על רקע מאבקו בנוהל זה הוא פוטר ומאז ועד היום הוא מובטל.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- עבר לעפולה בגלל יוקר המחיה, ופוטר
- תקפו פלסטינים בי-ם: "חשבו שאנחנו יהודים"
- ביום חתונתו: דרור אלפרון ישוחרר ממעצר
- חודש בכלא על אונס בת 14. האם ייכלא שוב?
בתגובה לפניית ynet טענו בחברת "כיוונים" שגרסתו של אלוש רצופה אי-דיוקים אבל סירבו לפרט מדוע פוטר. לאלוש דווקא אין בעיה לפרט: "במרכז ליוצאי אתיופיה התחלתי לסייע לקהילה מעבר לתחום עבודתי בלוגיסטיקה. פעלתי להקמת ועד והתחלתי להחתים עובדים. יום אחד התכנסנו ובחרו בי ליו"ר. ואז החליטו בחברה שיש לי בעיות משמעת ופיטרו אותי".
למרבה הזעזוע, אלוש עוד נחשב לעובד קבלן בר מזל. שולם לו שכר מינימום והופרשה לו פנסיה מסוימת. אבל בניגוד לעובדים מן המניין בעיריית באר שבע, הסכם קיבוצי לא חל עליו ועל עמיתיו, הם לא קיבלו קביעות, וכאמור, הקשו עליהם
להתאגד. "לא היינו כלולים בהסכם בין העיריות להסתדרות על תוספות, לא קיבלנו גמול השתלמות או התקדמות ולא הייתה לנו הגנה משפטית", הוא מסביר. "השכר שלי היה גלובלי, אבל אם הייתה עבודה - הייתי צריך לעבוד גם בחצות. לא היו שעות נוספות".
גלגוליו של עובד הקבלן
איך נולד אופן ההעסקה השנוי במחלוקת הזה? ומי אפשר את הידרדרות התנאים הסוציאליים הנלווים אליו? התשובה טמונה עמוק במשבר הכלכלי של שנות ה-80.
ההתבססות של מודל עובדי הקבלן והצמיחה המואצת שלו החלה באמצע שנות ה-80, בעקבות תוכנית ייצוב המשק של ממשלת האחדות, שסעיף מרכזי בה דיבר על צמצום כוח העבודה במגזר הציבורי. בהמשך תרמו להתרחבותה גם ההפרטה המואצת של השירותים החברתיים ופירוק העבודה המאורגנת. כדור השלג המשיך להתגלגל, ובתחילת שנות ה-2000 הפכה ההעסקה הבלתי ישירה לתופעה נפוצה בתחומים רחבים. כיום ניתן למצוא עובדי קבלן בכל מגזר כמעט: הוראה, עבודה סוציאלית, פרה-רפואה, בנקאות ואפילו היי-טק.
מקור נתונים: דו"ח הממונה על השכר באוצר
בשלושת העשורים האחרונים הפכה המדינה למעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן. על פי הערכות, העסקה בלתי ישירה על כל סוגיה מהווה כ-10 אחוזים מכוח העבודה בישראל. לפי נתוני מרכז המחקר
בשנות ה-90 ניסה ח"כ עמיר פרץ לקדם חקיקת "חוק קבלני כוח אדם", שיחייב את קליטתם של עובדי קבלן (אז הם נקראו "עובדי חברות כוח אדם") תוך תשעה חודשים מרגע העסקתם. ההצעה נבלמה על ידי הממשלה ומשרד האוצר, ולמעשה טורפדה באמצעות הכנסתה לחוק ההסדרים, מה שהביא לדחייתה מדי שנה.
ב-2008, כשהצעת החוק של פרץ "איימה" להתממש, סייע החשב הכללי למשרדי הממשלה לעקוף את המכשול: הוא הוציא הוראה שחייבה אותם להפסיק את כל ההתקשרויות עם חברות כוח שמספקות "עובדים" ולעבור למודל של עבודה מול חברות שמספקות "שירותים". גם התקווה הזאת התנפצה בפניהם של עובדי הקבלן.
טלקום: רופמן vs ההנהלה
אביב רופמן יכול להיות הפנים של מאבק עובדי הקבלן 2013. בשבוע שעבר פוטר מעבודתו בחברת הטלפונים תא"ט (תל אביב טלקום), לכאורה בגלל שאיחר ללקוחות. לדבריו, עד כה סירבה החברה להציג בפניו הוכחות לתלונות של לקוחות, ואין לו צל של ספק שהוא פוטר על רקע המאבק על זכויות עובדי הקבלן בתא"ט, המאוגדים במסגרת "כוח לעובדים".
"כשאתה מוצר אתה לא ממש בן אדם", הוא אומר. "הפיטורים שלי הם גולת הכותרת של סדרת התנכלויות כלפיי וכלפי מובילי ההתארגנות מאז הכרזנו על היציגות שלנו בסוף ספטמבר. החברה נחושה לא לאפשר לעובדים להתאגד. אבל אני לא מודאג, אני סומך על בית הדין שיזהה גם הפעם את חוסר הצדק".
העובדים בתא"ט מוחים על תנאי שכר נמוכים. לטענת הוועד מדובר במשכורת בסיס של 4,400 שקל לחודש בתוספת 600 שקל שעות נוספות גלובליות, ויום העבודה כולל בין 14 ל-16 קריאות. זהו שכר הנמוך בשליש משכרו של טכנאי ב-HOT. "לחץ העבודה אדיר כי קשה לגייס טכנאים בתנאים הללו", הוא מוסיף. "רבים מטכנאי HOT לשעבר מסרבים לעבוד בתנאים הללו, והתוצאה היא מחסור בעובדים".
מחברת תא"ט נמסר בתגובה: "מר רופמן מנסה לעשות שימוש לא ראוי בעובדי החברה למטרותיו הפרטיות. עובדי החברה אינם מעוניינים שהוא וכוח לעובדים ייצגו אותם. כך נקבע באופן חד וברור באופן דמוקרטי בבחירות שנערכו בהתאם להחלטת בית הדין. מר רופמן פוטר כתוצאה מבעיות משמעת מתמשכות ולאחר שהוגשו נגדו תלונות בגין איומים במשטרה. בנוסף לכך, למר רופמן היו בעיות אמינות קשות ביותר ובין היתר, במקום להימצא אצל לקוח, בילה בבית קפה. לא היה כל קשר בין פיטוריו לבין התארגנות העובדים".
מאבק עובדי קבלן
השיח על ההעסקה הפוגענית של עובדי קבלן החל להתפתח באמצע העשור הקודם, עם התגברות פעילות קבוצות של עובדים שהתרעמו על תנאיהם והקמתם של ארגוני עובדים חדשים דוגמת "כוח לעובדים" ו"מען". המאבק התגבר במהלך המחאה החברתית בקיץ 2011, ובעקבותיה החלה ההסתדרות לעסוק בנושא ביתר שאת, עד להשבתה כללית של המשק במשך חמישה ימים בפברואר 2012. במקביל הביאה המחאה גם לפריחה של התאגדויות עובדים במגזרים שבהם לא היה ייצוג בעבר.
ההסכם הקיבוצי לשיפור תנאי העסקתם של עשרות אלפי עובדי שמירה וניקיון, שנחתם עם הממשלה ונגע למועסקים באמצעות חברות קבלן במגזר הציבורי, קבע ששכר המינימום במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות יעלה ל-4,500 שקל ברוטו לחודש. על פי ההסכם, העובדים יקבלו תוספת רטרואקטיבית ויזכו, לראשונה, להפרשות לקרן השתלמות, הפרשה לפנסיה (בשיעור שווה להפרשה הנעשית עבור העובדים הקבועים), מענק מצוינות ותנאים סוציאליים משופרים. אבל יישום ההסכם עדיין מתמהמה ועד עתה לא תוקצב.
עכשיו אתה עובר לפרויקט אחר
דורון (שם בדוי), מאבטח בן 26 מירושלים, עבד במשך חמש שנים כמאבטח בקניון בעיר דרך חברת אבטחה, עד לפני חודשיים. "הם לא מפטרים אותך בחיים", הוא מסביר. "גם אם תעבוד שם 20-10 שנה, הם תמיד יכולים להגיד לך שמעכשיו אתה מוצב בפרויקט אחר. אז שמו אותי במקום אחר, רחוק מהבית שלי, מבלי שהייתה לי מילה בעניין. אבל זה מקשה עליי, כי המיקום היה מלכתחילה הסיבה שבגללה באתי לעבוד שם".
חרף מה שעלול להיות מוגדר כהרעה בתנאים, החברה בשום אופן לא הייתה מוכנה לתת לדורון מכתב פיטורים. לדבריו, הקב"ט אמר לו שהשיבוץ מחדש מהווה המשך העבודה, ואם המיקום לא מתאים לו - הוא מוזמן להגיש מכתב התפטרות.
"אני כבר חודשיים בלי עבודה", הוא ממשיך. "אני מרגיש שבגדו בי והשפילו אותי. נתתי את נשמתי עבור החברה הזאת, גם כשקראו לי לערבים ולילות. אבל אחר כך זרקו אותי כמו כלב. אנחנו למעשה סחורה בשוק עבדים. 12 שעות ביום, שכר מינימום, גם בלילה, מתעסקים עם לקוחות לא קלים ועובדים קשה. מנצלים את זה שאם לא נעבוד - נרעב ללחם".
קיבלת תנאים סוציאליים?
"לא נתנו לי 150% על חגים. ימי חופש הייתי צריך לבקש כי אחרת לא הייתי מקבל. את הפנסיה היו מפרישים באיחור של חצי שנה. הם אוהבים אנשים שלא יודעים להתמודד".
הפנסיה: 1,500 שקל לחודש
עובדי קבלן מופלים לרעה בשכר, בהוצאות נסיעות ואוכל, בחופשות חגים או לימודים, וכן בזכויות מצטברות - גם במקום עבודה אחד ובעיקר במעבר בין קבלנים. קיים אי-שוויון בין תנאי השכר שלהם בהשוואה לעובדים מן המניין, ובעיקר בתחושת השייכות. הם למעשה לא חלק מהמשחק, ולכן סובלים מתחושות בידוד והדרה.
"הפגיעה מתבטאת גם בחוסר ביטחון תעסוקתי ובקושי לתכנן את העתיד הכלכלי והאישי", אומרת אורנה עמוס, מייסדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, המאגדת ארגונים שפועלים למען מעבר להעסקה ישירה של העובדים בישראל. "ההעסקה והיקפה יכולים להשתנות משמעותית באקראי כל יום, במיוחד במעבר בין מכרזים וקבלנים שונים".
מדוע קל יותר לפטר עובדי קבלן?
עמוס: "הם בדרך כלל לא מאוגדים ואין להם הגנה או שימוע מוסדרים בפיטורים. כל הרעיון בהעסקה קבלנית הוא הצורך של המעסיקים להיפרד מעובדים בקלות ובמהירות".
ניצן תנעמי, חברת צוות בארגון כוח לעובדים, מוסיפה שחוסר היציבות התעסוקתית גורם לתקופות של אי-העסקה בין עבודות. "בעבודות קבלן רבות ההעסקה היא לתקופה של שמונה או עשרה חודשים מתוך שנה", היא מסבירה. "חלקם לא זכאים לדמי אבטלה, כי הם לא עומדים בתקופה הנדרשת של 12 חודשי העסקה מתוך 18 החודשים האחרונים, וזה גורם גם לפגיעה בצבירה לפנסיה".
ד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט ההפרטה של מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, פורט את סוגיית הפנסיה לתחזית עגומה למדי עבור עובדי הקבלן: "עובדי קבלן יישארו כעבור 40 שנה עם קצבת זקנה של 1,500 שקל לחודש, בעוד אחרים שהועסקו באותו משרד קיבלו יותר מעשרת אלפים שקל לחודש. אבל זה לא רק הכסף. מסיבות שונות הם לרוב גם לא מקבלים את 'ההטבות המורליות', שיש להן ערך מורלי ומוסרי, כמו מתנות לחג, הזמנה להרמת כוסית בחג, טיולים וכדומה".
מקור נתונים: דו"ח הממונה על השכר באוצר
מה רע לי?
ישראל חינטייב מחזיק בדעה חריגה על הנושא. הוא בן 30, תושב חיפה שמועסק מאז 2011 כעובד קבלן בנמל בעיר. המעסיקה שלו היא חברה חיצונית ותפקידו קשור בטיפול באוניות. "אני פה כבר שנתיים ושלושה חודשים ועוד לא ראיתי פיטורים", הוא אומר. "העבודה שלנו בנמל היא לא תלוית פרויקט, אז אנחנו נמצא את עצמנו יושבים בבית רק במקרים קיצוניים כמו עיצומים או שביתה".
אתה מקבל את כל הזכויות הסוציאליות?
"כן. נסיעות, שעות נוספות, פנסיה וביטוח לאומי. ברמה היחסית כמובן עדיף להיות עובד נמל, כי מתוקף ההסכם הקיבוצי שלהם התנאים שלהם הרבה יותר טובים, אבל גם בחברה שבה אני עובד אני לא רואה חיסרון. יש לפעמים אי-נוחות, כי אני מקבל את סידור העבודה רק יום לפני, ולא שבוע לפני כמו הקבועים, אבל לא הרבה מעבר לזה".
"אני לא נגד השבתה באופן כללי, אבל התנגדתי לשביתה הספציפית ההיא כי לדעתי את בעיית עובדי הקבלן אפשר לפתור באמצעות הידברות שתביא להסכמים קיבוציים בין הנמל למדינה. מה קרה בשביתה? הפסדנו ימי עבודה. אנחנו מקבלים שכר לפי שעה, אז השביתה פגעה בנו".
אז כמה עובדים יש?
במשרד הכלכלה התקשו להעריך כמה עובדי קבלן מועסקים בסך הכול במשק. בתגובה לפניית ynet נמסר: "אגף ההסדרה שבמנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה אחראי על רישוי חברות כוח אדם וחברות שירותים בתחום השמירה,
אבטחה וניקיון. במסגרת הליך הרישוי מדווחות החברות על מספר העובדים המועסקים אצלן באותו מועד.
"על פי הנתונים הקיימים אצלנו מדיווחי החברות הללו מועסקים כ-80 אלף עובדים בתחום הניקיון, כ-125 אלף בתחום השמירה והאבטחה, וכ-20 אלף באמצעות חברות כוח אדם".
במשרד הכלכלה מודים כי אין לראות בנתונים אלו סיכום של כלל העובדים המועסקים בשירותים, שכן חברות השמירה, האבטחה והניקיון אינן כוללות את כל תחומי השירותים. "כמו כן, חברות שמעסיקות פחות משני עובדים אינן מחויבות ברישיון", אומרים שם.
לפנייה לכתב/ת 
